עב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
36880-08-13, 18148-07-13
15/09/2014
|
בפני כב' הנשיאה:
ורד שפר
|
| - נגד - |
התובע:
י. ב. ה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
1.בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של דר' יבגני לייקין, שמונה כמומחה מטעם בית הדין.
2.חוות הדעת הועברה לצדדים והם היו רשאים להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בקשר לחוות דעתו, אם ברצונם לעשות כן.
3.בבית הדין נתקבלה בקשה מטעם ב"כ התובע להפנות למומחה שאלות הבהרה.
מטעם ב"כ הנתבע נתקבלה תגובה בגדרה הובעה התנגדות להפניית מי מבין השאלות המבוקשות.
4.לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, באתי לידי המסקנה שיש לקבל את הבקשה בחלקה המזערי ולהפנות למומחה שאלות הבהרה.
אשר לשאלות הנוגעות למחלת הריאות, המומחה התייחסת בחוות דעתו בפירוש לאותן שאלות, שבה הביע קביעה שלילית ביחס לקיומו של קשר סיבתי בין מחלת הריאות ממנה סובל התובע (COPD) לבין תנאי עבודתו, לרבות בדרך של החמרת מצב, לאמור –
"מחלת דרכי הנשימה שעלולה להיות קשורה לחשיפות האלה הינה אסטמה. אומנם התובע סבל מאסתמה בילדות, אך אין בתיק עדות להחמרת מחלתו בעקבות שנים רבות של עבודה ככבאי. מאידך ידוע על עישון כבד וממושך של התובע. החל משנת 1998 ואילך אובחנה אצל התובע מחלת COPD. ידוע כי COPD נפוצה מאוד בקרב מעשנים וזאת ללא כל קשר לתחום עיסוקם. במקרה של התובע ייתכן והייתה השפעה מסוימת של עבודתו על הופעת המחלה, אך לדעתי השפעתו של העישון במשך שנים רבות הייתה לא פחותה מזאת של עבודתו בכיבוי שריפות, אשר בניגוד לעישון נמשכה כ – 20%-30% מסה"כ זמן עבודתו. מכאן בעיני לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיום קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת דרכי הנשימה ממנה סובל "(ההדגשות אינן במקור).
משקבע המומחה כי השפעת תנאי עבודת התובע (ש"ייתכן" כי השפיעו) פחותה מהשפעת העישון, ובהתאם נקבע שלא קיים קשר סיבתי בסבירות העולה על 50%, הרי שברורה תשובת המומחה שהשאלה הנוגעת להשפעת המשמעותית "מתייתרת".
ויודגש, שלא מצאתי ממש בטענת ב"כ התובע כי המומחה משתמש בנתונים מטעים הנוגעים להשוואת החשיפה התעסוקתית לעומת הגורמים האחרים - העישון. בהקשר זה המומחה הפנה לנתונים שנלקחו מתיקו הרפואי של התובע, ולפיהם התובע מדווח כמעשן כבד ("לפי דיווח אחד – 40 סיגריות ליום במשך 30 שנים, ולפי דיווח אחר 20 סיגריות ליום במשך 25 שנים"), לעומת הנתונים העובדתיים שהובאו בהחלטת המנוי, ולפיהם "שיעור עבודות הכבאות בהן התובע עסק נע בין 20% עד 30% מזמן העבודה".
אשר לפסק הדין אליו מפנה התובע בהודעתו מיום 09.09.14, הרי שלא מצאתי כל מקום להפנות את המומחה לאותו פסק דין, שכן מעבר לכך שהמומחה מטעם בית הדין אינו אמור להתעמת עם קביעות שבפסקי דין, הרי שהעובדות שפסק הדין הנ"ל אינן דומות לאלו שבעניינו של התובע ולא ניתן להקיש מהן גזירה שווה למקרה הנדון.
5.לפיכך, יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה שדלקמן –