ב"ל 16084-11-14 ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 23.10.14.

2.המערער נפגע בפגיעה שהוכרה פגיעה בעבודה, וזאת ביום 27.0.12. במסגרת אותה פגיעה נפגעה אגודל יד שמאל.

הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 34(1)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן - תקנות נכות מעבודה), בשל קטיעת הגליל הסופי באגודל.

3.המערער טוען, כי הוועדה טעתה בהתייחסותה לשאלת הפעלת תקנה 15 לתקנות הנכות מעבודה, שכן לטענתנו היה על הוועדה להתחשב בגילו של המערער, שהוא כבן 65 שנים, ובהשלכת הגיל על האפשרות לחזור לעיסוקו כנהג משאית העוסק בין השאר בפירוק והעמסת סחורה, ולאחר שפוטר בעקבות הפגיעה. המערער מסתמך בטיעוניו בין השאר על הנחיות פנימיות לרופאי המשיב בעניין הפעלת התקנה.

4.מנגד, טען המשיב, כי לא נפל פגם בהחלטתה של הוועדה באשר לאי הפעלת תקנה 15 בענייננו מאחר והוועדה קבעה כי אין הגבלה בתפקודו, ומשכך אין היא נדרשת לבחון את שיעור הפעלת התקנה בהתחשב בגילו. עוד טוען המשיב כי הפרשנות שמציע המערער לפיה על הוועדה לבחון את שאלת הגיל בכל פגיעה תביא להפעלה אוטומטית של התקנה במקרים של פגיעה לאחר גיל מסוים.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.הוועדה ציינה בהחלטתה, כי מצאה קטיעה של הגליל הסופי של אגודל שמאל, שהיא היד הלא דומיננטית. עוד צוין בין ממצאיה, כי לאחר הסרת החבישה מצאה " טמפרטורה וצבע של העור תקינים, ללא הזעת יתר, הגדם ללא פצעים, ללא סימני גירוי".

באשר להפעלת תקנה 15 ציינה הוועדה, כי החליטה שלא להפעיל את התקנה שכן "התובע מסוגל לחזור לעבודתו".

6.תקנה 15 לתקנות הנכות מעבודה קובעת כך:

"15.(א)הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.