פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעתו של התובע להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה.

כללי

1. התובע, יליד 1969, איש מכירות, טוען כי במסגרת עבודתו אירע אירוע חריג, בעקבותיו לקה באוטם שריר הלב.

    

2. תביעה שהגיש התובע לנתבע לתשלום דמי פגיעה, נדחתה, על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

    

   טענות התובע

    

3. התובע עובד כמנהל מכירות אזורי וכאחראי מכירות במזרח הרחוק בחברת הייטק המספקת, בין היתר, מערכות חכמות לבדיקת תקינות דפוס באריזות שכל אחת מהן מתומחרת במאות אלפי דולרים (להלן – החברה).

    

4. ביום 5.9.2021 התקשר לתובע מר ורמה ויג'י, הבעלים של מפעל תרופות גדול בהודו אשר רכש מהחברה מערכת טכנולוגית בעלות של כ-140,000 דולר לשימוש באריזות של תרופות שהוא מוכר וטען כי המערכת שמכר לו התובע אינה תקינה (להלן – מר ויג'י).

    

5. מר ויג'י דרש את תיקון המערכת באופן מיידי ואיים שככל שהמערכת לא תתוקן הוא יבטל את העסקה. התובע ניסה להסביר למר ויג'י שעליו לערב צוות מקומי בהודו וכן שינסה לבדוק עם המהנדסים באיזו תקלה מדובר, אך כאמור הלקוח כעס והשיחה עלתה לטונים גבוהים.

    

6. בעקבות הרמת קול של שני הצדדים, ביקש מר ויג'י לבטל את העסקה, ולקבל החזר של התשלום אותו שילם עבור המערכת, והוא אף איים בהגשת תביעה לבית המשפט. התובע נלחץ מאוד מהשיחה מאחר שמדובר היה בלקוח ובהזמנה חשובים מאוד, ומכיוון שמעולם לא קרה לתובע מקרה כזה, הוא חשש שייגרם לחברה נזק כלכלי וכן שמעמדו בחברה ייפגע.

    

7. לאחר השיחה, התובע הרגיש לחץ בחזה אשר לווה בקשיי נשימה והוא שיער שמנוחה בביתו תסייע. למחרת בבוקר יצא התובע להליכה, כהרגלו במשך שנים, כאשר לאחר מספר דקות הרגיש צריבה חזקה בחזה וקשיי נשימה. התובע עצר למנוחה, והכאב חלף.

    

8. ביום 9.9.2021, לאחר שחזר מחופשת החג, קרא התובע התכתבות של מר ויג'י עם מנהל השירות בחברה שבה הוא דורש לתקן את המערכת באופן מיידי או להחליפה באופן מיידי. התובע נלחץ כאשר ראה את המיילים שכן הבין באותו שלב שמעורבים בתקלה דרגים בכירים בחברה. באותו יום התקשר לתובע סוכן של החברה שמכר להם את המערכת, והורה לו לקחת את המערכת ולהחזיר ללקוח את הסכום ששולם עבורה.

    

9. באותו יום היה התובע שרוי בלחץ גדול, חש במועקה מלווה בקשיי נשימה וכן לחצים בחזה בעקבות המיילים שהתקבלו.

    

10. ביום 10.9.2021 התעורר התובע בסביבות 4:00 לפנות בוקר עם צריבה חזקה, מלווה בקשיי נשימה. לאחר סדרת בדיקות במוקד, הופנה התובע לבית החולים, שם אובחן לראשונה בחייו עם אוטם שריר הלב.

     

     

    טענות הנתבע

     

11. הנתבע טוען כי לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה ולא אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו. מתח מתמשך אינו עולה כדי פגיעה בעבודה, ועבודה הכרוכה במאמץ או במתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו אירוע תאונתי.

     

12. בנוסף לכך, אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין האוטם, אשר התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. לחלופין, השפעת עבודתו על מצבו הבריאותי הנטען של התובע, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו הקונסטיטוציונלי של התובע. עוד טען הנתבע כי דחיית תביעתו של התובע הינה עובדתית ורפואית.

     

     

    המסגרת המשפטית

     

13. סעיף 79 לחוק מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. "תאונת עבודה" מוגדרת כ: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

     

14. כאשר מדובר בפגיעה בעבודה שנגרמה בשל אוטם בשריר הלב, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית אשר בסופו של דבר עלולה לגרום להופעת אוטם בשריר הלב. לעתים ניתן לקשור בין אירוע חריג בעבודה (כגורם המשרה, הזרז)  לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע וככל שקיים קשר סיבתי, תידרש קביעה בנוגע למידת תרומתו של האירוע החריג להופעת האוטם (עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי - דוד מכלוביץ', פד"ע לח 461 (2003)).

     

15. על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונה בעבודה, על המבוטח להוכיח כי התרחש אירוע חריג אשר יכול למצוא ביטויו ב"דחק נפשי בלתי רגיל" או "מאמץ מיוחד" בסמוך לפני קרות האוטם, כיוון שרק אם יוכח אירוע כזה, ניתן יהיה לקשור בינו לבין השינוי הפיזיולוגי הפנימי הפתאומי של אוטם שריר הלב.

     

16. בית הדין הארצי קבע אימתי יוכר אירוע לבבי בעבודתו של נפגע כ"אירוע חריג"(עב"ל (ארצי) משה סידה – המוסד לביטוח לאומי (21.10.2010): "על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר - ראשית- שעל התובע להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי בעבודתו. כלומר, מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע כדבר הזה והזה. שנית - על התובע להוכיח קרות אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטויו אצלו; או בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. שלישית- על התובע להוכיח, כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי בעבודתו גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל. רביעית - משמעות חובת הוכחת האמור הינה, שעל התובע להוכיח ובסבירות העולה על 50% את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו". (כמו כן ראו: עב"ל (ארצי) 27356-04-13 גוטדינר – המוסד לביטוח לאומי (10.4.2014)).

     

17. האירוע החריג הוא אירוע יסוד אשר הוביל לדחק נפשי. הגדרתו של אירוע היסוד כתאונה היא אובייקטיבית, ונבחנת חריגותו בהשוואה לשגרת העבודה הרגילה של המבוטח במקום העבודה. עם זאת, הדחק הנפשי הוא סובייקטיבי, לאור העובדה שאנשים שונים חווים בצורה שונה את אותו אירוע, כאשר לעניין זה הודגש בפסיקה כי נבחנת השפעתו בפועל של האירוע על המבוטח הספציפי (עב"ל (עבודה ארצי) 497/99 ישעיהו יוסף - המוסד לביטוח לאומי (10.12.2002)): "אותו דחק נפשי בלתי רגיל  צריך להיקבע קודם כל סוביקטיבית לגבי התובע עצמו, דהיינו, יש לבחון כיצד השפיע עליו האירוע בעבודה ולא כיצד ראוי היה שאותו אירוע בעבודה ישפיע עליו."

     

18. עוד נקבע בעניין מיכלוביץ' כי במקרה שבו קיים ספק לגבי חריגותו של אירוע נטען ובין אוטם שריר הלב, יש להעביר את התיק למומחה רפואי משום שרק רופא יוכל לאמוד את השפעתו של האירוע בעבודה על אוטם שריר הלב מבחינה פיזיולוגית, בעיקר בהשוואה להשפעתם של גורמים אפשריים נוספים: "הערכת חריגותו של אותו אירוע מסורה לבית-הדין וגם במקרה של ספק באם מדובר באירוע חריג אם לאו יש להעביר התיק למומחה." (שם, בעמ' 471)

     

    דיון והכרעה

     

19. לאחר ששמענו את עדות התובע ואת עדותם של העדים מטעמו (שי מעוז ויאיר שהרבני אשר עבדו עם התובע בתקופה הרלוונטית) שוכנענו כי התובע הניח תשתית עובדתית מספקת לקיומו של אירוע חריג בסמוך לאירוע הלבבי. 

     

20. התובע העיד כי הלקוח אשר צעק עליו בטלפון בשיחה שהתקיימה ביום 5.9.2021 היה לקוח ותיק ביחסי המסחר שלו עם החברה וכי הוא מכר לו מספר מערכות בעבר. הלקוח צעק על תקלות שהתגלו במערכת חדשה שנרכשה, ביקש להחליף אותה והאשים את התובע באופן אישי, כאשר הוא מאיים שיתבע בבית משפט. התובע העיד כי כמנהל אזור הוא מעורב בכל מה שקשור למוצר שנמכר. התובע חזר בעדותו מספר פעמים על כך שבמהלך השיחה, שני הצדדים הרימו את קולם והעיד: "וגם אני הרמתי את הקול, כן, ובמהלך השיחה אני פתאום התחלתי קצת להרגיש לא טוב." (פרוטוקול בעמ' 8, שורות 31-30).

     

21. מעדות התובע עולה כי חריגות האירוע נבעה ממספר סיבות:

     

    ראשית, האדם ששוחח עם התובע היה הבעלים עצמו, דבר שלא קרה בדרך כלל ומלמד על כך שמבחינתו של הלקוח – הגיעו מים עד נפש: "כי זו לא הייתה שיחה טכנית, על עניין טכני. זו הייתה שיחה שהבעלים, הבוס הגדול של החברה, שזו חברת ענק, כן? שאם הוא מתקשר אלי, הוא כבר לא ב, 'הוא אמר לי תפסיקו לשחק איתנו את המשחקים האלה', כל התקופה הזאת ששלחנו להם מהנדסים" (עמ' 20 לפרוטוקול בשורות 35-38);

     

    שנית, היה זה המקרה היחיד בו נדרשה החברה להחליף את המערכת בשל התקלות אשר נמשכו במשך זמן רב לפני אותה שיחה: "מה שאני רוצה לומר שזה המקרה היחיד בחברה שהחלפנו מערכת. הוא היה ממש חריג המקרה הזה" (עמ' 9 לפרוטוקול בשורות 5-6);

     

    שלישית, הלקוח האשים אישית את התובע במחדל ובקשיים שחווה עם המערכת: "יש טענות, אבל לא בצורה, באופן אישי שהוא מאשים אותי שמכרתי לו מוצר לא טוב, ושבגללי הוא קיבל rejection גדול, זה היה, והוא אמר לי שהוא גם יתבע אותי" (עמ' 21 לפרוטוקול בשורות 7-9).

     

22. עוד עולה מחקירתו הנגדית של התובע כי היה מוטרד מהאופן בו ייאלץ להציג את המקרה בפני החברה. התובע חשש מהנזק הכספי האישי שיספוג בעקבות החלפת המערכת וביטול העסקה ומכך שהלקוח איים בתביעה נגד החברה. התובע העיד כי מדובר במקרה חריג בו פנה אליו בשיחה הבעלים עצמו של הלקוח, נשיא החברה מהודו, ולא עובד זוטר. בתצהירו הצהיר כי מדובר בלקוח אתו עבד במשך תקופה ארוכה והיה חשוב לו לשמר את היחסים הטובים ביניהם (תצהירי התובע, עמ' 4, סע' 9). מר שהרבני נשאל על כך בחקירתו והשיב כי עצם השיחה עם הבעלים של החברה בהודו היה אירוע יוצא דופן.

     

23. חריגות המקרה בהשפעה על התובע – התובע העיד כי מדובר במקרה חריג בו נדרשה החברה להחליף מערכת ללקוח, דבר שמעולם לא קרה לו וחשש מהפגיעה הכספית בו: "כי גם אתה צריך להבין שאיך אני נראה בפני הנהלת החברה שלנו, שאני מגיע לחיכוך כזה עם לקוח. לא קרה לי דבר כזה מעולם. גם לא ידעתי איך להציג את זה לחברה שלי, אתה מבין? את המקרה הזה. אז מאוד הייתי מוטרד, ומה גם שגם זה פגע בי כספית, כן? כי להחליף, אתה יודע, הוא ביקש שנחליף לו מערכת." (עמ' 12 לפרוטוקול בשורות 19-22).

     

24. מר מעוז אישר בחקירתו הנגדית כי האירוע מול מר ויג'י גרם לתובע לחץ גבוה (עמ' 23 לפרוטוקול בשורה 11): "יכול להיות שזו השיחה ויכול להיות שזה תוכן הדברים, כן."

     

25. מר שהרבני העיד כי המקרה עם הלקוח היה יוצא דופן משום שהחברה נאלצה להחליף לו את המערכת והעיד בחקירתו הנגדית עד כמה מדובר היה במקרה חריג (עמ' 28 לפרוטוקול בשורות 27-20):

     

    ש.או כמו במקרה הזה שהוחלפה המערכת?

    ת.לא, זה במקרה, זה לא מקרה, לא מחליפים מערכת.

    ש.לא, אבל במקרה הזה התוצאה הייתה,

    ת.להחליף מערכת, שנייה אני אסביר. להחליף מערכת בכל התקופה שאני בחברה ואני חברה מעל 10 שנים, אולי פעם אחת היה מקרה כזה, וגם זה היה מאוד מאוד לא סביר.

    ש.אוקיי זה המקרה של מערכת הוא מקרה חריג לחברה.

    ת.מאוד חריג.

     

26. שהרבני התייחס בעדותו לכך שהחלפת מערכת כרוכה בעלות מאוד גבוהה לחברה ולכן הם מנסים להימנע מכך (תמלול, עמ' 32, שורות 37-34): "בדר"כ אנחנו נמנעים ממנו להחליף מערכת. אנחנו מנסים לפתור את זה בכל דרך שהיא. אם זה באמצעות תוכנה שיודעת לעשות bypass על הבעיה או באמצעים אחרים, אבל אנחנו לא מחליפים מערכות. להחליף מערכת ללקוחות בהודו יש לזה משמעות מאוד מאוד גבוהה." גרסתו של מר שרהבני עולה בקנה אחד עם עדותו בפני חוקר של הנתבע (תצהירי התובע, עמ' 53, שורות 216-213).

     

27. אין בידנו לקבל את עמדת הנתבע בסיכומיו כי מדובר בתקופה ממושכת של לחצים רבים עקב תפקידו ושגרת חייו ולא מצאנו כי ניתן להשקיף על האירועים שהתרחשו בעקבות התקלה במערכת כעל לחצים נמשכים עקב תפקידו ושגרת חייו של התובע (סיכומי הנתבע, סע' 12). עדותו של התובע בעניין חריגות האירוע הותירה בנו רושם מהימן ומצאנו חיזוק לעדות זו הן בעדותם של עמיתיו לעבודה והן בתשובותיו לחוקר הנתבע.

     

28. לדעתנו מדובר באירוע שהיה יוצא דופן וחריג בחברה, ואשר השפיע על התובע במישרין בשל היותו אירוע חריג גם בפן האישי.

     

29. השפעת האירוע על התובע – התובע העיד כי לאחר השיחה עם מר ויג'י הוא חשש מהאיום שהשמיע הלקוח בתביעה אישית נגדו ומהאיום שהוא זה אשר יידרש לשאת באופן אישי בכל הפסדיו מכיוון שמכר לו טכנולוגיה לא טובה: "מתקשר אלי נשיא החברה שנמאס לו ממני, מאיתנו, מהחברה שלנו, ומה משחקים. הוא כל הזמן אמר שאנחנו עושים ניסוי וטעייה כדי לנסות להבין, אנחנו בעצמנו לא יודעים את הבעיה. הוא אמר, תראה יש לי 5 מערכות שעובדות, והמערכת החדשה, הטכנולוגיה החדשה שלכם יש לה תקלות. אני מבקש שתחליף לי את המערכת. התחיל לצעוק עליי ולהאשים אותי באופן אישי." (עמ' 7 לפרוטוקול בשורות 33-37).

     

30. עדות התובע עולה בקנה אחד עם האמור בתצהיר עדות ראשית שהגיש בו הצהיר כי חשש שהתקרית עם מר ויג'י עלולה לגרום נזק כלכלי לחברה ולו עצמו וכן חשש שייפגע מעמדו בחברה וכך שייגרם לו נזק כספי אישי (סעיף 9 לתצהיר התובע). עדותו עולה בקנה אחד גם עם תשובתו לחוקר הנתבע כי: "כי הוא האשים אותי אישית שמכרתי לו דגם לא נכון שבעצם תיארתי מוצר מתקדם והוא לא עונה לצרכים שלו. לא יכולים לעבוד עם המערכת. זה גורם לו נזק כספי אם לא יכול להשתמש במכשיר..."(עמ' 6 לחקירה בשורות 215-217).

     

31. הרמת הקול של התובע במהלך השיחה עם הלקוח – התובע ושני עדיו העידו כי הרמת קול לא אפיינה את התנהלותו השגרתית של התובע בעבודה. התובע העיד כי מר מעוז שאל אותו "מה קרה, למה היו צעקות." (עמ' 9 לפרוטוקול בשורה 22). מר מעוז העיד כי שמע מהמסדרון קולות רמים וכי לאחר השיחה ניגש לתובע אשר תיאר בפניו שהלקוח מבקש להחזיר את המערכת בגלל היותה תקולה, והתובע היה מאוד נרעש ונסער מהשיחה (עמ' 22 לפרוטוקול בשורות 7-14): "שמעתי מהמסדרון קולות רמים מהצד של החדר של פלוני וניגשתי אליו האמת רק אחרי השיחה לראות מה קורה. שאלתי אותו 'מה קורה? מה אתה ככה נרעש מכל מה שקרה?' מהשיחה הזאת. אז הוא אמר 'תשמע יש פה לקוח מהודו שטוען על בעיות במערכות שאנחנו מוכרים והוא מבקש להחזיר את המערכת כי היא לא עושה את מה שצריך'. הוא היה באמת מאוד נרעש ונסער מהשיחה בגלל הטונים הגבוהים שהיו."

     

32. מכאן אנו למדים כי הצעקות היו בעוצמה גבוהה עד כדי כך שנשמעו גם מחוץ לחדרו של התובע, דבר שהיה חריג כשלעצמו בהשוואה להתנהלותו השגרתית של התובע בעבודה, אשר לא נהג להרים את קולו, כפי שהעידו בפנינו עדי התובע והתובע עצמו.

     

33. התובע העיד שהרמת הקול הייתה חריגה להתנהלותו הרגילה בעבודה (עמ' 9 לפרוטוקול בשורות 13-9): "יש גם מקרה, שאני יצעק על לקוח? לא קרה לי. יש ויכוחים עם לקוחות. אף אחד לא קל, אין לקוחות שאתה יכול, אתה יודע הרבה פעמים זה גם במו"מ כספי ויש, והרבה פעמים אחרי התקנות מתלוננים על בעיות טכניות, אבל אתה לא מגיע לרמות שהוא מאשים אותי אישית. הוא גם אמר שהוא יתבע אותי בבימ"ש."

     

34. באופן דומה גם מר מעוז אשר מכיר את התובע עוד ממקום עבודתם הקודם, העיד כי הוא יודע להגיד שהתובע איננו אדם לחוץ ועצבני ביום יום (עמ' 23 לפרוטוקול בשורות 26-31; חקירה בביטוח הלאומי, בעמ' 36, שורות 45-44): "הוא בדרך כלל בן אדם לא עצבני, אי אפשר להגיד עליו עצבני." גם מר שהרבני, אשר מכיר את התובע משנת 2014 לערך, העיד שהתובע אדם רגוע – "רגוע מאד, אפילו לפעמים יותר מידי רגוע" (חקירה בביטוח הלאומי, עמ' 49, שורה 105).

     

     

35. הפנייה של הלקוח לתובע ולא לאיש שירות – התובע נשאל על עצם הפנייה של מר ויג'י אליו ישירות והעיד כי מכיוון שהיה מנהל אזור, הוא היה מעורב במוצר וקיבל עדכונים בכל מה שקשור אליו. בנוסף העיד התובע כי הוא היה זה אשר מכר ללקוח את המערכת. לכן הלקוח פנה אליו ישירות.

     

36. מר שהרבני הצהיר בתצהירו כי התובע הכיר את המוצר הכי טוב, וכי הייתה לו הכרות אישית עם לקוחות מהודו, להם מכר מערכות במשך שנים רבות. עוד הוסיף כי בשל העובדה שהתובע היה זה אשר מכר ללקוח את המערכת "הוא זה שעבר את כל המרורים איתו" (תצהיר שהרבני בסעיפים 4-6). בעדותו הוסיף מר שהרבני כי התובע "קשור לשרשרת הטיפול כי מבחינת הלקוח, הלקוח רואה אותו כאחראי. הוא לא רואה אותי, הוא רואה אותו כאחראי, אוקיי?" (עמ' 29 לפרוטוקול בשורות 38-39).

     

37. אשר לפנייה לקבלת טיפול רפואי - מקובלת עלינו גרסת של התובע כי בשעת ההגעה למיון והאשפוז בבית החולים, ובשים לב למצבו הרפואי באותה עת, הוא התייחס רק לאירועים האחרונים בהם חש ברע. בעניין זה נקבע בפסיקה כי לא תמיד ניתן לצפות מאדם הסובל מאירוע לב לספר לרופאיו כל שהתרחש בימים שקדמו למועד האשפוז, ולכן לא בהכרח יופיע האירוע החריג הנטען בתיעוד הרפואי מזמן אמת (עב"ל (ארצי) 40963-09-21 ד"ר עירן ויינמן - המוסד לביטוח לאומי (6.4.2022)). עוד נקבע כי אין לצפות מאדם 'לאבחן' את עצמו ולקשר את האירוע החריג הנטען לאירוע הלבבי (עב"ל (ארצי) 51472-08-22 בוריס גרונוב - המוסד לביטוח לאומי (14.3.2023)).

     

38. התובע העיד כי נחשף לראשונה לזכויותיו ולאפשרות שהגורם לאוטם בו לקה היה אותו אירוע חריג בעבודה, במהלך אשפוזו בבית החולים לאחר הצנתור (עמ' 19 לפרוטוקול בשורות 24-18). אנו סבורים כי עדותו של התובע הייתה מהימנה ואין כל פסול בכך שפנה לנתבע לצורך מיצוי זכויותיו, לאחר שהמידע הרלוונטי הובא לידיעתו.

     

39. אשר לשאלת סמיכות הזמנים – הפסיקה מכירה בכך שגם מרווח של מספר ימים מתחילתו של אירוע חריג להופעת אוטם עשוי לענות על הגדרה של קשר סיבתי (עב"ל (ארצי) 32628-07-24 המוסד לביטוח לאומי - יוסף מלול (28.5.2025)). כמו כן, הוכרו בפסיקה מקרים בהם פער הזמנים בין "האירוע החריג" לבין מועד קרות האוטם היה אף בן מספר שבועות, תוך שנקבע כי השאלה האם הפער מנתק את הקשר הסיבתי היא שאלה שברפואה: "נציין כי אכן ישנו פער זמנים של שלושה שבועות בין האירועים אולם השאלה אם פער זה מנתק בהכרח את הקשר הסיבתי היא שאלה רפואית ומשכך המומחה הרפואי יתבקש לחוות דעתו לגביה, בין היתר תוך התייחסות לטענת המערער לפיה חש בכאבים מתמשכים מיום הנפילה ועד לאירוע הלב..." (עב"ל (ארצי) 11814-08-20 לירון עידן גלינר - המוסד לביטוח לאומי (1.7.2021))

     

40. על יסוד חומר הראיות שהובא בפנינו הגענו למסקנה כי עלה בידי התובע לעמוד בנטל להוכיח כי הוויכוח בינו לבין הלקוח היה "אירוע חריג" בעבודה. כנאמר לעיל, נוסיף כי גם במקרה בו קיים ספק בקיומו של האירוע, יש למנות מומחה רפואי כפי שנקבע בעניין מיכלוביץ': "הערכת חריגותו של אותו אירוע מסורה לבית הדין וגם במקרה של ספק באם מדובר באירוע חריג אם לאו יש להעביר התיק למומחה." עוד נקבע באותו מקרה כי רק רופא יכול להעריך את מידת השפעתו של אירוע חיצוני (המתרחש בעבודה) על תהליכים פיזיולוגיים פנימיים בגופו של הנפגע בהשוואה להשפעה של גורמים אחרים. מכאן שהמומחה הוא גם זה אשר יקבע את מידת השפעתו של ה"אירוע החריג" על אירוע הלב וזאת על יסוד התשתית העובדתית.

     

    סוף דבר

     

41. על יסוד כל האמור והמפורט לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי התובע הניח תשתית עובדתית לקיומו של "אירוע חריג" בעבודה, כמפורט להלן:

     

    1. התובע יליד 1969.

    2. התובע עובד כמנהל מכירות בחברת הייטק המספקת מערכות חכמות שעלותן כ-140,000 דולר לבדיקת תקינות דפוס באריזות.

    3. ביום 5.9.2021 התקשר לתובע לקוח מהודו והתלונן על כך שמערכת שרכש אינה תקינה ודרש לבטל את העסקה ככל שהמערכת לא תתוקן מיידית.

    4. השיחה התנהלה במשך מספר דקות בטונים גבוהים וגרמה לתובע לסערת רגשות שלאחריה חש לחצים בחזה, כאבים וקשיי נשימה.

    5. למחרת השיחה יצא התובע להליכה אך לאחר מספר דקות חש צריבה חזקה בחזה, כאב וקשיי נשימה שחלפו לאחר שעצר למנוחה.

    6. ביום 9.9.2021 חזר התובע לעבודה מחופשת החג וקרא במייל כי דרגים בכירים בחברה מעורבים בחברה בתקלה שבמערכת.

    7. באותו יום התקשר אליו הסוכן המקומי שמכר ללקוח את המערכת וצעק עליו להחזיר ללקוח את התשלום על המערכת. לאחר השיחה חש התובע מועקה וזיעה קרה וכאשר חזר לביתו מהעבודה חש בכאבים, לחצים בחזה וקוצר נשימה.

    8. ביום 10.9.2021 התעורר התובע לפנות בוקר עם צריבה חזקה שלוותה בקשיי נשימה ופנה למוקד. בהמשך הופנה לבית חולים, שם אובחן עם אוטם שריר הלב.

        

42. החלטה בדבר מינוי מומחה תישלח לצדדים בנפרד.

     

     

     

    ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ה, (09 ספטמבר 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

    

    

     

    ______________________________________

    רעות שמר בגס, שופטת נציגת ציבור מעסיקים

    גב' גילה כהן