ב"ל 20494-05-14

1.לפניי ערעור על החלטת הועדה לעררים (שירותים מיוחדים) מיום 1/4/14 (להלן: "הוועדה"), אשר החליטה לדחות את ערר המערער כנגד החלטת פקיד התביעות, וקבעה כי המערער זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 50%, כמי שתלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה, וזאת לתקופה שמיום 1/8/13 עד ליום 31/1/14 .

2.כפי שעולה מהאבחון הרפואי מטעם הרופא המוסמך מיום 6/11/13, למערער נקבעו 100% נכות רפואית זמנית, בגין מספר ליקויים רפואיים, וזאת לתקופה שמיום 1/8/13 עד ליום 31/1/14 .

3.פקיד התביעות קבע כי המערער זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 50%. כנגד החלטה זו הגיש המערער ערר ביום 9/1/14, וכאמור לעיל, הועדה התכנסה ודנה בעררו של המערער ביום 1/4/14, ובסופו של יום החליטה להשאיר את החלטת פקיד התביעות על כנה.

4.יצוין כי בהליך זה יוצג המערער תחילה על ידי עו"ד אלי מלול, אשר ביקש להשתחרר מייצוג ביום 20/11/14 - בקשה לה נעתר בית הדין.

בערעור התקיימו שתי ישיבות בפני כב' הרשמת לובנא תלחמי-סוידאן וזאת ביום 5/11/14 וביום 4/12/14, במהלכן טענו הצדדים את טיעוניהם, וזאת בנוסף לטיעונים אשר הועלו בכתבי בית הדין אשר הוגשו מטעמם.

5.להלן עיקר טענות המערער:      

א.עצם קיומו של ליווי הצמוד למערער מטעם בני משפחתו הינו בגדר השגחה קבועה וזאת על מנת למנוע מצבים של סכנת חיים למערער.

ב.תלותו המוחלטת של המערער בפעולות היומיום מצריכה נוכחות והשגחה תמידית לאורך היום.

ג.החלטת הועדה לעניין אי היזקקות המערער להשגחה אינה מנומקת.

ד.         הועדה הסיקה את המסקנה השגויה לפיה המערער עצמאי בניידות,

וזאת על אף העובדות אשר צוינו בפרוטוקול ועל אף ממצאיה כי המערער תלוי בעזרת בני משפחתו בביצוע ככל פעולותיו.

ה.בבדיקת התפקוד מיום 28/11/13, נקבע כי המערער זקוק לסיוע במידה רבה בניידות, ובין היתר נקבע "זקוק לעזרה במעברים", ואילו הועדה קבעה כי הינו עצמאי בניידות כשהיא לא מנמקת את קביעתה, לא בוחנת את שאלת הניידות במעברים ולא מזהירה את המערער בטרם תפחית את הניקוד אשר הוענק לו בגין סעיף הניידות.

ו.המערער לא מסר לוועדה כי הוא יורד במדרגות ונוסע לעו"ד.