ב"ל 15476-05-14 ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 11.3.14 (להלן – הוועדה).

2.המערער נפגע בפגיעה שהוכרה פגיעה בעבודה, וזאת ביום 18.7.10.

הוועדה קיימה מספר ישיבות בעניינו של המערער:

א.ביום 14.7.13 קיימה הוועדה את ישיבתה הראשונה. במועד זה ערכה הוועדה בדיקה קלינית בתחום האורטופדי, לרבות בדיקה נוירולוגית של תנועות הגב והצוואר, וכן בדיקה של בית החזה. בסיכום הישיבה ביקשה הוועדה לקבל לידיה חוות-דעת בתחומים הנוירולוגי (בשאלת הקשר בין הממצאים בבדיקות EMG לבין התאונה) והפסיכיאטרי, צילומים ע"ש מותני וצווארי ופענוח CT.

ב.המערער נבדק על-ידי מומחית-יועצת בתחום הפסיכאטריה, ד"ר לדיה לרנר, בתאריכים 27.8.13 ו- 14.11.13 .

ג.ביום 24.2.14 נבדק המערער על-ידי מומחה בתחום הנוירולוגי.

ד.ביום 11.3.14 התכנסה הוועדה לישיבתה המסכמת, סיכמה כי עיינה בחוו"ד נוירולוג מיום 24.2.14 ופסיכיאטר מיום 14.11.13 ומקבלת את המלצותיהם. לפיכך קבעה כי היא דוחה את הערר וקובעת 0% נכות לפי פריט ליקוי 29(6)I מיום 26.7.10.

3.למערער טענות באשר לקביעת הוועדה בתחום הנפשי, ואלה עיקרן:

א.הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שונים המצביעים על קיומה של הפרעה פוסט-טראומטית;

ב.הוועדה סותרת את עצמה בתיאור הסימפטומים מהם סובל המערער, ועל אף שבבדיקה הראשונה בתחום הנפשי תוארו תלונות, הרי שבישיבה השניה ציינה המומחית כי לא הועלו תלונות;

ג.המומחית ביקשה מסמכים מרפאת בריאות הנפש, אך לאחר שקיבלה אותם לידיה לא נתנה להם כל משקל.

4.מנגד, טוען המשיב כי קביעת המומחה בתחום הנפשי ניתנה לאחר שהמערער הציג את מלוא טענותיו והמסמכים הרלוונטים, כי המומחית התייחסה למסמך מבית החולים הילל יפה כנדרש וכי טענות המערער הן רפואיות במהותן.