אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.צ.צ. נ' המוסד לביטוח לאומי

י.צ.צ. נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 30/08/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
19604-11-14
19/08/2017
בפני השופטת:
אסנת רובוביץ - ברכש

- נגד -
תובעים:
י.צ.צ.
עו"ד טל חסון
נתבעים:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עדי עזר אשכנזי
פסק דין
 

 

  1. בפנינו תביעתו של מר י. צ. צ. (להלן: "התובע"), להכיר בפגיעתו מיום 25.7.13 כפגיעה בעבודה (להלן: "התאונה"), כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" ו/או "החוק"), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, (להלן: "הנתבע") מיום 26.2.14, בה נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, זאת משלא הוכח לדעת הנתבע כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה כנדרש בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק.

  2. לאחר שמיעת עדויות התובע והעד מטעמו, מר משריקי משה, ניתנה החלטתנו על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לצ.ך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו הרפואי של התובע.

  3. העובדות הרלוונטיות נקבעו כדלקמן:

    • התובע, יליד 1985, עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה כרכז אירועים מטעם האוניברסיטה הפתוחה, סניף רעננה (להלן: "האוניברסיטה"). במסגרת תפקידו היה אחראי על הפקת אירועים, תכנונם והקמתם בפועל.

      • ביום 25.7.13 השתתף התובע בהקמת אירוע מטעם האוניברסיטה, בכפר הירוק. במהלכו ארע לתובע אירוע תאונתי בעבודה.

      • ביום 25.7.13 במסגרת תפקידו כרכז אירועים של האוניברסיטה היה עליו לפרק ציוד ולבצע את הרכבתו. במסגרת הכנת ההגברה הרים התובע רמקול במשקל של כ-20 ק"ג ובעל ידית נשיאה בצד אחד, לעבר סטנד בגובה של כ- 1.8 מטר, מעל לגובה כתפו. התובע ביצע את הרמת הרמקול מהבסיס ובאמצעות הידית להנפה לגובה כאשר לטענתו בעת ביצוע ההרמה חש לפתע בכאב עז בגב התחתון וזרמים בגב עם הקרנה לרגל ימין. על פי עדות התובע הוא לא שב לעבודה פיזית בשל הכאבים.

      • לטענת התובע הוא נטל משככי כאבים ומשאלו לא הועילו פנה לטיפול רפואי ביום 10.8.13.

      • ביום 17.11.13 עבר התובע ניתוח קובילציה.

      • לתובע הוצאו ימי מחלה מיום 17.11.13 ועד ליום 8.12.13.

      • ביום 1.12.13 נבדק התובע על ידי ד"ר טרייבר, רופא תעסוקתי, אשר קבע כי התובע מסוגל לחזור לעבודה ללא מאמץ פיזי והרמת משאות כבדים, וכי המגבלות יהיו תקפות למשך חודשיים.

         

  4. ביום 21.3.16 מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – ד"ר אנג'ל), אשר התבקש לענות לשאלות- א. מהם ליקויו של התובע? ב.האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 25.7.13, כמתואר בעובדות המקרה?

  5. בחוות דעתו קבע ד"ר אנג'ל, כדלקמן:

    "א. הליקוי שנמצא וטופל אצל התובע הינו בקע דיסק L5S1 בעמוד השדרה המותני.

    ב. המידע בתיק הרפואי אינו מתאים לטענתו של התובע כי התקף הגב והקרינה לרגלו החלו באופן עז וחריף ביום האירוע.

    אין רישומים בסמוך לאחר האירוע שמעידים על תלונה בגב כפי שהיה צפוי במקרה של פריצה חריפה של דיסק או אף החמרה חריפה במחלה קודמת.

    לעומת זאת ברישום הראשון שלאחר האירוע (בתאריך 8.9.13) נרשם שהכאב החל חודש קודם ללא חבלה. כלומר זמן תחילת הכאב כשבועיים לאחר האירוע, ובעיקר לא מתאים המידע שמסר התובע כי תחילת הכאב היתה ללא חבלה. במקרה של פריצת דיסק חריפה וכאב עז במהלך הרמת הרמקול, סביר היה שהדבר ישתקף בתשובת התובע כשהרופא ברר את צ.ת תחילת התלונה" (ההדגשה במקור – א.ר.ב).

     

  6. ביום 3.7.16 נעתר בית הדין לבקשת התובע להפניית שאלות הבהרה לד"ר אנג'ל.

  7. להלן שאלות ההבהרה שהופנו אליו ותשובותיו לשאלות:

    "א. בחוות דעתך ציינת כי הרישום הראשון לאחר האירוע היה ביום 8.9.13.

    האם לא קיבלת לידך את הבדיקה הרפואית שהתובע עבר ביום 10.8.13, כחודש לפני הבדיקה שציינת?

    האם עצם העובדה כי האירוע התאונתי התרחש ביום 25.7.13 וכי התובע פנה ביום 10.8.13 למוקד הרפואי "מלרם" יש בהם כדי לשנות את חוות דעתך?

    • האם נכון כי סימפטום בולט בפריצת דיסק מותני הוא הכאב החד והחריף המקרין מן הגב התחתון אל הרגל ואשר נקרא כאב סיאטי? כמו כן, האם נכון כי הקרנת הכאב תלויה במיקומו של הדיסק הפגוע? האם נכון כי פריצה של הדיסק בגובה L5-S1תלחץ על שורש עצב S1 אשר יורד לאזור כף הרגל והכאב יורגש ככאב ברגל?

    • האם זה נכון כי כאב סיאטי יכול להיות כאב עמום ומתמשך שמקרין מהגב ועלול לגרום לעקצוצים ולחוסר תחושה באחת הרגליים או בשתיהן?

    • התובע כאמור נבדק ביום 10.8.13 במוקד הרפואי "מלרם" ותלונותיו נרשמו כך: "כאבים עזים בגב ברגל ימין יתכן ומדובר בדלקת שריר או RT sciatica".

      לאור האמור לעיל האם עצם העובדה שנכתב כי התובע סובל מסיאטיקה יכול להיקשר ישירות לאירוע של פריצת דיסק אשר חווה במהלך עבודתו? בהמשך לכך, האם יתכן כי התובע, אשר אינו מודע לפגיעה בגב, ציין כאב בגב והרופא המטפל עלול בטעות ובתום לב לקשור את הכאב לרגל?

    • בחוות דעתך ציינת כי "המידע בתיק הרפואי אינו מתאים לטענתו של התובע כי התקף כאב הגב והקרינה לרגלו החלו באופן עז וחריף ביום האירוע".

      לעניין זה יש לדייק בעובדות ולציין כי התלונה הראשונה של התובע בנוגע לכאב עז וחריף הינה מיום 10.8.13, היום בו פנה למוקד מלרם, ולא כפי שציינת בחוות דעתך.

      ובנוגע לעוצמת הכאב – האם זה נכון כי סוג הלחץ ועוצמתו תלויה במיקום הפריצה וגודלה כך שיתכן כי פריצה חריפה וגדולה בחלק מרכזי אך רחב, של עמוד השדרה לפעמים לא תגרום לכאב בעוד בלט קטן הממוקם באזור היציאה של העצב מעמוד השדרה, שהוא אזור צר, תגרום לכאב חזק אצל הנפגע?

    • בחוות דעתך ציינת כי "אין רישומים בסמוך לאחר האירוע שמעידים על תלונה בגב כפי שהיה צפוי במקרה של פריצה חריפה של דיסק או אף החמרה חריפה במחלה קודמת". כיצד קבעת שמדובר על פריצה חריפה? האם לא יתכן כי תחילה נגרם לתובע בלט דיסק שבהמשך הפך לבקע דיסק? האם נכון כי יתכן שהכאב באזור הפגיעה הינו כאב מקומי אשר מופיע לעיתים שעות, ימים ואף שבועות לפני הופעת הכאב בגפיים וקשור להתפתחות דלקת באזור הפגוע? האם נכון כי לפעמים יש מרווח זמן בין החבלה לבין הופעת הכאב? האם זה קשור להתפתחות דלקת?

    • האם הינך רואה ברישום הרפואי "חזות הכל" או שלדעתך ממצאים קליניים מוכחים בעת בדיקה עדיפים על רישום? האם לדעתך אפשרי שתתכן טעות ברישום תלונות החולה בביקורו הראשון במוסד רפואי?

    • האם עצם העובדה כי התובע נפגע בעת הרמת הרמקול ולא כתוצאה מחבלה, מכה ישירה בגבו, יש בה כדי להסביר את העובדה כי בשל כך לא ציין בבדיקות הרפואיות קיומה של חבלה ישירה?

    • האם מצאת הרישומים הרפואיים של התובע, עובר לאירוע, עדות למצב קודם ו/או תלונות על כאבי גב?".

       

  8. ד"ר אנג'ל השיב:

    "א. אני מתקן ומסכים כי הרישום מיום 10.8.13 נמצא בתיק המסמכים שקיבלתי והוא אכן הרישום הראשון שלאחר האירוע מיום 25.7.13. אין שינוי מהותי בתשובותי כפי שמוסבר בהרחבה בתשובות הבאות.

    ב. כן. סימפטום שכיח בפריצת דיסק הינו כאב קורן לרגל. הכאב נקרא כאב סיאטי, ואזור הכאב תלוי במיקום הדיסק.

    ג. כן. כאב סיאטי יכול גם להיות כאב עמום ולהיות מלווה בעקצוצים או בעיות תחושה ברגל.

    ד. הרישום ביום 10.8.13 יכול להתאים לכאב סיאטי חזק. איני חושב שהעובדה שהמילה "גב" נרשמה ונמחקה מעלה או מורידה בנקודה זו. החשד לכאב סיאטי עלה, ופריצת הדיסק שאחראית לה נמצאת בבדיקת ה-MRI מאוחר יותר.

    ה. הרישום מיום 10.8.13 מציין פנייה עקב כאבים עזים בגב/רגל. בניגוד לרישום אצל האורתופד ב 8.9.13 אין התייחסות למועד תחילת הכאב. איני יכול לקבוע זאת בוודאות, אולם סביר לדעתי כי לו היה כאב עז מתחיל כטענת התובע ביום 25.7.13 (שבועיים קודם), היתה צפויה פניה מוקדמת יותר לטיפול. גם העובדה שברישום מיום 8.9.13 רשום במפורש שהכאב החל כחודש קודם, מתאימה לתחילת התקף בסביבות התאריך 10.8.13 כשהוא פנה למוקד מלר"ם.

    להמשך השאלה – כן. עוצמת הכאב ומיקומו תלוי בגודל ומיקום פריצת דיסק.

    ו. בבדיקת ה MRI אותרה פריצת דיסק ולכן עניתי כי זאת מחלתו. אין חשיבות במקרה זה למינוח פריצה או בלט דיסק. למרות שפריצת דיסק הינה בדרך כלל שלב מתקדם יותר בהתפתחות המחלה, יכולה להיות לפעמים תמונה קלינית הרבה יותר קשה עקב בלט דיסק. במילה "חריפה" משתמשים ברפואה לארוע שארע בנקודת זמן מסויימת (להבדיל ממחלה שקורית בהדרגה). ברוב המוחלט של המקרים כאשר יש בלט חריף בדיסק או פריצת דיסק חריפה, יורגש כאב חד באותו זמן וצפויה פניה לרופא בסמוך לאחר האירוע. גם במקרים בהם לא היתה פניה סמוכה לרופא, צפוי המידע על האירוע החריף להשתקף ברישום הרפואי.

    ז. רישום רפואי אינו חזות הכל. עם זאת, העזרה שמומחה רפואי יכול לתת לבית הדין הוא בקריאה והסקת מסקנות מהרישום הרפואי. כמובן שלא בדקתי בעצמי את התובע בסמוך לאחר האירוע ולכן אני עונה לפי הרישומים שבידי.

    ח. רופא מברר את מועד וצורת תחילת התלונות ורושם זאת ברישום הרפואי. יכול להיות מצב בו חולה יחשוב ש"חבלה" זה רק מכה ישירה. עם זאת, הייתי מצפה שלו היה כאבים עזים מתחילים באירוע הרמת הרמקול, היה נבדק אומר משהו כמו "לא היתה מכה אבל הכאבים החלו כשהרמתי רמקול לפני כחודש וחצי".

    ט. אין ברישומים שקבלתי עדות לתלונות בגב התחתון קודם ל 10.8.13" (ההדגשה במקור – א.ר.ב).

  9. לאחר שהתקבלו תשובות ד"ר אנג'ל לשאלות ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר. בהחלטת בית הדין מיום 25.12.16, בית הדין קיבל את בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף, נוכח העובדה כי עמדתו של ד"ר אנג'ל בדבר שאלת קיומו של קשר סיבתי לא הובהרה דיה לבית הדין ואינה מאפשר הכרעה בתביעה ומשלא נראה כי ניתן להשלים את החסר באמצעות הפניית שאלות הבהרה נוספות.

  10. לפיכך ביום 25.12.16 מונה ד"ר אסא לב-אל כמומחה יועץ רפואי, מטעם בית הדין (להלן – ד"ר לב-אל או המומחה השני), אשר התבקש לענות לשאלות שהופנו לד"ר אנג'ל – א. מהם ליקויו של התובע? ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 25.7.13, כמתואר בעובדות המקרה?

     

  11. בחוות דעתו קבע ד"ר לב-אל, כך:

    "א. הליקוי בגבו של התובע הנו מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות (להלן מנ"ד) בעמוד השדרה המתני. מנ"ד (שם נרדף ספונדילוזיס) הנה תוצאה של תהליך ניווני מתמשך של הדיסקות הבין חולייתיות ובאופן משני של מבנים נוספים. השינויים הניווניים בדיסקות מתחילים בגיל הרבה יותר מוקדם משאר רקמות השלד. ממצאים חד משמעיים ראשונים נצפו כבר בקבוצות הגיל של בני 11-16. לכ-20% מבני אדם בשנות העשרה יש דיסקות עם שינויים ניווניים קלים. התהליך הניווני מחמיר עם הגיל, במיוחד בגברים, כך שכ-10% מן הדיסקיות בנות ה-50 ו-60% מן הדיסקיות בנות ה-70 הנן מנוונות באופן קשה. הביטוי הקליני של המחלה הנו מגוון מאד וכולל כאב גב, כאב צוואר, עם או בלי קרינת כאב לגפיים, פגיעה נוירולוגית כמו חולשת שרירים בגפיים והפרעות בתחושה ועוד. הביטוי הדימותי של מנ"ד כולל שינויים בצורת בלט של דיסקה או פריצה וכן שינויים בגופי החוליות עצמן (שינויים על שם "מודיק", יצירת אוסטאופיטים ושינויים ניווניים במפרקים הבין חולייתיים האחוריים של החוליות. שינויים כאלו הנם אבחנתיים אך אין מתאם מובהק בין ממצאי הדימות של מנ"ד ותסמיני המחלה כמו כאב גב וצוואר. במקרים רבים נוון הדיסקות אינו מלווה בתסמין כל שהוא, ומנגד הוא מלווה, לעיתים בתסמונת של פגיעה בשרשי עצבים כמו הגנשת (סכיאטיקה). בתהליך נוון הדיסקות מאבדות הדיסקות מגובהם מה שגורם לשינוי מכני לכל אורך עמוד השדרה ומשפיע גם על תבניות סמוכות כמו המפרקים הבין חולייתיים האחוריים, שרירים וקישורים ומוליד בהם שינויים ניווניים משניים. הממצאים של מנ"ד שנמצאו אצל התובע היו בעיקר בלט אחורי של הדיסקות L2-3-4-5 והממצא העיקרי הנו פריצת הדיסקה L5-S1 שהיא קרוב לוודאי הגורם לכאב ממנו סבל.

    ב. אם נקבל את טענת התובע כי כאב גב עז ארע בעת שביצע את הפעולה המתוארת בפרק העובדות של החלטת בימ"ש אין לנו אלא לקבוע כי יש קשר סיבתי בין הפעולה ובין הכאב שהוא חש בעת הפעולה וממנו המשיך לסבול עוד חודשים אחר כך.

    לאור ההיסטוריה של תיק זה אני מוצא לנכון להדגיש שפרק הזמן הארוך יחסית שעבר בין הארוע ב-25.7.13 ובין ביקורו של התובע במוקד הרפואה (3 שבועות) אין בו כדי לשמש ראיה בעד או נגד קשר סיבתי. בתשובתי הקודמת כבר תיארתי את הרב גוניות הרבה בביטוי הקליני של מנ"ד החל מן הממצא שבכ-30% מבני גילו של התובע, שאינם סובלים מכאב, תמצא, בבדיקת בת"ם, פריצת דיסק אסימפטומטית וכלה בתמונה קלינית קשה מול תמונה דימותית 'תמימה'".

  12. חוות הדעת הועברה לצדדים בהתאם להחלטת בית הדין, ונוכח העובדה שחרף בקשת הנתבע לקבלת ארכה להגשת שאלות הבהרה, שהתקבלה, לא הגיש הנתבע שאלות כאמור, ניתנה החלטה על הגשת סיכומי הצדדים.

  13. בסיכומיו, טען התובע כי על בית הדין לאמץ את קביעתו של ד"ר לב-אל כי יש קשר סיבתי בין התאונה לליקויו. שכן זוהי חוות הדעת המיטיבה עימו ומציגה את מצבו הרפואי לאשורו בצורה עניינית ורפואית בלבד. זאת בעוד חוות דעתו של ד"ר אנג'ל אינה מכירה בקשר הסיבתי נוכח התרשמותו כי לא התקיים אירוע תאונתי לתובע, שכן אם החל הכאב בעקבות הרמת הרמקול, לטענת ד"ר אנג'ל היה התובע מציין זאת בפני רופאיו. לטענת התובע, קביעה זו אינה בסמכותו של מומחה רפואי אלא של בית הדין, ובית הדין קבע בהחלטתו כי התקיים האירוע מיום 25.7.13. עוד טוען התובע, כי העובדה שלא פנה לטיפול רפואי מידי נעוצה בעובדה שלקח משככי כאבים למשך כשבועיים ואין בכך בכדי לפסול את הקשר הסיבתי. עוד טוען התובע, כי העובדה שאין כל רישום המצביע על אירוע אחר, מצביע על קשר סיבתי בין הפגימה לבין התאונה.

  14. לטענת הנתבע, יש לדחות את תביעת התובע. שכן ד"ר אנג'ל שלל קיומו של קשר סיבתי באופן חד משמעי ואף לאור חוות דעתו של ד"ר לב-אל עולה כי אין קביעה חד משמעית לעניין הקשר הסיבתי בין התאונה לפגימה. עוד טוען הנתבע כי בחוות דעתו של ד"ר לב-נמצאה סתירה בין קביעתו כי יש קשר סיבתי בין האירוע מיום 25.7.13 לבין הכאב שחש בעת פעולת הרמת הרמקול לבין הקביעה כי הליקוי בגבו של התובע נובע משינויים ניווניים. לטענת הנתבע זוהי סתירה שיורדת לשורש העניין ולכן אין לקבל את חוות דעתו של ד"ר לב-אל. עוד טוען הנתבע כי לאור העובדה כי ד"ר לב-אל ציין בחוות דעתו כי "לאור ההיסטוריה של תיק זה אני מוצא לנכון להדגיש שפרק הזמן הארוך יחסית שעבר בין האירוע ב-25.7.13 ובין ביקורו של התובע במוקד הרפואה (3 שבועות) אין בו כדי לשמש ראיה בעד או נגד קשר סיבתי" עולה כי עמדו בפניו מסמכים נוספים אשר לא היו אמורים להיות מוצגים בפניו כגון חוות הדעת ותשובות לשאלות ההבהרה מטעם ד"ר אנג'ל, ולכן יש לפסול את חוות דעתו. לפיכך טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

  15. כפועל יוצא מטענות הנתבע וכדי שמלוא התמונה תוצג בפני בית הדין, ביום 28.6.17 ניתנה החלטה כמצוטט:"... נוכח אי הבהירות בכל הנוגע למפורט לעיל , וכדי שמלוא התמונה תוצג לבית הדין עובד למתן פסק דין בתיק, מצאתי כי יש מקום להפנות לד"ר לב-אל את שאלות ההבהרה הבאות מטעם בית הדין: א. כיצד מתיישבת קביעתך כי " הליקוי בגבו של התובע הנו מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חולתיות (להלן מנ"ד) בעמוד השדרה המתני" עם קביעתך כי קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 25.7.13 לבין ליקויי התובע? ב. האם במועד כתיבת חוות דעתך עמדה בפנייך חוות דעתו של ד"ר אנג'ל וכן תשובותיו לשאלות ההבהרה?".

  16. ביום 21.7.17 ענה ד"ר אסא לב אל לשאלות בית הדין:" להלן תשובותיי. א. הליקוי הבסיסי בגבו של התובע הנו אמנם , מנ"ד. ליקוי שהיה רדום עד לרגע מסויים שבו, כמתואר בפרק העובדות של החלטת בימ"ש עשה התובע תנועה מסויימת וחש מיד כאב בגבו. טענתי היא שנוכח סמיכות הזמנים הברורה ארע אירוע בעל אופי תאונתי שגרם להחמרה במחלתו של התובע. הואיל שהאירוע התרחש בעת העבודה אי אפשר שלא לראות קשר בין עבודתו של התובע והליקוי בגבו. ב. איני זוכר שראיתי חו"ד מטעם ד"ר אנג'ל. ברשימת המסמכים המצורפים להחלטת בימ"ש הממנה אותי כמומחה יועץ רפואי לבית הדין מיום 25.12.16 לא מצויינת חו"ד זו. בחיפוש שעשיתי בתיק הראיות שלפני לא מצאי חו"ד כזאת".

    דיון והכרעה

  17. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (ר' דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, 2.11.1999).

  18. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005; עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, 9.5.2012).

  19. בנסיבות המקרה דנן, מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית הדין.

    משמעו של דבר כי קיימות שתי חוות דעת של שני מומחים אשר הגיעו למסקנות שונות. לאחר עיון בחוות הדעת ובתשובותיהם לשאלות ההבהרה, עדיפה עלינו חוות דעתו של המומחה הנוסף, ד"ר לב-אל. כפי שנקבע בפסיקה במקרים כגון דא, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת המבוטח (ר' עב"ל 51152-12-12 המוסד לביטוח לאומי- מדר (מיום 28.7.14)).

  20. ד"ר לב-אל בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בין ליקויו של התובע בגבו לבין התאונה. מעבר לאמור ד"ר לב –אל אף הבהיר וחידד את מסקנתו במסגרת הבהרתו מיום 21.7.17, שמצאנו בה מענה ראוי לטענות הנתבע.

  21. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה, אין בסיס לפסילתה. בענייננו אין לומר כי חוות דעת ד"ר לב-אל אינה מפורטת חוות הדעת מפורטת ומנומקת. כך שלא הובאה כל הצדקה שלא לקבל את חוות דעתו של ד"ר לב-אל כלשונה.

  22. לפיכך אין אנו מקבלים את עמדת הנתבע, שכן לא הוכח בפנינו כי קיימת הצדקה משפטית או עובדתית שלא לקבל את קביעותיו הרפואיות של ד"ר לב-אל.

    סוף דבר 

  23. לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר לב-אל, התביעה מתקבלת.

  24. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

     

    תמונה 3

     

     

    Picture 1

     

    תמונה 4

     

    נציג ציבור עובדים, מר מרדכי נגר

     

    אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת

     

    נציג ציבור מעסיקים, מר מאיר ליברמן

     

     

    ניתן היום, כ"ז אב תשע"ז, (19 אוגוסט 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ