אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 26/04/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
2006-07-14
15/04/2018
בפני השופט:
דניאל גולדברג

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד ששון צדקיהו
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד יסמין דיגורקר
פסק דין
  1. התובע, פלוני , אזרח אריתריאה, הגיש תובענה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 30.6.13, על פיה נדחתה תביעתו להכיר באירוע מיום 1.12.10 באתר בניה ברחוב הרב קוק בירושלים כ"תאונת עבודה" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

  2. הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי לא הוכח שבמועד התאונה הנטענת התובע היה מבוטח כ"עובד" וכי התובע לא השכיל להוכיח מיהו מעבידו.

  3. כמו כן, הנתבע הגיש הודעת צד ג' בה טען שאם יתברר שהתובע היה עובד של צד ג', כי אז לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, על צד ג' לשפות את הנתבע בסכום השווה לגמלאות אשר ישולמו לתובע, וכי צד ג' יחוב גם בקנסות ותוספת הפרשי הצמדה לפי סעיף 354 לחוק. לחילופין, טען הנתבע כי אף אם התובע היה עובד של קבלן משנה של צד ג', הרי משלא דיווח צד ג' על עבודת קבלן המשנה לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957, רואים בצד ג' כמעביד.

  4. צד ג' הגיש כתב הגנה בו הצטרף לטענות הנתבע בדבר הכחשת התאונה הנטענת על ידי התובע. עם זאת, צד ג' אישרה שהיא ביצעה עבודת בניה באתר שהתובע טען כי נפגע בו, אך טענה שהתובע לא היה עובד שלה, וככל שהתובע עבד עבור חברת "אלפא קפיטל ייזום והשקעות בע"מ", הרי שמדובר בחברה ששימשה כקבלן משנה שלה באתר, והתובע לא היה עובד של צד ג'.

     

    רקע עובדתי

  5. חברת אפריקה ישראל בע"מ (להלן: "אפריקה ישראל") שימשה כיזמית של פרוייקט בניה ברחוב הרב קוק בירושלים (להלן: "הפרוייקט").

  6. צד ג' התקשר עם אפריקה ישראל כקבלן מבצע בפרוייקט.

  7. צד ג' העסיק כמנהל הפרוייקט את מר שמעון טרלצקי (להלן: "טרלצקי"), שהינו מהנדס בניין. טרלצקי חתם בשם צד ג' על חוזים עם קבלני משנה.

  8. ביום 4.8.10 חתמה צד ג', באמצעות טרלצקי, על הסכם קבלנות משנה עם חברת פרוייקט ניצני מבשרת בע"מ, על פיו נמסרה לחברת ניצני מבשרת עבודה של בניית שלד בפרוייקט.

  9. בתאריך שאינו ידוע נחתם על ידי טרלצקי מסמך "פיצול חוזה עם קבלן פרוייקט ניצני מבשרת בע"מ" בהתייחס לעבודות השלד בפרוייקט. המסמך נחתם על ידי טרלצקי ומופיעות בו שתי חתימות נוספות: ליד חתימה אחת כתב טרלצקי בכתב ידו את המילה "אחמד" וליד חתימה נוספת כתב טרלצקי בכתב ידו את השם "פואד". על גבי חתימה זו הוטבעה חותמת של חברת "אלפא-קפיטל-ייזום והשקעות בע"מ " (להלן: "אלפא קפיטל").

  10. ביום 30.11.10 חתם צד ג', באמצעות טרלצקי, על הסכם קבלנות משנה עם אלפא קפיטל, על פיו נמסרה לאלפא קפיטל עבודת שלד בפרוייקט. בחוזה רשם טרלצקי את זהות קבלן המשנה בכתב ידו כך: "חב. אלפא קפיטל – ייזום והשקעות בע"מ . כן רשם טרלצקי שהחוזה נחתם על ידי אסמאעיל תייסיר.

  11. על פי תדפיס רשם החברת, חברת אלפא קפיטל נרשמה ביום 10.5.07 בשם פוקססמארט קפיטל אנבסטמנט קונסאלטנטס בע"מ, שמה שונה ביום 22.11.09 ל"אלפא קפיטל אנבסטמנט קונסאלטנטס בע"מ" וביום 28.7.10 הוחזר שמה המקורי.

  12. ביום 1.12.2010 בשעת צהריים הגיע התובע לחדר מיון של בית חולים אל-מקאסד. בגליון הקבלה תועדה תלונת התובע לפיה 30 דקות לפני קבלתו התובע נחבל בקצה אצבע ימין תוך כדי עבודתו על ידי נפילת מתכת כבדה (heavy metal). ונרשם כי התובע סבל מקטיעה חלקית של קצה האצבע.

  13. ביום 15.5.11 פנה התובע באמצעות ב"כ לאפריקה ישראל וטען שהוא נפגע בתאונת עבודה בעת שעבד באפריקה ישראל באתר בניה שלה ברחוב הרב קוק, וביקש כי אפריקה ישראל תחתום על טופס בל/250 לצורך קבלת טיפול רפואי, וכן על טופס תביעה להכרה כנפגע בעבודה. אפריקה ישראל השיבה לב"כ התובע ביום 17.5.11 כי התובע אינו עובד אפריקה ישראל וכי צד ג' שימש כקבלן ראשי באתר.

  14. ביום 29.5.11 פנה התובע, באמצעות ב"כ, לצד ג' וביקש כי צד ג' יחתום על טופס בל/250 ועל טופס תביעה להכרה כנפגע בעבודה. במכתב פירט התובע גרסתו לפיה הוא פנה לקבלן שביצע את העבודה, ששמו מחמוד, אך הקבלן סירב לחתום על הטפסים.

  15. ביום 9.6.11 התקשר למשרד בא כוח התובע אדם שהציג עצמו כפואד עטם, עובד חברת כוח אדם אלפא קפיטל. הוא שוחח עם עורכת הדין דניאלה קלכהיים ואמר לה שהוא מעוניין לשלם לתובע סכום לסילוק תביעתו מאחר שהתובע לא היה רשום כעובד בביטוח הלאומי. עו"ד קלכהיים השיבה שצריך להוציא לתובע תלוש משכורת ולחתום על הטפסים של המוסד לביטוח לאומי. עו"ד קלכהיים השיבה שלא ניתן לסיים את תביעת התובע ללא המוסד לביטוח לאומי וביקשה את מספר הטלפון של פואד עטם, וזה מסר לה את מספר הטלפון XXX והוסיף שהוא מוסר לה בשם צד ג' שהתובע לא היה עובד של צד ג' אלא של אלפא קפיטל.

  16. ביום 18.10.12 התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בה טען שביום 1.12.10 בשעה 11:00, בהיותו עובד של צד ג' באתר בניה של חברת אפריקה ישראל ברחוב הרב קוק, נפגע בכך שהוא נדרש לחבר סולמות ברזל בגובה של כ-3 מ' ביחד עם עובד נוסף, ובמהלך העבודה הזיז העובד הנוסף את אחד הסולמות והסולם נפל ונחת על ידו הימנית ואצבע 2 שלו נקטעה. התביעה הוגשה ללא אישור וחתימה של מעסיק כלשהו.

  17. לאחר שהנתבע נקט פעולות חקירה, ביום 30.6.13 דחתה פקידת התביעות את תביעת התובע בנימוק שהתובע אינו מבוטח כעובד שכר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי שכן מהנתונים שבידי הנתבע לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינו לבין צד ג' או אלפא קפיטל. כן נקבע כי "אופי עבודתך הינו כשל עצמאי, אך אינך בגדר עובד עצמאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק", וכי הוא לא היה רשום בעת הפגיעה כעצמאי ולא עשה כל המוטל עליו כדי להירשם. כמו כן, תביעת התובע לדמי פגיעה נדחתה לפי סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

  18. כפי שעולה מתעודת עובד ציבור שהגיש הנתבע ואשר לא נסתרה, צד ג' לא דיווחה על חברת אלפא קפיטל כקבלן משנה שלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלים), התשי"ח-1957.

     

    המחלוקות הטעונות הכרעה:

  19. אין חולק על כך שבעד עבודת התובע לא שולמו דמי ביטוח, אלא שהוראת סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי מטילה את חובת תשלום דמי הביטוח על המעסיק, ואילו הוראת סעיף 365 לחוק קובעת כי "היה אדם חייב בתשלום דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לעניין הזכות לגמלה, כאילו שולמו".

  20. הנתבע בסיכומיו שוב אינו כופר בכך שביום 1.12.10 נפגע התובע באצבעו, וזאת לאור גיליון חדר המיון של בית חולים אל מקאסד. אלא שהנתבע מוסיף לעמוד על דחיית התביעה בנימוק שלעמדתו התובע לא הרים את הנטל להוכיח שאירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו באתר הבניה שברחוב הרב קוק, ובכלל זה לא הוכיח מי היה מעבידו.

  21. בכלל זה נטען על ידי הנתבע כי התובע לא הוכיח שמעבידו היה תושב ישראל, וכי על פי הראיות שהובאו בהליך, מעסיקו של התובע "מחמוד" הינו תושב השטחים ואילו חברת "אלפא קפיטל" הינה חברה שזהותה נגנבה. יצויין כי לא ברור מסיכומי הנתבע מהי הנפקות שהוא טוען שנובעת מקביעה בדבר היותו של מעסיקו של התובע מי שאינו תושב ישראל. לכאורה טוען הנתבע כי הנפקות היא כי על התובע לשאת בתשלומי דמי ביטוח עבור עצמו לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלומי דמי ביטוח), תשל"א-1971. עם זאת, נראה כי נפקות קבלת טענה זו הינה מרחיקת לכת יותר, שכן תקנה 1 לתקנות מונה מקרים בהם חובת תשלום דמי ביטוח חלה על העובד על אף האמור בסעיף 342(ב) לחוק. תקנה 1(4) עניינו במעביד שאינו תושב ישראל, ואם אכן מתמלאים תנאיו, הרי שאין תחולה להוראת סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי, שכן אין מדובר באי תשלום דמי ביטוח עבור הזולת.

  22. צד ג' מצטרף לנימוקי הנתבע לדחיית התביעה מעיקרה, ואף טוען שאין להסתמך על גיליון חדר המיון לקביעת קיומה של פגימה רפואית כלשהי שהתובע סבל ביום 1.12.10.

  23. צד ג' מוסיף וטוען כנגד ההודעה לצד ג' כי אין בסיס להודעה, כי היא הייתה צריכה להיות מוגשת נגד אפריקה ישראל וכי לא הוכח על ידי התובע או על ידי הנתבע שהתובע הועסק על ידי קבלן משנה מטעמה של צד ג', שכן על פי גרסת התובע והעד מטעמו, הם הועסקו על ידי אנשים ששמם פואר ומחמוד, אשר כלל לא היו קבלני משנה של צד ג'.

  24. בהתאם לכך, המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך הינן:

    • האם התובע הרים את הנטל להוכיח כי אירעה לו תאונה תוך כדי ועקב עבודתו ביום 1.12.10.

    • ככל שהתשובה לכך בחיוב –

      1. האם מעבידו של התובע הינו תושב ישראל?

      2. מהו שכרו החודשי של התובע? (זו המחלוקת שהצדדים התייחסו אליה ולא שיעור "השכר הרגיל כהגדרתו בסעיף 98 לחוק).

      3. האם יש לקבל או לדחות את ההודעה לצד ג'?

         

        האם אירע לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו ביום 1.12.10?

         

        גרסת התובע והעד מטעמו:

  25. גרסת התובע הינה שהוא החל לעבוד אצל אלפא קפיטל או אצל צד ג' באתר ברחוב הרב קוק בירושלים כפועל בניין שכיר החל מ-1.6.10 או בסמוך לכך, עד למועד התאונה ביום 1.12.10. בגין עבודתו הוא קיבל שכר במזומן ולא ניתנו לו תלושי שכר.

  26. התובע צירף לתצהירו תצלום של כרטיס עבודה שבו שמו נרשם כ"עלי", וזאת בשל כך שמנהל העבודה שהעסיק אותו, ששמו מחמוד, לא ידע לבטא שמות של עובדים זרים ונתן להם שמות ערביים.

  27. לטענת התובע, ביום האירוע הוא עבד עם עובד נוסף, ערבי ששמו טאריק, בהתקנת תבניות ברזל ליציקת קיר בטון. בשלב מסוים הצטרף עובד אריתראי נוסף בשם מנגסטאב וסייע. התובע עמד במקום נמוך מהתבנית כדי לכוון את הרגליות של החבנית, ובאותו זמן ניסה להרים את התבנית בעזרת לום, על מנת לאפשר תזוזה של התבנית. בשלב מסויים, כשהם לא הצליחו להזיז את התבנית, הצטרף מנגסטאב לסייע לטאריק לייצב את התבנית ונעמד מולו כדי להזיזה, אך היא לא זזה ומנגסטאב בא לטאריק לעזור לו בלחיצת הלום, אך טאריק לחץ חזק מידי והלום החליק והרגלית נפלה על האצבע שלו בידו הימנית וקטעה אותה. מנהל העבודה מחמוד פינה את התובע לחדר מיון בבית חולים אל מקאסד.

  28. לתמיכה בגרסתו העיד התובע את מנגסטאב, שאישר בתצהירו את פרטי עדותו של התובע.

     

    עדות עדי הנתבע

  29. מטעם הנתבע העידו טרלצקי, החוקרת גב' טלי מצרי, מר משה אבוטבול שהועסק על ידי צד ג' כמנהל עבודה והיה אחראי על כל האתר מבחינה בטיחותית ועו"ד שמעון ג'רבי, אשר ייצג את בעל המניות של חברת "פוקססמארט קפיטל" עם רישומה ואשר כתובת משרדו רשומה ברשם החברות כמענה הרשמי של החברה. כן הוגש תצהיר של עו"ד יהודה אדרעי מהלשכה המשפטית של הנתבע.

     

    דיון והכרעה

  30. לאחר שבית הדין שמע את עדותם של העדים ועיין במכלול הראיות ובטיעוני הצדדים, בית הדין סבור שהתובע הרים את הנטל להוכיח כי ביום 1.12.10 אירעה לו "תאונת עבודה", קרי: שיש לקבל את גרסתו שתוך כדי ועקב עבודתו באתר הבניה ברחוב הרב קוק התובע נחבל באצבעו מגוף מתכתי כבד שנפל עליה וקטעה את קצה האצבע. להלן נימוקינו:

  31. תחילה נציין כי ענייננו בהליך שבו הנטל הרובץ על התובע הינו להוכיח את עילת התביעה במאזן ההסתברויות, קרי: שגרסתו מסתברת יותר מגרסת הנתבע וצד ג'. לעניין זה נקבע בע"א 260/82 סלומון – אמונה, פ"ד לח (4) 253, בעמ' 256:

    "..ומה שדרוש מבעל דין, שעליו הטיל החוק את עול השכנוע במשפט אזרחי, הוא להוכיח עובדות מהן עולה גירסתו כאפשרות קרובה, לאו דווקא קרובה עד מאוד, ובדרך כלל יספיק הדבר שהגירסה, העולה מאותן העובדות, היא יותר קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו על ידי הצד שכנגד".

  32. הבאנו דברים אלה שכן בהמשך נתייחס לטענות הנתבע וצד ג' אשר היפנו לסתירות בגרסת התובע אשר לדידם מחייבות דחייתה.

  33. הפגיעה שאירעה לתובע באצבעו ביום 1.12.10 – כשלעצמה אינה שנויה במחלוקת בין התובע לבין הנתבע. צד ג' אינו מודה בכך, אך אין בסיס לטענתו כי לא ניתן ללמוד על מהות הפגיעה באצבעו של התובע מגיליון חדר המיון של בית החולים אל מקאסד בשל כך שמדובר במסמך שנכתב בשפה האנגלית או בשל כך שהמסמך אינו קריא. המסמך קריא דיו והשפה האנגלית היא בידיעתו השיפוטית של בית הדין ויש לאמץ את גרסת התובע, עליה אין הנתבע חולק, כי התובע נפגע בקצה אצבעו ביד ימין יום 1.12.10.

  34. אשר לכך שהפגיעה באצבעו של התובע אירעה במהלך עבודתו של התובע, הרי שבעניין זה גרסת התובע נתמכת בהלכה הפסוקה לפיה יש לתת משקל נכבד לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע הנטען, וזאת בשל ההנחה כי המטופל ימסור לרופא נתונים מדויקים כדי לזכות בטיפול הרפואי הנכון (עבל 3592-07-12 עזרן – המוסד (מיום 29.11.12)).

  35. בענייננו, הרישום הרפואי שבגליון חדר המיון של בית חולים אל מקאסד תומך בטענת התובע כי הפגיעה באצבעו אירעה לו תוך כדי ועקב עבודה, שכן תועדה טענת התובע כי האירוע של נפלית המתכת הכבדה על אצבעו היה תוך כדי עבודה, וכן תועדה תלונת התובע שהדבר אירע לפני כחצי שעה, דבר התואם את גרסת התובע מבחינת השעה שבה התובע טען כי התרחש האירוע, שהינה שעה שבה אנשים שעובדים בבניין נמצאים ככלל בעבודתם.

  36. אלא שלטענת הנתבע יש לזקוף לחובת גרסת התובע היעדר התאמה בין תיאור מנגנון הפגיעה כפי שהוא נעשה בטופס התביעה שהגיש התובע (ולמעשה גם בכתב התובענה) לבין תיאורו של התובע בתצהירו. בטופס והתביעה ובכתב התובענה טען התובע שהוא נדרש לחבר סולמות ברזל בגובה של כ-3 מ', עם עובד נוסף, ובמהלך העבודה הזיז העובד הנוסף את אחד הסולמות, והסולם נפל על ידו הימנית של התובע. לעומת זאת, בתצהירו טען התובע כי הוא נדרש להתקין ברזל ליציקת קיר בטון והתאונה אירעה כאשר רגלית של תבנית מברזל נפלה על אצבעו כאשר הלום, שבעזרתו ניסה העובד טאריק להרים את התבנית, החליק.

  37. בהודעת התובע לחוקרת הנתבע מיום 24.1.13 תיאר התובע את מנגנון הפגיעה כך:

    "אני ועוד עובד ערבי שאני לא זוכר את שמו, עבדנו עם הברזל כמו שאני מראה לך בתמונה (מצ"ב), ויש ג'ק מיוחד שמרים את הברזל לגובה, הפועל הערבי לחץ ברגל על הברזל שהראיתי לך, הוא תמך בו עם הרגל נתן לו קונטרה ואני הפעלתי את הג'ק עם היד ומרוב הלחץ הברזל השתחרר לפועל הערבי מהרגל ונפל לי על היד, על האצבע..".

  38. אכן מדובר בתיאורים שאינם זהים, והדבר שוקל לחובת גרסת התובע.

  39. אף גרסת התובע באשר למועד פיטוריו אף היא לא הייתה עקבית. בהודעתו לחוקרת הנתבע טען התובע שהוא פוטר בחודש 3/2011 ואילו בתצהירו ובעדותו בבית הדין הוא טען שהוא פוטר במהלך /2010.

  40. ראיה נוספת ששוקלת לחובת גרסת התובע ותומכת בטענת הנתבע כי לא הוכח שהפגיעה אירעה לתובע דווקא באתר העבודה של צד ג' ברחוב הרב קוק – היא כרטיס עבודה שצירף התובע לתצהירו כנספח ב', ממנו עולה לכאורה, בניגוד לטענת התובע, שהוא לא עבד בכל ימי החודש באתר.

  41. איננו מקלים ראש בראיות אלה הפועלות לחובת גרסת התובע, אך אנו סבורים כי אין בהן לשלול את המסקנה שגרסת התובע מסתברת יותר מגרסת הנתבע וצד ג, וזאת מן הטעמים הבאים:

    • התובע לא עומת בחקירותיו הנגדיות ע"י הנתבע וצד ג' עם השוני בין התיאורים השונים של מנגנון התאונה, ואף לא עם העבודה הלא מלאה לכאורה שעולה מכרטיס העבודה שצירף לתצהירו.

    • למרות השוני בין התיאורים של מנגנון התאונה, הצד השווה שבהם הוא שבכולם התובע ייחס את נפילת הברזל על אצבעו לפעולה לא נכונה/השמטה של כלי שהוחזק על ידי "הפועל הערבי".

    • באשר לסתירה העולה בין הודעת התובע לבין תצהירו בעניין מועד פיטוריו – ייתכן שהדבר נובע מכך שהתצהיר נחתם כשנתיים וחצי לאחר מתן ההודעה.

    • הראיות הנוספות, כמפורט להלן, תומכות בכך שהאירוע אירע לתובע בעת עבודתו באתר הבניה ברחוב הרב קוק דווקא.

  42. התובע סיפר לחוקרת הנתבע שמחמוד - שהתובע תיארו בהודעתו כ"אחראי על העובדים" וזיהה אותו כ"קבלן" וכמי שקיבלו לעבודה - סיכם עמו את שכרו השעתי ושילם לו אותו. התובע העיד שמחמוד לקח אותו ל"בית חולים של ערבים בהר הזיתים" לאחר שנפצע.

  43. אף העד מטעם התובע, מנגסטאב, העיד שמנהל העבודה היה אדם בשם מחמוד, ואישר כי הוא פינה את התובע לבית החולים לאחר התאונה.

  44. עדות התובע והעד טעמו בדבר הבאת התובע לבית חולים מקאסד על ידי מחמוד, היא הגיונית ומסתברת. בית חולים אל מקאסד אינו בית החולים הנגיש ביותר ביחס למרכז העיר בו אירעה התאונה. הבאת התובע דווקא לבית החולים אל מקאסד תומכת במסקנה שהפגיעה אירעה לתובע דווקא בעת שהתובע עבד עם מחמוד.

  45. לכך מצטרפת העובדה שפחות משבועיים לאחר שהתובע פנה לצד ג' בדרישה לחתום על טופס בל/250 וטופס תביעה כמעסיקו של התובע, התקשר לב"כ התובע אדם שהציג עצמו כפואד עטם והציע תשלום לתובע לסילוק התביעה, וטען כי התובע הועסק על ידי אלפא קפיטל ולא על ידי צד ג'.

  46. טרלצקי בהודעתו לחוקרת הנתבע אישר שהוא ערך חוזה מול חברת אלפא קפיטל לבניית השלד בפרוייקט, כי היה בקשר עם אסמעיל שהיה בעל החברה וכי מנהלי העבודה בשטח היו פואד ומחמוד.

  47. מסמך פיצול החוזה שבין צד ג' לבין החברות "ניצני מבשרת" ו"אלפא קפיטל", נחתם מטעם אדם בשם אלפא קפיטל ליד המילה "פואד".

  48. מעדותו של משה אבוטבול עולה כי כל העובדים של כלל המעסיקים באתר נדרשו לעבור הדרכה בנושא בטיחות בעבודה ולאשר בחתימתם קבל ההדרכה. בהודעת מר אבוטבול לחוקרת הנתבע מיום 2.4.13 עולה כי הוא נשאל אם "כל העובדים שעבדו פה באתר מטעם חברת "אלפא קפיטל" רשומים אצלכם איפשהו". לכך השיב מר אבוטבול שחלקם רשומים. מר אבוטבול ניגש להביא תיק ולאחר שעיין בו מסר לחוקרת כי "לפי מה שמופיע אצלי ברישומים, פלוני קיבל פה הדרכה של בטיחות אבל אני לא יכול להגיד לך מה היו תאריכי עבודתו... הוא מופיע אצלי כעובד של חברת "אלפא קפיטל" כעובד של פואד". מר אבוטובול אישר דברים אלה בעדותו בבית הדין.

  49. לאור כלל הנימוקים שפורטו לעיל, בית הדין אינו סבור שהסתירות בעדות התובע שוללות את המסקנה שיש לקבוע במאזן ההסתברויות שהפגיעה באצבעו של התובע ביום 1.12.10 אירעה תוך כדי ועקב עבודתו באתר הבניה ברחוב הרב קוק.

  50. הנתבע וצד ג' טוענים כי גרסת התובע אינה מתיישבת עם העובדה שהסכם קבלנות המשנה שנחתם בין צד ג' לבין אלפא קפיטל נחתם ביום 30.11.10, בעוד שעל פי גרסת התובע והעד מטעמו, הם עבדו באתר החל מחודש יוני 2010. אלא שבית הדין אינו סבור שיש במועד עשיית ההסכם בין צד ג' לבין אלפא קפיטל כדי לכרסם בגרסת התובע, מטעמים אלה:

    • בהסכמי קבלנות המשנה של צד ג' עם חברת ניצני מבשרת ועם אלפא קפיטל, צוין שהחוזה בין אפריקה ישראל לבין צד ג' הינו מחודש 4/10. בהסכם עם ניצני מבשרת, שנחתם ביום 4.8.11, צויין בנספח לחוזה שמועד התחלת ביצוע העבודה הינו בחודש 7/10. בהסכם עם אלפא קפיטל צויין שהעבודות החלו בחודש 10/10.

    • יש בכך כדי לתמוך בעדות שנשמעה מפי מר אבוטבול שעל פיה היו מקרים בהם עבודות שביצעו קבלני משנה של צד ג' החלו לפני מועד חתימת ההסכם.

    • מר טרלצקי העיד כי ההסכם שהוא עשה עם אלפא קפיטל נעשה לאחר שהתברר לו שחברת ניצני מבשרת לא תוכל לעמוד במועדים אליהם התחייבה בהסכם עמה, וזהו הרקע לעריכת מסמך פיצול ההסכם בין שני קבלני המשנה.

  51. לעניין טענת הנתבע כי יש אי התאמה בין שמות העדים שהתובע ציין בטופס התביעה לבין האמור בתצהירו – מקובלת על בית הדין הבהרות התובע בסיכומי התשובה שלו.

  52. אשר על כל אלה, בית הדין מאמץ את גרסת התובע לפיה הוא עבד בפרוייקט החל מחודש 6/2010 וביום 1.12.10 אירעה לו תאונה תוך כדי ועקב עבודתו באתר הבנייה ברחוב הרב קוק, שבו היה צד ג' קבלן מבצע.

     

    האם הוכח שהתובע הועסק על ידי מי שאינו תושב ישראל?

  53. תקנה 1(4) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, קובעת:

    "על אף האמור בסעיף 342(ב) לחוק, ישלם עובד את דמי הביטוח אם הוא אחד מאלה:

    ...

    ...

    (4) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל, אם מתקיים אחד מאלה:

    (א) מקום מגורי של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים...

     

  54. הנתבע וצד ג' העלו טענה לפיה מעסיקיו של התובע – מחמוד או פואד – אינו תושב ישראל. לעניין זה הגיש הנתבע תצהיר של עו"ד יהודה אדרעי שהעיד כי במהלך הטיפול בתיק הוא ניסה ליצור קשר עם פואד המוזכר בחקירה מיום 2.4.13, קרי: חקירת טרלצקי. עו"ד אדרעי התקשר ביום 22.9.14 לטלפון שמר טרלצקי מסר שהינו הטלפון של פואד ובשיחה מסר לו פואד שהוא תושב חברון, כי עסק בעבר בבנייה אולם חדל מכך לאחרונה והחל לעסוק במסחר מכוניות וחלקי חילוף.

  55. כמו כן העיד הנתבע את עו"ד רוני ג'רבי, שתמצית עדותו הינה שהוא ייצג את מר אורי דמונט, הבעלים של חברת אלפא קפיטל בעת רישומה. מר דמונט הקים את החברה כדי לנהל עסק של ברוקר של השקעות. מר דמונט הורשע ונאסר. במהלך תקופת מאסרו הסתבר ש"היו כמה אנשים שלקחו את החברה העבירו את החברה על שמם. הגשנו תלונה למשטרה". עו"ד ג'רבי לא ידע לתת פרטים על זהות "גונבי החברה" או על תוצאות החקירה המשטרתית, אך מעדותו ניתן היה להבין שמדובר בטענות למצגי מרמה שנעשו כלפי רשם החברות אשר בעקבותיהם הועברה הבעלות במניות החברה על שמם של אנשים אחרים ואף שמה של החברה שונה.

  56. על יסוד העדויות שפורטו לעיל, טוענים הנתבע וצד ג' ש"ככל הנראה" אלפא קפיטל לא הייתה מעסיקתו של התובע אלא הייתה זהות גנובה של חברה של אנשים שהתקשרו מול צד ג', וכי גם אם התובע הועסק באתר הבניה של צד ג' ברחוב הרב קוק, מעסיקו לא היה תושב ישראל.

  57. אלא שבית הדין סבור שלא ניתן על יסוד הראיות הללו לקבוע שהנתבע וצד ג' הרימו את הנטל, המוטל עליהם, להוכיח שמעסיקו של התובע היה מי שאינו תושב ישראל ושבנוסף לכך, אין לו כתובת בישראל להמצאת מסמכים משפטיים.

  58. מזכרון הדברים של החוקרת גב' מצרי עולה שהיא ניסתה פעמים לא מעטות להתקשר ל"פואד עטם", אך ללא הצלחה. לאחר שעו"ד אדרעי השיג בטלפון אדם שהזדהה כפואד, לא נעשו פעולות חקירה נוספות לאיתורו. הדברים שאמר פואד לעו"ד אדרעי הם עדות שמיעה ואין לקבוע על יסודה ממצא שפואד, שהיה מעורב בהעסקת התובע, אינו תושב ישראל, מה גם שעל פי עדותו של טרלצקי, (אשר נתמכת בהסכם של צד ג' עם אלפא קפיטל) פואד כלל לא היה הבעלים של "אלפא קפיטל", אלא מנהל עבודה בה, והבעלים של העסק היה איסמעיל תייסיר, שלגביו אין כל ראיה כי אינו תושב ישראל.

  59. אשר על כן בית הדין קובע כי לא הורם הנטל להוכיח שתאונת העבודה אירעה לתובע בעת שהועסק על ידי מי שאינו תושב ישראל.

     

    שכרו הרגיל של התובע

  60. התובע טוען שהשכר השעתי שהוא סיכם עם מחמוד היה 25 ₪. לדבריו, הוא עבד במשרה 9-11 שעות ביום, בין 235-250 שעות חודשיות והשתכר סך של 6,100 בחודש.

  61. הנתבע טוען כי טענת התובע לא הוכחה ויש לקבוע את שכרו הרגיל לפי שכר המינימום החודשי שבמועד האירוע עמד על סך 3,850 ₪.

  62. בית הדין מקבל את עדות התובע כי שכרו השעתי היה 25 ₪, שכן שכר המינימום השעתי בענף הבנייה, על פי צו ההרחבה הענפי מיום 5.7.10, היה 23.90 ₪. סכום זה הינו המנה המתקבלת מחלוקת סך 4,350 ₪, שנקבע בצו ההרחבה כשכר המינימום לעובד בדרגה הנמוכה ביותר, ב-182 שעות חודשיות, וזאת בהתאם לשבוע העבודה המקוצר הנוהג בענף של 42 שעות (סעיף 8 לצו הנ"ל).

  63. עם זאת, אין מקום לאמץ את טענת התובע באשר להיקף העבודה שלא, שכן ההיקף האמור אינו מתיישב עם כרטיס הנוכחות שצירף.

  64. לפיכך בית הדין מאמץ את גרסת הנתבע וקובע כי השכר החודשי של התובע היה בסך 3,850 ₪. תוצאה זו מאזנת בין היעדר בירור ראוי של פשר הימים הריקים בכרטיס הנוכחות של התובע במסגרת חקירתו הנגדית, לבין עדותו של התובע בדבר עבודה של 235-250 שעות בחודש, עדות שאינה בלתי הגיונית בשים לב לכך שמדובר בעבודה של בניית שלד שנקצב בהסכם מועד להשלמתה.

     

    ההודעה לצד ג'

  65. החלטנו לקבל את ההודעה לצד ג', שכן משלא דיווח צד ג' על העסקת אלפא קפיטל כקבלן משנה באתר, יש לראות בה כמעסיקה של התובע על פי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957.

  66. לצד ג' אין כל הגנה מפני הוראות התקנה האמורה: טענתה כי התובע טוען שהוא הועסק על ידי מחמוד ופואד ולא על ידי אלפא קפיטל, דינה להידחות. על פי עדותו של המהנדס של צד ג' שניהל את הפרוייקט – טרלצקי - פואד ומחמוד פעלו מטעמה של אלפא קפיטל.

     

    סוף דבר

  67. התביעה מתקבלת כאמור להלן:

    • בית הדין קובע כי האירוע התאונתי מיום 1.12.10 שבו נפגע התובע באצבע ביד ימין מוכר כ"תאונת עבודה".

    • שכרו החודשי של התובע היה בסך 3,850 ₪ ובהתאם יש לחשב את שכרו הרגיל שכן בית הדין מקבל את טענת התובע כי החל את עבודתו בחודש 6/2010.

  68. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

  69. ההודעה לצד ג' מתקבלת. בית הדין קובע כי על צד ג' לשפות את הנתבע בגין שווי כספי של גמלאות בעין ובגין גמלאות כסף שהנתבע ישלם לתובע, כפוף להוראות סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, וכן לשלם לנתבע חוב דמי ביטוח, קנסות ותוספת הפרשי הצמדה לפי סעיף 354 לחוק הביטוח הלאומי.

  70. צד ג' ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

  71. ניתן להגיש ערעור על פסק דין זה תוך 30 ימים לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

     

     

    ניתן היום, ל' ניסן תשע"ח, (15 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

     

    "ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

     

     

     

     

    תמונה 3

     

     

    Picture 1

    נציג ציבור

     

    נציג ציבור

     

    דניאל גולדברג, שופט

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ