קיבוץ נצר סירני, אגודה שיתופית חקלאית ואח' נ' ש' ואח'

1. ביום 10.10.13 ניתן בתיק זה פסק דין לפיו ההליך נמחק מחוסר מעש, לאחר שהתובע (המשיב מס' 1) לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו.

2.המבקשים הגישו בקשה לעיין ב"מלוא התיק המצוי בבית הדין". עוד צוין בבקשה כי המבקשים הינם הנתבעים בתביעה שהגיש המשיב מס' 1 בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה כימיים רעילים במסגרת עבודתו וכי המבקשים סבורים שעיון בתיק יסייע בבירור התביעה.

3.המשיב מס' 2 (הנתבע) הודיע שהוא משאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין וציין כי יש להניח שבתיק מצוי חומר רפואי השייך לתובע, כך שיש לקבל את תגובת התובע לבקשה.

4.המשיב מס' 1 (התובע), לא הגיב לבקשה לעיון בתיק עד היום (ר' החלטות מיום 24.11.16 ומיום 19.12.16).

5.בתקנה 4(ו) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 נקבע שבית המשפט הדן בבקשה לעיון בתיק, "רשאי לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים...".

6.לא מצאתי נימוק שלא להיעתר לבקשה לעיין בתיק בית הדין, וזאת למעט עיון בחומר רפואי שהומצא לתיק.

בעניין זה מובהר שבמסגרת ההליך, התבקש עותק מתיקיו הרפואיים של המשיב מס' 1 (החלטה מיום 26.11.12). בהתאם, התקבלו ונסרקו למערכת נט המשפט תיק אשפוז של התובע מבית החולים קפלן וכן כרטיסים רפואיים משירותי בריאות כללית.

7.למרות שהתובע לא הגיב לבקשה וניתן היה לפרש את שתיקתו כאדישות לה, ומכללא – גם הסכמה להתיר למבקשים עיום בתיק בית הידן על כל המצוי בו, אני סבורה כי אין להתיר למבקשים עיון בתיקים הרפואיים שהומצאו לתיק (ואשר נזכרו בסעיף 6 לעיל), ללא הסכמה מפורשת של התובע.

מסקנה זו נסמכת על העובדה שמדובר בענייניים הנוגעים לצנעת הפרט ובעניין זה עומדת למשיב מס' 1 הזכות לפרטיות, שהוא זכות יסוד המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.