ב"ל 19700-03-14

1. התובע נפגע ביום 5.3.08 ופגיעתו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע מס' 1" או "המוסד") כפגיעה בעבודה. התובע נפצע בכתף וסבל מכאבים, רגישות והגבלה בתנועות הכתף.

במסגרת התביעה מבקש התובע להכיר בזכאותו לטיפולים ברפואה אלטרנטיבית (או רפואה משלימה) שיאצו ודיקור סיני (להלן: "הטיפולים הפרא-רפואיים") אליהם הופנה על ידי הרופא האורתופד המטפל מטעם שירותי בריאות כללית (להלן: "נתבעת מס' 2" או "הקופה") ד"ר איזק ג'ורג', ולחייב את הנתבעים בהחזר תשלומים בגין הטיפולים שקיבל.

התובע טוען שהוא זכאי לטיפול במסגרת ריפוי, החלמה ושיקום מהמוסד באמצעות הקופה כגוף מוכר כ"שירות רפואי" על פי חוק. התובע נדרש לשלם סך של 2,679 ₪ בגין הטיפולים שהוא קיבל – שאת החזרם הוא מבקש.

התובע טען בתביעתו כי ההפניה לטיפול האלטרנטיבי נעשתה על ידי נציג בכיר ומוסמך של הנתבעת מס' 2 מאחר שהטיפול הקונבנציונאלי לא הועיל לו. הטיפול שקיבל התובע ניתן במרפאות הקופה ולא נאמר לתובע דבר על כך שאין מדובר בטיפול מוסדר כדין וכי לא יהיה זכאי להחזר הוצאותיו, כפי שטוענים הנתבעים.

2. התובע הגיש תביעה קודמת לבית דין זה - תיק ב"ל 5604/08, בו ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת בכירה השופטת מיכל לויט ביום 6.6.2013 (להלן: "פסק הדין") כדלקמן:

"עד היום לא הוגשה כל הודעה מטעם המוסד לביטוח לאומי.

2.  עמדת רופא השירות מטעם הקופה הוגשה לתיק.

מעמדת רופא השירות עולה כי לגישתו יש קשר בין הצורך בטיפולים נשוא התביעה לבין הפגיעה בעבודה, אולם בהסתייגות האם היה צורך ממשי בכל הטיפולים. דהיינו, האם היקף הטיפולים, התדירות ותקופת הטיפול נובעים כולם מתאונת העבודה.

3.בעקבות פסק הדין המנחה שניתן בעניין עב"ל 17146-05-11, דימיטרי גפן נ' המוסד ושירותי בריאות כללית (מיום 1.5.13), עולה כי בשלב זה על המוסד והקופה לפעול על פי המתווה שבתקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968, כפי שנקבע גם בעניין גפן הנ"ל.

4.לפיכך, הריני מורה כי ימונה רופא שלישי מוסכם מטעם הקופה והמוסד על פי תקנה 3 וזאת, עד ליום 15.7.13.

הצדדים יפעלו על פי קביעתו.