ב"ל 16284-08-13 ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על פי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים (אי כושר (מיום 11.7.13 (להלן: "הועדה").

2.הוועדה קבעה כי דרגת אי הכושר של המערערת הינה 60%, החל מיום 26.1.12. הערעור מכוון כנגד הקביעה בעניין מועד תחולת אי הכושר.

3.הועדה לעררים התכנסה בעקבות פסק דינו של בית דין זה (ב"ל 16284-08-13, כב' השופט ד' ספיבק) אשר הורה, בהסכמת הצדדים, כי עניינה של המערערת יוחזר לועדה על מנת שזו תשקול מחדש עמדתה בעניין מועד תחולת אי הכושר, בשים לב לכך שלמערערת נקבעה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 64% החל מתאריך 1.11.09 ולנכויות שנקבעו למערערת עוד קודם לכן.

ניתנה הסכמת המשיב לכך שהמערערת ובא כוחה יוזמנו לטעון בפני הוועדה ויהיו רשאים להציג לוועדה מסמכים רלבנטיים הקודמים למועד התכנסותה הרלבנטיים לתאריך תחילת דרגת אי הכושר.

4.ביום 11.7.13 התכנסה הועדה לעררים וקבעה כדלקמן:

"בהתיחס לתחולת אי הכושר בשיעור 60%. הועדה הקודמת באותו הרכב התיחסה לתאריך 26.1.12 מועד בו נכתב סיכום ביקור במרפאה ראומטולוגית מאת ד"ר אנה קופרמן. במסמך זה מצוין שחלה החמרה בתפקודי הכבד. בנוסף לטיפול התרופתי הוסף טיפול באנברל (ENBREL) המעיד על החמרה קלינית נוספת בדלקת המפרקים השגרונית. אשר על כן ההחמרה הנוספת, היא אשר היוותה את הבסיס להחלטתנו...

בהתייחס לתקופה קודם לכן, לפני 26.1.12 היתה כשירה לעבוד בהיקף מלא ובתאם למגבלותיה בעבודות אשר הומלצו בפרוטוקול הועדה מ – 29.1.12.

הועדה דוחה את הערר וקובע התחולה מ- 26.1.12"

טיעוני הצדדים

5.טענות המערערת בתמצית הינן כדלקמן:

ראשית, טעתה הוועדה בכך שלא קיימה את הוראות פסק הדין כנדרש ולא התייחסה לדרגת הנכות בשיעור 64%, והנכויות שנקבעו קודם לכן על ידי המל"ל עצמו.

שנית, הוועדה לא התמודדה עם העובדה שהמערערת אינה עובדת מספר שנים רב, עקב מגבלות רפואיות. הועדה קבעה בעניין זה ש"הייתה כשירה לעבוד בהיקף מלאה ובהתאם למגבלותיה". לטענת המערערת, אם בהיקף מלא, אז אין מגבלות, ואם יש מגבלות, כיצד בהיקף מלא.