ב"ל 19658-03-13 מ' ו' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.תביעת התובעת להכרה בפגיעה בברכה הימנית, אשר ארעה לה, לטענתה, בתאריך 23.11.10, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 19.3.12.

הנימוק המפורט במכתב הדחיה, הינו כי התובעת לא היתה מבוטחת כעובדת שכירה, וכי לא הוכחו קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין החברה, שבעלה - הינו בעל 99% ממניותיה - "ו' יעקב עבודות מתכת בע"מ".

בעקבות הגשת התביעה של התובעת לקבלת גימלה, אף נשלחה לתובעת הודעה

בעניין המסמכים הנדרשים לצורך החזר דמי ביטוח (מכתב מ-3.2.13).

עמדת הנתבע היתה, כי סוג העבודה, היקף שעות העבודה, גובה תמורה שאינו ריאלי וסביר, מצביעים על העדר קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות בין עובד ומעביד, ועל כך שהמדובר בעזרה משפחתית.

2.התובעת הגישה תביעתה לבית הדין, וביקשה כי בית הדין יקבע, שמתקיימת בה הגדרת "עובד" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ויכיר בפגיעה בברכה מ-23.11.10, כ"תאונת עבודה".

3.הנתבע בכתב הגנתו, חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי התובעת לא היתה מבוטחת בביטוח נפגעי עבודה כעובדת שכירה, ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה שהינה בבעלות בעלה.

מעבר לכך, טען הנתבע, כי התביעה ארעה בביתה של התובעת, כי לא אירע אירוע תאונתי הקשור למהלך עבודתה של התובעת, וכי אין קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין הפגיעה הנטענת בברך מ-23.11.10.

לאור האמור לעיל הננו נדרשים להכריע, האם התקיימה בתובעת הגדרת עובדת, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, וככל שהתקיימה בה הגדרה כזאת, האם פגיעתה בתאריך 23.11.10, ארעה תוך כדי ועקב עבודתה.

4.העובדות כפי שתקבענה על-ידינו להלן, הינן על יסוד ההודעות לחוקר, כפי שנמסרו על-ידי התובעת ובעלה, תצהיריהם וחקירותיהם הנגדיות, וכן על יסוד יתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ונתקבלו כמוצגים.