פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעתה של גב' פלונית (להלן: "התובעת") להכיר באירוע מיום 10.10.21 כתאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, (להלן: "החוק").

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") דחה את תביעתה של התובעת בעניין זה וזאת מהנימוק שלהלן:

מכאן התביעה שלפנינו.

רקע עובדתי:

1. התובעת, גב' פלונית, עבדה כפקידת תביעות במוסד לביטוח לאומי. במהלך תקופת עבודתה במוסד ארע לה לטענתה אירוע מיוחד, שגרם לליקוי הנפשי בו לקתה.

2. ביום 2.5.23 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום הפסיכיאטריה, בהתאם לעובדות המוסכמות הבאות:

   1. התובעת ילידת שנת 1963.

   2. בתקופה הרלוונטית לאירוע עבדה התובעת כפקידת תביעות במוסד לביטוח לאומי.

   3. התובעת עבדה מיום א' עד ה' החל משנת 1993.

   4. ביום 10/10/21 בדקה מנהלת הסניף את הפניות הפתוחות של הסניף שטרם טופלו ומצאה שלתובעת היו הודעות רבות בכמות חריגה ביותר מהמצב הסביר לפקיד. מדובר בפניות שלא טופלו זמן רב.

   5. באותו יום (10/10/21) פנתה מנהלת הסניף לתובעת וביקשה ממנה לטפל בדחיפות בפניות ישנות. התובעת הרגישה לחץ מכמות העבודה שהצטברה וחוסר יכולת להתמודד עם המשימות (להלן "האירוע המיוחד").

   6. החל מיום 11/10/21 לא הגיעה התובעת בשל חופשת מחלה, והיתה צפויה לשוב לעבודה ביום 17/10/21.

   7. ביום 16/10/21 ניסתה התובעת להתאבד באמצעות כדורים.

       

      חוות הדעת הראשונה:

3. בהחלטת ביה"ד מיום 6.11.23 מונתה דר' נעון עדינה, כמומחית בתחום הפסיכיאטריה מטעם ביה"ד.

   ביום 18.12.23 בדקה המומחית את התובעת, לשם מתן חוות הדעת.

   ביום 24.12.23 הגישה דר' נעון לביה"ד את חוות דעתה, לפיה "קיים קשר ישיר וסיבתי בין האירוע מיום 10.10.21 אשר למעשה החל עוד טרם תאריך זה, בגין השתלשלות אירועים כמתואר בחוות דעתי לעיל וה- 10.10.21 היה השיא – הקש ששבר את גב הגמל" (להלן: "חוות הדעת הראשונה").

    

   דר' נעון קבעה בחוות דעתה כי "מדובר בהפרעה אפקטיבית דיכאונית, מסוג דיכאון מג'ורי קרוב לוודאי בעת ביצוע הניסיון האובדני עם מרכיב פסיכוטי... ההפרעה הנפשית קרוב לוודאי התפתחה על רקע מבנה אישיות טרום אדיפלי עם תכונות אובססיביות שלא הצליחה להתמודד עם שינויים ואירועים כמתואר שחוותה במהלך תקופת עבודתה האחרונה...".

    

   לשאלה "האם סביר יותר להניח כי ניסיון ההתאבדות היה מתרחש במועד שבו אירע, גם אלמלא התרחש האירוע המיוחד בעבודה או שמא אלמלא קרה האירוע המיוחד בעבודה, היה מועד ניסיון ההתאבדות נדחה למועד מאוחר" השיבה דר' נעון כך:

   

    

4. הנתבע הפנה למומחית שאלות הבהרה.

   1. המומחית התבקשה להתייחס לרישום הרפואי של רופאת המשפחה, משנת 2017, שם נקבע "אבחנה חרדה ודיכאון" ונשאלה האם נכון שההפרעה הדיכאונית התפתחה לפחות שנתיים טרם האירוע. בתשובתה מיום 11.2.24, אישרה דר' נעון כי בהתאם לרישומים הרפואיים, "בשנתיים האחרונות חל שינוי במצבה הנפשי" כך שההפרעה הנפשית החלה עוד קודם, כשנתיים לפני האירוע ביום 10.10.21.

       

   2. לשאלה האם ללא המרכיב האישיותי היתה התובעת מפתחת הפרעה דיכאונית השיבה דר' נעון כך:

      

   3. אשר לרקע הזוגי והמשפחתי ותרומתו להתפתחות ההפרעה הדיכאונית קבעה דר' נעון כך:

      

       

   4. שאלה נוספת עליה התבקשה דר' נעון להשיב היתה: "ככל שהיתה קיימת הפרעה דיכאונית חרדתית ברקע לפחות שנתיים טרם האירוע שבנדון, הפרעה שלשיטת המומחית טופלה כראוי, יתכן שתסמיני ההפרעה הם שגררו את הפגיעה התפקודית המתוארת במקום עבודתה ולא ההפך?"

      על כך השיבה דר' נעון כך:

      

      

   5. בשאלה נוספת שהופנתה אליה ביקש הנתבע לשאול את ד"ר נעון האם ניתן לומר שהמחלה פרצה במנגנון של מיקרוטראומה, וכן שאל אותה כיצד ניתן לייחס את פריצת המחלה לאירוע מיום 10.10.21 לאור דפוס אישיותה והלחץ המתמשך.

      ד"ר נעון השיבה, בין היתר כי:

      

      

       

5. על רקע מה שנראה כחוסר בהירות מספקת, הוחלט, ביום 30.4.24, להפנות לד"ר נעון שאלות נוספות. באותה החלטה הוסבר למומחית כי מבחינה משפטית יש חשיבות להבחנה בין ליקוי שנגרם עקב לחץ מתמשך בעבודה או מגורמים אחרים שלא קשורים לעבודה לבין ליקוי שנגרם כתוצאה מאירוע ספיציפי בעבודה. והיא התבקשה, להשיב לשאלות ההבהרה בהתייחס לאירוע המיוחד מיום 10.10.21.

    

6. ביום 5.5.24 השיבה דר' נעון לשאלות. בתשובתיה, שנביאם להלן, פורטו גם השאלות שהופנו אליה:

   

   

    

    

7. מתשובות אלו, עלה הרושם כי חוסר הבהירות נמשך, באופן המאפשר פרשנות חווה"ד לכאן או לכאן. בנסיבות אלו, בהחלטה מיום 2.9.24, מונה מומחה נוסף.

    

   חוות הדעת השניה - המומחה הנוסף:

8. בהחלטה מיום 2.9.24 מונה דר' אילן טל כמומחה נוסף. לצורך מתן חוות דעתו, בדק דר' טל את התובעת ביום 13.11.24 והגיש לנו את חוות הדעת מטעמו (להלן: "חוות הדעת השניה" ביום 20.11.24.

9. בחוות הדעת נקבע כך: "הבודק מתקשה ליחס קשר סיבתי בין האירוע המיוחד ובין ניסיון ההתאבדות".

   

   

10. ביום 14.5.25 השיב דר' טל לשאלות הבהרה שהופנו אליו נפרט להלן את השאלות והתשובות:

    1. השאלה הראשונה:

       

       

    2. השאלה השניה:

       

       

    3. השאלה השלישית:

       

       

    4. השאלה הרביעית:

       

       

    5. השאלה החמישית:

       

       

    6. השאלה השישית:

       

       

        

    7. השאלה השביעית:

        

       

    8. השאלה השמינית:

       

       

11. שאלת הבהרה נוספת הופנתה לדר' טל בהחלטה מיום 4.6.25:

    על שאלה זו השיב דר' טל, ביום 16.6.25, כך:

    

     

    ראינו לנכון לפרט בהרחבה את דעותיהם ותשובותיהם של המומחים שמונו בתיק, מאחר ולטעמנו, כפי שנפרט מטה, מחווה"ד והתשובות של שניהם ניתן להסיק כי לשניהם היה קושי בגיבוש עמדה ברורה. כפי שיפורט בהמשך, אנו סבורים כי בנסיבות תיק זה הדין עם התובעת.

    הכרעה:

    הליקוי ממנו סובלת התובעת:

12. המומחית, דר' נעון עדינה, קבעה שהליקוי ממנו סובלת התובעת הוא "הפרעה אפקטיבית דיכאונית, מסוג דיכאון מגורי קרוב לוודאי בעת ביצוע הניסיון האובדני עם מרכיב פסיכוטי. כיום ברמיסיה לא מלאה וללא פסיכוזה".

    המומחה, דר' אילן טל לא השיב באופן ברור לשאלה מהו הליקוי ממנו התובעת סובלת. וקבע כי "קיימת הסתמנות חרדתית באופן מתגבר מזה שנים עד למצב שבו נטלה טיפול תרופתי".

    בנסיבות אלו ומאחר שהמומחית דר' נעון, מאבחנת את הליקוי גם בהתבסס על, הרישומים הרפואיים כמו הרישום שערכה דר' אפשטיין, כשבוע לאחר הניסיון האובדני, שם נרשמה האבחנה "הפרעת דכאון ניסיון אובדני", אנו מקבלים אבחנתה וקביעתה לגבי הליקוי ממנו סובלת התובעת.

    הקשר הסיבתי:

13. נראה כי שני המומחים מסכימים כי לאירוע היתה השפעה על הליקוי ועל ניסיון ההתאבדות.

    המומחית דר' נעון קבעה כי אכן ישנו קשר סיבתי, וזאת למרות קיומם של גורמים נוספים כמו דפוס האישיות של התובעת וכן עניינים משפחתיים. לגישתה של דר' נעון, האירוע מיום 10.10.21 היה אירוע השיא – הקש ששבר את גב הגמל.

    גם דר' טל קבע כי האירוע מיום 10.10.21 היה אחד ה"סטרסורים" שגרמו לאירוע ההתאבדות. וכי היתה לאירוע זה השפעה על הליקוי.

    לגישתו של דר' טל לא ניתן לקבוע במקרה הנדון כי סיבה אחת גרמה לתוצאה אחת. ומשכך מתקשה דר' טל לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין האירוע מיום 10.10.21 לבין הליקוי הנפשי של התובעת.

    גם ד"ר נעון, כשנשאלה האם האירוע הספציפי מיום 10.10.25 "גרם לליקוי הנפשי" השיבה בשלילה. אולם לטעמנו יש ליישב את התשובה הזו עם כל מה שאמרה בחווה"ד שלה ובתשובותיה, לאומר- לא רק האירוע המיוחד מיום 10.10.21 גרם לליקוי, אלא מבנה האישיות של התובעת וכן הגורמים הנוספים (מצב משפחתי, לחץ בעבודה וכדומה). אלא שלדעתה של ד"ר נעון האירוע היה זה ש"שבר את גב הגמל", היינו – הוא היה הטריגר שהביא לשבירתה של התובעת, לכך שלא יכולה היתה להחזיק מעמד שכן מנגנון ההדחקה נשבר, ואז ניסתה להתאבד.

    אנו מעדיפים את חוות הדעת של דר' נעון. וזאת מהסיבות הבאות:

14. חווה"ד שלך ד"ר נעון מנומקת. תשובותיה היו קוהרנטיות. אמנם, גם ד"ר נעון הסבירה שהמחלה פרצה עקב שלל סיבות, ובמיוחד מבנה ודפוס אישיות, מצב ויחסים במשפחה, לחצים בעבודה. אולם, ד"ר נעון ייחסה את התמוטטותה של התובעת, ברקע כל אלו, לשיא שארע בעקבות ובשל האירוע המיוחד מיום 10.10.21.

15. סמיכות הזמנים שבין האירוע המיוחד מיום 10.10.21 לבין נסיון ההתאבדות שכלל גם כתיבת מכתב התאבדות: לאחר ובעקבות האירוע מיום 10.10.21 לא שבה התובעת לעבודה. היא שהתה בחופשת מחלה וביום 16.10.21 כתבה מכתב התאבדות וניסתה להתאבד בנטילת כדורים.

    דווקא העובדה שהתובעת חיה תקופה ממושכת עם סטרס שנבע מיחסיה במשפחה וכן מהמצב בעבודה, במיוחד לאור מבנה אישיותה, אין בו כדי להסביר מדוע דווקא ביום 16.6.21 היא ניסתה להתאבד, וזאת ללא כל שינוי במצב הקודם שבחייה – פרט לאירוע המיוחד מיום 10.10.21 בעבודה.

16. בהתייחס לחווה"ד של ד"ר טל נאמר כי לא מצאנו אותה משכנעת מספיק. קושי משמעותי בחווה"ד עולה מכך שלכאורה ניתן להבין ממנה שרק במצבים של PTSD ניתן לקבוע באופן ברור סיבה אחת שמביאה לתוצאה אחת. העובדה שתחום הפסיכיאטריה אינו "מדע מדוייק" (שלא בשונה מתחומים אחרים ברפואה), אינה חדשה. למרות זאת, מומחים יכולים להעריך קשר סיבתי רפואי, גם במצבים מורכבים. חוו"ד של ד"ר נעון התמודדה טוב יותר, לטעמנו, עם מצבה המורכב של התובעת.

17. בנוסף, אנו מעדיפים את חווה"ד של ד"ר נעון כיוון שהיא מיטיבה עם התובעת, ומאחר שמדובר בהליך של ביטחון סוציאלי.

    לפיכך, אנו קובעים כי הליקוי הנפשי ממנו סובלת התובעת הוא פגיעה בעבודה וזאת כפי שפורט בחווה"ד של ד"ר נעון.

     

    איננו פוסקים הוצאות משהתובעת יוצגה באמצעות הסיוע המשפטי.

     

    לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מהיום זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

     

    ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ה, (17 ספטמבר 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    מר משה לסרי נציג ציבור (מעסיקים)		בועז גולדברג, שופט		מר גד שניצר נציג ציבור (עובדים)