אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 12/02/2020 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
20308-03-18
02/01/2020
בפני השופטת:
אילת שומרוני-ברנשטיין

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד השאם דאוד (מהלשכה לסיוע משפטי)
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ג'ומאנה בחוס ועו"ד צחי רטר
החלטה

 

 

  1. לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בעין שמאל מיום 8.3.2017 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").

  2. המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 16.11.2017 וזאת מן הטעם שהתובע לא היה מבוטח כעובד שכיר בהתאם למסמכים שהיו בפני המל"ל ולא דווח כעובד עובר לתאונה.

    מכאן, התביעה שלפנינו.

  3. נציין, כי עיקר המחלוקת בתיק זה מתייחסת לשאלת הסטטוס של התובע בעסק והאם היה עובד שכיר בעסק או בעל העסק.

    לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, אנו קובעים כדלקמן:

     

    העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

  4. התובע יליד 1979.

  5. נסקור את גרסאות התובע כפי שעולות מהמסמכים השונים בתיק.

     

     

    בתביעה שהוגשה למל"ל

  6. בתביעה שהוגש למל"ל ביום 15.6.2017 נרשם כי התובע נפגע במהלך עבודה עם שדכן תעשייתי, כאשר נכנסה סיכה לעינו השמאלית.

  7. בהתייחס לסטטוס של התובע נרשם, כי התובע עובד כשכיר ב"משטחי ועצי לין" בתפקיד של מתקין משטחים. כן נרשם כי התובע אינו אחד מבעלי החברה או בעל שליטה בחברה וכי יש קרבה משפחתית של בן זוג בינו לבין המעסיק.

     

    בהודעת התובע ואשתו לחוקר המל"ל

  8. ביום 23.10.2017 נחקרו התובע ואשתו, חיריי'ה, על ידי חוקר המל"ל.

  9. התובע הצהיר בפני חוקר המל"ל, כי רק הוא עבד בעסק וכי אשתו לא עובדת בעסק אלא רק מנהלת אותו.

    כן הצהיר התובע, כי הרעיון לפתוח את העסק היה של אשתו, וכי העסק נרשם על שמה כי היא מבינה בחשבונות ובניירות יותר ממנו, כאשר הוא "מתעסק רק בעבודה עם העץ" וזאת נוכח ניסיונו בעבר.

    התובע הוסיף כי לאשתו לא היה ידע מקצועי בעסק והוא שימש כאיש המקצוע בעסק. כן הצהיר התובע שכאשר נפגע לקחו עובד במקומו, אך בסופו של דבר העסק נסגר בשל כך שהעסק נכנס לחובות והפסדים. התובע העיד עוד כי הוא קיבל 8,000 ₪ נטו בחודש אשר שולם במזומן בשני חלקים. התובע לא הפקיד סכומים אלו לחשבון בנק שכן הוא מוגבל אמצעים.

    התובע הצהיר עוד כי הסיבה שהעסק נרשם על שם אשתו היה בשל כך שהיא "מבינה בחשבונות יותר" ולא בשל היותו מוגבל אמצעים.

    התובע העיד עוד שגם הוא וגם אשתו קיבלו הזמנות עבודה וכי אשתו הוציאה חשבוניות וקבלות.

  10. אשתו של התובע, ח'ירייה, נחקרה אף היא על ידי חוקר המל"ל. היא העידה, כי היא עובדת במשק בית.

  11. באשר לעסק שבו נפגע התובע, אשתו העידה כי הרעיון לפתוח את העסק היה שלה שכן היא רצתה לשפר את המצב הכלכלי במשפחה. לגרסתה היא הציעה לבעלה שהיא תפתח את העסק והוא יעבוד אצלה שכן יש לו נסיון בתחום והוא הסכים.

  12. כאשר נשאלה מדוע העסק לא נפתח בשם התובע היא ענתה כי יש לו תיקים בהוצאה לפועל ולכן הוא לא יכל לפתוח את העסק. עם זאת היא הכחישה שזו הסיבה מדוע היא פתחה את העסק וחזרה על טענתה כי היא ראתה שלמשפחה יש עסקים דומים מצליחים והיא רצתה לפתוח גם עסק כזה על מנת לשפר את המצב הכלכלי של המשפחה.

  13. באשר לשאלה מי ניהל את העסק – העידה אשת התובע כי היא ניהלה את העסק תוך התייעצות עם בעלה ועם רואת החשבון שלה בסמה מגאדלה. לגרסתה היא היתה בקשר עם הספקים והיא חתומה על חוזה השכירות. היא הצהיר כי היא מימנה את העסק מכסף שהיא קיבלה מהוריה אשר מכרו אדמה וחילקו את הכספים בין ילדיהם. לגרסתה הציוד עלה בין 30,000 – 40,000 ₪ ורשום על שמה.

    היא העידה עוד, כי היא היתה הולכת לעסק כל יום, למשך כ-3 שעות ו"מסדרת ניירת". כן העידה כי היא היתה חותמת על חשבוניות וקבלות, אך אם נעדרה מהעסק בעלה עשה כן.

    לגרסתה התובע היה אחראי על הצד המקצועי, שכן היה "תותח בעבודה".

    יצוין, כי אשת התובע הכירה את לקוחות העסק כאשר נשאלה על כך

    היא העידה כי היא היתה מקבלת הזמנות מהלקוחות אך היו לקוחות שדיברו ישירות עם בעלה.

    היא העידה עוד כי היא שילמה לבעלה במזומן לפי תזרים המזומנים של העסק.

    באשר לשכרו של התובע – אשת התובע העידה כי הוא ביקש סכום של 7,000 ₪ לחודש והיא הסכימה לכך.

    לאחר שנפגע היא הביאה עובד להחליף אותו ובחודש יוני סגרה את העסק לאחר שהחליטה כי זה לא שווה כלכלית כי יש הרבה הוצאות והיא לקחה הלוואות חוץ בנקאיות ולא רצתה להסתבך עוד.

     

    בתביעה שהוגשה לבית הדין

  14. בכתב התביעה המתוקן נרשם כי התובע עבד כשכיר ב"משטחי ועצי לין" אשר היה מנוהל על ידי אשתו וכי הוא קיבל שכר חודשי ותלושי שכר כחוק.

  15. כן נרשם, כי הוא החל לעבוד בעסק ביום 1.1.2017 וכי הוא נפגע בתאריך 8.3.2017. בכתב התביעה נרשם כי לתובע לא היה כל קשר וענין בניהול העסק, כי הוא לא יצר שום קשר עם מי מהספקים שסיפקו את הסחורה וכי אשת הקשר היחידה מבחינת הספקים היתה אשתו של התובע. באשר לכך שהתובע לא היה רשום כעובד בעסק, נרשם כי התובע הדיוט ולא ידע את המשמעות של הדיווח ולא היה לו קשר לכך והוא סמך על אשתו שתעשה את אשר נדרש. התובע נפגע חודשיים לאחר שהתחיל לעבוד ואשתו לא הספיקה לדווח על עבודתו בעסק למל"ל.

     

    בדיון המוקדם בבית הדין

  16. ביום 4.6.2018 התקיים דיון בבית הדין. במסגרת הדיון טען ב"כ התובע כי ביום 14.3.2017 העביר העסק את התשלום למל"ל בגין התובע.

  17. באותו דיון נטען על ידי הנתבע, כי אם יקבע על ידי בית הדין כי אשתו של התובע היא בעלת העסק אזי יגיש הודעת צד ג' נגדה.

    נטען עוד על ידי המל"ל כי מינואר ועד יוני 2017 דיווח העסק על עובד אחד בלבד וצורפו תלושים של עובד בשם קבהא מוחמד, וכי רק ביום 20.6.2017 החל העסק לדווח על העסקת 2 עובדים בחודש מרץ 2017, וזה מעורר סימני שאלה.

  18. בדיון שהתקיים ביום 20.3.2019 הודיע ב"כ הנתבע כי התובע דווח כעובד של העסק ביום 26.3.2017 וכי מאחר והוא דווח סמוך לתחילת עבודתו, החליט הנתבע שלא להגיש הודעת צד ג' כנגד אשת התובע.

     

    בתצהירי התובע

  19. מטעם התובע הוגשו 4 תצהירים – שלו, של אשתו, של העובד שהחליף אותו מר קבהא מוחמד ושל רו"ח בעסק גב' בסמה מג'אדלה.

  20. בתצהיר התובע הוא חזר על אשר נטען על ידו בכתב התביעה, כי העסק נוהל על ידי אשתו והוא עבד שם כשכיר.

  21. בתצהירה של אשת התובע, ח'ירייה, נטען, כי היא פתחה וניהלה את העסק ואף העסיקה את התובע ואת מר קבהא. לגרסתה, היא היחידה שהיתה בקשר עם הספקים וכי כל עבודתו של התובע היה על משטחי העץ. כמו כן, היא טיפלה בעניינים מול רואת החשבון ואולם הדיווח למל"ל לענין עבודתו בעסק התעכב מאחר שהתובע נפגע כחודשיים לאחר שהחל לעבוד. כמן כן, במסגרת תצהירה חזרה על דברים שנטענו על ידה בעת חקירתה על ידי חוקר המל"ל.

  22. בתצהירו של מר קבהא נטען, כי הוא שנשכר לעבוד לאחר שהתובע נפגע וכי הוא עבד 3 חודשים, ממרץ 2017 לאחר פגיעתו של התובע ועד יוני 2017. מר קבהא הצהיר כי אשת התובע היא אשר פנתה אליו בהצעה שיעבוד בעסק, אך מאחר ולא היה לו ניסיון קודם בעסק כזה ומאחר ואשת התובע לא הצליחה לשלם לו את שכרו המוסכם הוחלט לבסוף על סגירת העסק. מר קבהא הוסיף עוד, כי כל התשלומים בעסק בוצעו במזומן.

  23. בתצהירה של רו"ח גב' מג'אדלה נרשם, כי היא טיפלה בעסק מדצמבר 2016 ועד מאי 2017 כאשר העסק נסגר. כן היא ציינה, כי מי שפתח את העסק והתנהל מולה היתה אשת התובע, גב' ח'ירייה וכי העסק העסיק עובד אחד – התובע, ולא היה לו קשר לניהול העסק. כאשר התובע נפגע החל לעבוד בעסק מר קבהא מוחמד.

  24. לגבי מועד הדיווח למל"ל הצהירה רו"ח כדלקמן:

    "... באשר לתשלומי הביטוח הלאומי, מאחר ותאונתו של התובע ארעה בתחילת מרץ, חודשיים בלבד לאחר שהתחיל עבודתו בעסק, הרי שבשל העבודה שמדובר בעוסק פטור, הגב' ח'ירייה נהגה להופיע פעם בחודשיים במשרד, בשל כך הדיווח הנדרש בביטוח לאומי נעשה בעיכוב ...".

     

    בדיוני ההוכחות

  25. ביום 20.3.2019 התקיים דיון הוכחות בבית הדין.

  26. בדיון העידה רו"ח גב' מג'אדלה. בעדותה היא סיפרה שאשת התובע באה להתייעץ איתה לגבי פתיחת עסק. בעדותה העידה הגב' מג'אדלה כדלקמן:

    ש.מי עוסק בזה?

    ת.העבודה הפיזית זה התובע אבל האישה ביקשה לפתוח את התיק על שמה, כי היא ביקשה לקחת על עצמה את כל החלק הניהולי של העסק כי היא למדה בעבר הנהלת חשבונות 1 ו-2, ולתובע יש את הידע הפיזי בעבודה. הם רצו את שיתוף הפעולה הזה. היא מקימה את העסק, היא אחראית על הניהול, כל הניהול הכספי כל ניהול החשבונות מולי והוא אחראי על העבודה הפיזית בשטח.

    ...

    ש.זה נכון שגם התובע בא אליך, יושב על חשבוניות וכו'?

    ת.לא. הוא בא אליי פעם אחת, כדי לחתום על טופס 101 ולצלם את הת"ז שלו. זו הסיבה שאשתו החליטה לבוא אליי כי אני האישה היחידה רואת חשבון בכפר.

    ...

    ש.מדוע כרואת חשבון אחרי שהתובע חתם לך ב-1.1.2017 כעובד, מדוע עשית את הדיווח עליו רק ב-26.3.2017 ואני מציגה בפנייך טופס דיווח עובד לביטוח לאומי?

    ת.זה תיק חדש שרק נפתח. בדרך כלל עוסקים פטורים לא מגיעים אליי כל חודש. הם מגיעים פעם בחודשיים וגם פנקס הדיווחים שהיתה היא אמורה לשלם באמצעותו את דמי הביטוח הלאומי לא היה אצלי, אלא אצל בעלת העסק.

    את התלוש הכנתי בזמן ואני חיכיתי שהם יבואו כדי שימלאו את הפנקס וגם יעשו את התשלום בדואר.

    ...

    ש.הדיווח לביטוח לאומי צריך להיות כל חודש?

    ת.נכון. זה לא תלוי בי, אלא בבעל העסק. אני ביקשתי שיבוא לקחת ולשלם את דמי הביטוח ולעשות את הדיווח לחודש ינואר, אך היא הופיעה אחרי חודשיים ולא אחרי חודש.

     

    כשבית הדין שואל מתי בזמן הוצאתי את תלוש ינואר 2017 – אני משיבה – עד ה-9/2.

    כשבית הדין שואל אותי האם יש לי עותק של תלוש שכר שהודפס ב-02/2017 אני משיבה – שאני אחפש ואם יש אני אמסור לעורך דין.

    ...

    ש.מדוע לעובד הנוסף שהגיע לאחר התאונה של התובע, המשכורת שלו היתה מחצית ממשכורת התובע?

    ת.זאת עלייך לשאול את בעלת העסק. לא אני מכתיבה את המשכורות, אלא בעלת העסק. זה נקבע לפי הוותק, התפוקה שלו בעבודה והניסיון.

    ...

    ש.נכון שאת יודעת שהתובע היו לו תיקים בהוצאה לפועל וזו אחת הסיבות שהעסק לא נרשם על שמו?

    ת.לא זוכרת. אני יודעת שהיא אמרה לי שהוא לא טוב בניירת והוא לא יודע לנהל.

     

     

  27. במסגרת הדיון התבקש ב"כ הנתבע לבדוק מתי דווחה אשת התובע כעצמאית בעסק, ובבדיקה שערך הוא הבהיר כי היא דווחה כעצמאית ב-24.1.2017 בהתייחס לתקופה מדצמבר 2016.

  28. התובע נחקר אף הוא בדיון ובעדותו העיד כי הוא עבד בתחום משטחי העץ אצל אחיו שנים מספר לפני שאשתו פתחה את העסק וכי כל המשפחה עוסקת בתחום.

    התובע העיד כי אשתו היא אשר יצרה קשר עם מי שהשכיר את השטח שעליו הוקם העסק והיא אף חתמה על חוזה השכירות.

  29. התובע העיד:

     

    ש.מאיזה שיקולים פתחתם את העסק אם היתה לך כבר עבודה אצל אחיך?

    ת.אשתי קיבלה כסף מהוריה שכן הם מכרו אדמה ואז היא באה אלי בהצעה לפתוח עסק. אני אעבוד בעסק והיא תנהל את העסק. אני לא יודע לכתוב אפילו תעודה.

    ש.מסרת לחוקר שחלק מהחשבוניות שהוצאת ללקוחות אתה הוצאת בחתימתך?

    ת.אולי חשבונית אחת כשאשתי לא היתה בעסק.

    ש.נכון שאת העסק לא פתחת על שמך כי היו לך תיקים בהוצאה לפועל?

    ת.זה נכון שהיו לי תיקים בהוצאה לפועל אבל העסק נפתח כי אני לא מבין בהנהלת חשבונות.

    ...

    ש.מי היה בקשר עם הספקים, הלקוחות?

    ת.אשתי הייתה משלמת במזומן, הספקים היו באים עם הסחורה. בכסף וניירת אני לא הייתי מתעסק. אני הייתי רק איש עבודה. יש מצלמות ויש שכנים וראו אותי שם עובד. אמרתי זאת גם כשנחקרתי. הצעתי לחוקר לבוא לראות אנשים שכנים ולשאול אותם והוא לא רצה.

    הוא אמר לי שהוא מכיר את המקום.

    ש.מי יצר קשר עם הספקים?

    ת.אשתי.

    ש.לפי דברייך אשתך עשתה הכל?

    ת.נכון. אשתי היתה בקורס עסקים כדי לנהל את העסק, והיא "גבר".

    ...

    ש.אתה הוא זה שעבדת כדי שהעסק יקום. אתה כן ניהלת את העסק במובן כלשהו?

    ת.אני בעלה ואני עבדתי בתחום הזה הרבה שנים. מי שדאג שהעסק יקום – זו אשתי.

    ש.רצית שהעסק יצליח כי יש לך את כל הידע בתחום הזה של משטחי עץ. מעבר לעבודה של שכיר רגיל עבדת כדי שהעסק יצליח ?

    ת.על מנת שהעסק יצליח אני עשיתי עבודה של 4 עובדים.

    ...

    ש.איך נקבעה המשכורת שלך, על סמך מה?

    ת.הייתי מקבל במזומן.

    לבית הדין – אשתי קבעה את הסכום כי היא בעלת העסק.

    כשבית הדין אומר לי שזה נשמע מוזר שאשתי קבעה לי כמה כסף אקבל מבלי להתייעץ איתי, אני משיב – היא שאלה כמה אני רוצה משכורת, שאלה רגילה בין בעל לאשתו, ואמרתי לה בינתיים מתאים לי 7,000 ₪.

    כשבית הדין שואל אותי כמה הרווחתי אצל אחי – אני משיב שאותו סכום.

    זה גם מופיע בתלושים אצל אח שלי.

    ...

    ש.איך אתה מסביר שלמוחמד אשתך שילמה משכורת של 5,000 ₪ ברוטו ולא 8,000 ₪ ברוטו כפי שאתה קיבלת?

    ת.אם אני הייתי בעל עסק – כל אחד משלם לעובד לפי מה שהוא עושה. כמו שאמרתי קודם – אני עבדתי כמו 4 עובדים ולכן קיבלתי כזו משכורת.

     

  30. אשת התובע נחקרה אף היא בבית הדין והעידה:

    ש.נכון שאת ובעלך הקמתם את העסק ביחד, הוא הלך איתך למגרש כדי לשכור אותו ולראות מה שצריך

    ת.לא. היו פעמים שהוא היה איתי, אך לא כל הזמן.

    ש.אז מי הקים את הסככה, את המבנה?

    ת.היו פועלים שהקימו את הסככה. את הכורכר היה מישהו ביאדסה מואיד שהוא הביא את הכורכר.

    ...

    ש.איך חושב השכר שלו?

    ת.כשהצעתי לו לעבוד אצלי קבענו משכורת של 7,300 ₪ והוא הסכים.

    ש.איך קבעת סכום זה הרי לא היה לך נסיון קודם?

    ת.ניהלתי בעבר סופרמרקט כשהייתי בת 20 במשך 5 שנים. יש לי רקע טוב בזה וגם הצטרפתי אז לקורס הנהלת חשבונות סוג 1 ו-2 ולא סיימתי. התחתנתי. כשפתחתי את העסק הצטרפתי לקורס של יזמות עסקים. קיבלתי תעדוה, לא הבאתי אך אני אשלח לבית הדין.

    הכל היה כדי לחזק ולהעצים את עצמי.

    ...

    ש.מדוע את הדיווח עליו עשית רק לאחר התאונה?

    ת.זה היה התפקיד של מנהלת החשבונות אבל כשפתחתי את העסק היא פתחה את תיק הניכויים לעובדים ואחר כך היא התקשרה אליי בינואר, לבוא לחתום ואני הייתי עסוקה ודחיתי את זה. לא חשבתי שזה מה שיהיה.

    ...

    ש.נכון שאת הספקים בעלך הכיר עוד מקודם?

    ת.כן. הוא בתחום הזה כבר שנים ומכיר את כולם.

    ש.נכון שהוא היה משלם לספקים והוא היה מקבל אותם?

    ת.לא. אני הייתי אחראית על הניירת ועל הכסף. אבל במידה ויש לי סידורים, אני משאירה לו את הדברים והוא עשה. היום הכל דרך הטלפון, גם כשהייתי בבית היו מתקשרים אליי. אנו גרים במרחק של כרבע שעה נסיעה.

    ש.נכון שחלק מהתשלומים גם בעלך הוציא?

    ת.אני חושבת שלא. אולי פעם.

    ש.השיקול לפתוח עסק על שמך זה היה בגלל שלבעלך היו חובות?

    ת.זה לא נכון. ההורים שלי מכרו אדמה וחילקו את הכסף. אני תמיד היה לי חלום לפתוח עסק. חשבתי מה לפתוח בכסף הזה. רציתי תחום מיוחד. יש לנו במשפחה עוד 2 עסקים דומים. בבקה ובערערה. הם עסקים מוצלחים ורציתי גם. בעלי עבד אצלם וחשבתי למה לא לנצל את העבודה שיש לי את בעלי ואת הכסף. חשבתי הרבה מה לפתוח. זה קרוב לשטחים, כולם נוסעים לשטחים. משטחי עץ אי אפשר להוציא מהשטחים וחיפשתי משהו שמתאים לאיפה שאנחנו נמצאים.

    ש.למה סגרתם את העסק לאחר 5 חודשים אם העסק היה מצליח?

    ת.בעלי היה מקצוען והוא היה פועל יחיד. אחרי שהוא קיבל את המכה בעין – הוא היה לאחר ניתוח בעין, לא יכול היה לצאת לאור. לקח לי גם הרבה זמן להשיג עוד עובד, גם השגתי עובד בסוף, אבל זה לא היה באותה רמה ולא יכולתי לעמוד בהזמנה ובאספקה.

    הוא לא היה תותח ואז אמרתי מה אני עושה פה?

    ש.התייעצת עם בעלך לגבי סגירת העסק?

    ת.התייעצתי אך זו היתה החלטה שלי.

    ש.נכון שהשיקול בהתחלה היה שאולי תהיו שותפים בעסק?

    ת.מנהלת החשבונות הציעה לי, אך בעלי הוא איש פשוט, אין לו ראש עיסקי. מבחינה פיזית הוא תותח אך אין לו ראש שמתאים לעסקים. הוא אפילו לא מצליח לנהל את חשבון הבנק שלו.

  31. נציין, כי העד הנוסף, הפועל אשר החליף את התובע לאחר שנפגע התייצב אף הוא לדיון אך ב"כ הנתבע ויתר על חקירתו.

  32. יצוין, כי לאחר דיון ההוכחות המציא ב"כ התובע מסמכים שונים לבית הדין לרבות חוזה מכר שבוצע על ידי הוריה של אשת התובע, תעודה לגבי סיום קורס עסקים במרץ 2017 וכן תלוש שכר מקורי שהכינה רואת החשבון לתובע שהודפס ב-8.2.2017.

    לאחר קבלת המסמכים – ניתנה לנתבע הזדמנות להודיע האם הוא משנה את עמדתו, אך הנתבע הודיע שאינו משנה את עמדתו ואף ביקש לקיים דיון הוכחות נוסף בתיק. בהחלטתנו מיום 16.7.2019 דחינו את בקשת הנתבע לקיום דיון הוכחות נוסף.

     

    עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו

  33. בזמן הרלוונטי עבד התובע כשכיר בעסק, כאשר ביום 8.3.2017 נפגע בעסק מסיכה של שדכן תעשייתי שנכנסה לעינו.

  34. לגרסת התובע בינו לבין אשתו גב' חירייה התקיימו יחסי עבודה. היא הייתה בעלת העסק והיא פתחה את העסק מכספים שקיבלה ממשפחתה, כאשר התובע היה שכיר.

  35. התובע לא התערב בניהול העסק ואף לא התערב באופן קבלת משכורתו והאם דווח כעובד שכן הוא סמך על אשתו שתדאג לטפל בעניינים אלה מול רואת החשבון.

  36. מאחר והתאונה ארעה בתחילת חודש מרץ לא הספיקה בעלת העסק לבצע דיווחים כנדרש למל"ל.

  37. התובע לא היה מעורב בשום החלטה או הליך ניהולי. אשתו יזמה את פתיחת העסק, פנתה לספקים, ניהלה את העסקים מול רואת החשבון ועניין זה גם עולה מעדות אשתו אשר ענתה ישר ובביטחון לכל השאלות שנשאלה.

  38. מעדותה האישה עולה כי יש לה ידע מדויק. גם מעדות רואת החשבון התברר שמי שפנה אליה בהתחלה הייתה אשת התובע, אשר סיפרה לה שהיא למדה בעבר הנהלת חשבונות והיא מעוניינת לפתוח עסק.

    רואת החשבון אף הסבירה שמאחר ומדובר בעסק חדש שהוא עסק פטור, לא נפגשים עם רואת החשבון לעיתים תכופות ולכן הדיווח לרשויות המס נעשה באיחור.

  39. שכרו של התובע עמד על 7,000 ₪ נטו על פי תלושי השכר ומתלושי השכר עולה הכוונה לנכות עבורו סכומים לביטוח לאומי.

  40. תשלום דמי ביטוח לאומי באיחור מסוים אינו מעיד ואינו מהווה סיבה או ראיה לאי העסקתו של התובע ואי קיום יחסי עובד-מעביד.

  41. התובע מלין במסגרת סיכומיו כנגד התנהגות הנתבע בתיק.

     

     

     

    עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו

  42. הוכח כי לא התקיימו יחסי עבודה בין התובע ובין אשתו וכי התובע היה עצמאי. אשתו של התובע הייתה עובדת במשק בית וחסרת ניסיון בתחום העבודה.

  43. נטל ההוכחה כי היחסים חורגים מגדר עזרה משפחתית, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם על פי הפסיקה.

  44. התובע הגיע לסניף ביוני 2017, כ-3 חודשים לאחר התאונה הנטענת ולא ביקש שיעדכנו את מעמדו כעובד, אלא הוא ביקש לגבות את חוב דמי הביטוח שלו כלא עובד והעניין אומר דרשני. אמנם התובע העיד כי הוא לא עובד בגלל אותה תאונה, אך לטענת הנתבע לא מדובר בעדות אמינה.

  45. עדותו של התובע הוכחה כלא אמינה ואף הייתה מתחמקת ולא סבירה.

  46. התובע ניסה לשכנע את בית הדין שהוא לא ראה את אשתו ולא דיבר עמה כלל, אלא חזר מעבודתו כל יום והלך לישון עד הבוקר – טענות מופרכות.

  47. כפי שעלה מתשובת אשת התובע לחוקר הנתבע, העסק נפתח על שמה מאחר ולתובע יש תיקים בהוצאה לפועל. זו הייתה תשובתה הראשונית.

    בהמשך אמנם ניסתה לטעון כי לא זו הייתה הסיבה אך התשובה הראשונה מעידה על הסיבה האמיתית מדוע העסק נרשם על שמה.

    גם התובע העיד שהיו לו תיקים בהוצאה לפועל.

  48. הדיווח על התובע כעובד התקבל לאחר קרות התאונה.

  49. התובע היה בעל המומחיות המקצועית ואשתו הייתה חסרת ידע בתחום ואף עבדה במשק בית באותה תקופה.

  50. בהתאם לפסיקה – יש להוכיח תשלום שכר עבור העבודה, כאשר במקרה זה, התובע כלל לא קיבל שכר והיו סתירות אקוטיות בין עדותו לבין עדות אשתו הן בבית הדין והן בתשובותיהם לחוקר המל"ל, הן לעניין מועד התשלום והן לעניין אופן התשלום.

  51. התובע לא הביא ראיה המוכיחה שהוא קיבל שכר בפועל.

  52. על אף שאשת התובע הצהירה לחוקר כי היא מנהלת את הרישומים לעניין השכר אצלה במחברת, היא לא הציגה כל רישום וגם התובע הכחיש רישום הסכומים שקיבל.

  53. היו סתירות גם בשאלה האם מדובר במשכורת חודשית או יומית. התובע לא העיד ספקים ולקוחות לגבי עבודתו ואף התנגד כאשר הנתבע ביקש להעיד לקוח קבוע של העסק, כאשר יש בכך להעלות חשש כי יש לתובע דבר מה להסתיר.

  54. יש טעם לפגם בכך שהתובע הגיש ראיות לאחר דיון ההוכחות אך סרב לאפשר לנתבע להגיש ראיות, כאשר הנתבע חוזר על בקשתו להגיש ראיות אלו.

  55. קיימות סתירות לגבי מועד הקמת העסק. טענת התובע כי העסק נפתח ב-1.1.2017 סותרת את עדותו ועדות אשתו.

  56. קיימות סתירות לגבי משך קיומו של העסק ומתי נסגר.

  57. היו סתירות לגבי מי מבצע את התשלומים בבית – התובע או אשתו.

  58. עדותה של רואת החשבון לא הועילה לתובע שכן היתה לא אמינה.

  59. באשר לטענה כי לא היתה לתובע שום פריבלגיה בעסק – טענה זו אינה נכונה, שכן התובע השתכר שכר גבוה בהרבה מהעובד שכביכול החליף אותו. עדות התובע לענין כיצד נקבע שכרו לא היתה אמינה.

  60. גם אם אשת התובע קיבלה כסף מהוריה אין הדבר מעיד שהתובע שימש כעובד בעסק – מה גם שהסכם המכר שצורף היה משנת 2012 והעסק נפחת בסוף 2016. כמו כן, הסכום שקיבלו הוריה של אשת התובע לפי ההסכם עמד על 47,000 ₪, כך שלא ברורה הטענה כי כל אחד מהאחים קיבל כמה עשרות אלפי שקלים.

  61. גם אם אשת התובע עברה קורס – אין בכך לחזק את טענות התובע, מה גם שהקורס נערך במרץ 2017 כמה חודשים לאחר פתיחת העסק.

  62. לגבי תלושי השכר – גם אם הוצאו במועד, אין בכך להוכיח שהשכר שולם בפועל והעדויות בעניין זה היו מלאות בסתירות.

     

    סיכומי תגובה מטעם התובע

  63. תחילה נציין, כי התובע הגיש סיכומי תגובה מבלי להגיש בקשה בעניין זה לבית הדין. בכל מקרה בסיכומי התגובה נרשם, כי הוא עונה על המבחנים של החוק והפסיקה לענין עובד כאשר הגדרת עובד בין היתר שהוא עובד במפעל אשר עבודתו יכולה להיעשות על ידי אחר ובענייננו של התובע אכן הועסק עובד אחר שעשה את עבודתו לאחר פציעת התובע.

  64. לא ניתן להסתמך על המסקנות האישיות של ב"כ הנתבע בסיכומים, כל עוד אין בידי הנתבע להצביע על סתירה של ממש בדברי התובע. לתובע לא הייתה כל מעורבות בניהול העסק ועל כן לא יכול לדעת שקיים חשבון בנק עסקי לעסק.

  65. גם אם אחד מהשיקולים בגינם התובע היה שכיר ואשתו הייתה המעסיקה הייתה עקב תיקי ההוצאה לפועל שלו לא ניתן להסיק מכך שלא מדובר ביחסי עבודה.

  66. העובדה שהתובע הודה שהיו לו תיקי הוצאה לפועל מצביעה על אמינותו.

  67. התובע קיבל שכר חודשי כמו כל עובד אחר וכאשר שכרו היה מתעכב במס' ימים הוא לא התנגד מאחר ואשתו ניהלה את העסק.

  68. אילו הנתבע היה מבקש מאשת התובע להמציא את רישומיה לגבי תשלום המשכורות – הרישומים היו מומצאים בין רגע.

  69. לא היה כל צורך שהתובע יביא ספקים ולקוחות שיעידו על אמיתות טענותיו כאשר ענייננו הוכח מעבר לספק סביר.

  70. לאור המועד בו ביקש הנתבע להעיד לקוח – אין לו אלא להלין על עצמו שהתובע התנגד לבקשה, שכן לא היה מקום להתיר לנתבע להגיש ראיות לאחר שהתובע חשף את כל ראיותיו ונחקר על ידי הנתבע שכן יש בכך לגרום לעיוות צדק לתובע.

  71. אין סתירות בתשובות התובע אלא הנתבע מציגם באופן מגמתי ומטעה.

     

    דיון והכרעה

  72. כפי שעולה מהמפורט לעיל – עדות התובע ואשתו היו עקביים ואף היו מגובים בעדויות של עדים נוספים ואף במסמכים שונים.

  73. נציין כי העדויות מטעם התובע עשו עלינו רושם אמין, כאשר הסתירות בעדויות היו מועטות ולא מהותיות (למשל לגבי שכר התובע – האם עמד על 7,000 ₪, 7,300 ₪ או 8,000 ₪).

  74. יתרה מכך – כפי שפירטנו לעיל – מטעם התובע הוגשו מסמכים שונים התומכים בטענותיו העובדתיות.

  75. כך למשל – המציאה רואת החשבון את תלוש השכר המקורי שהוציאה לתובע, תלוש שהוצא בפברואר 2017 – כמעט חודש לפני התאונה של התובע ויש בכך להעיד שהתובע נרשם מלכתחילה כעובד של העסק.

    כמו כן עולה, כי אשת התובע דווחה כבעלת העסק לרשויות עוד בינואר 2017 – יותר מחדש לפני פגיעת התובע וגם העובד הנוסף דווח לרשויות סמוך לתחילת עבודתו בעסק. מן האמור, הרי שהטענה כי מלכתחילה הוחלט שאשת התובע תהיה הבעלים של העסק והתובע יעבוד בעסק כשכיר נתמכת בראיות חיצוניות.

    אם לא די באמור – הרי שהומצא מסמך המלמד על המקור לכספים שקיבלה אשת התובע מהוריה. בהקשר זה נציין, שגם אם הסכום שנרשם בהסכם המכר אינו תואם את הסכום שלטענת אשת התובע הוריה קיבלו בגין הקרקע – הרי שעדיין יש בהסכם על מנת לתמוך בטענתה לענין קבלת כספים מהוריה, כספים שהעניקו לה את התשתית הכלכלית לפתיחת העסק.

  76. כמו כן, צורף מסמך המלמד על הקורס העסקי שבו למדה אשת התובע.

  77. אם לא די באמור – הרי שבדיון שהתקיים אשת התובע הפגינה בקיאות לגבי העסק והתרשמנו מעדותה כי באמת היא היתה היזמנית לפתיחת העסק והיתה אחראית על ניהולו.

  78. לא נעלם מענינו כי לגרסת התובע ואשתו, שכרו של התובע שולם במזומן ולא הובאו ראיות להוכיח תשלום זה ואולם, היות ואנו התרשמנו שעדות התובע, אשתו והעדים מטעמו היו אמינים, הרי שאנו מקבלים את גרסתו בענין זה.

  79. אין מקום להתייחס לטענות העובדתיות של הנתבע אשר נטענו בעלמא בסיכומים.

  80. מכל המפורט לעיל – לאור העדויות שהוצגו בפנינו אשר התרשמנו כי היו אמינים, אנו מקבלים את טענת התובע כי הוא לא היה הבעלים של העסק, אלא עבד כשכיר בעסק, אשר נפתח על ידי אשתו ונוהל על ידה. כן התרשמנו שהתובע נפגע בעודו עובד בעסק.

  81. לאור קביעתנו העובדתית כאמור – יודיע הנתבע עד ליום 2.2.2020 האם יש צורך במינוי מומחה רפואי או שמא מסכים הנתבע כי התובע נפגע בעינו בעת עבודתו.

  82. לעיוני.

  83. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

     

    ניתנה היום, ה' טבת תש"פ, (02 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

     

     

    Picture 1

     

    תמונה 2

     

    Picture 1

    נציג עובדים

    מר יעקב גרינשטיין

     

    אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

     

    נציגת מעסיקים

    גב' זיוה בסר

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ