ב"ל 15460-05-14 בשיר מחאמיד נ' המוסד לביטוח לאומי

ביום 11.5.2014 הוגש כתב התביעה בתיק זה במסגרתו ביקש התובע שיאשרו לו דמי פגיעה עבור התקופה מיום 18.5.2013 ועד 17.4.2013, וזאת מעבר לתקופה שכבר אושרה לו.

ביום 12.8.2014 הוגש כתב ההגנה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים התייחסה לכך שהנתבע לא קיבל הסברים מהרופא המטפל של התובע, ד"ר תלס, ובהעדר הסברים - לא נתן החלטה לעניין דמי הפגיעה שבנדון.

בית הדין קבע דיון ליום 7.1.2015, ועל פי הסכמת הצדדים ביום 28.12.2014 ניתן צו לד"ר תלס במסגרתו הוא נדרש לענות על מספר שאלות.

ביום 29.12.2014 התקבלה תשובתו של ד"ר תלס וביום 5.1.2015 הגישו הצדדים בקשה והודעה מוסכמת לבטל את הדיון מאחר ומשנתקבלה תשובה מד"ר תלס, לא היה עוד צורך לקיים דיון בתיק.

ביום 16.32015 התקבלה הודעת התובע, כי הנתבע שילם את דמי הפגיעה בגינם הוגשה התביעה ועל כן הוא מבקש למחוק את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

ביום 20.4.2015 התקבלה תגובת הנתבע לפיה אין מקום לחייב בהוצאות, שכן העיכוב בטיפול בתיק ניתן עקב כך שד"ר תלס לא השיב לשאלות הנתבע, וכי התובע עצמו הבין זאת וזאת לאור הסכמתו למתן הצו שהופנה לד"ר תלס.

כן נטען על ידי הנתבע, כי ד"ר תלס הינו הרופא המטפל של התובע וניתן היה לצפות שהתובע ובא כוחו ימציאו תשובותיו בהקדם ויקדמו את ענייננו של התובע, כאשר במקום זאת פנה ב"כ התובע לבית הדין.