ב"ל 1508-09-14.10

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 23.7.14 (להלן - הוועדה). הוועדה התכנסה בכדי לקבוע את נכותו של המערער בעקבות פגיעה בעבודה מיום 24.9.12, במסגרתה נפגע המערער ברגל ימין.

2.הוועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 33402-02-14 (כב' הרשמת ש' דרוקר) מיום 1.5.14 (להלן –פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים שנוסחה כך:

"מוסכם כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס לטענת המערער ולוות הדעת בנושא הנכויות הזמניות ותשקול עמדתה מחדש באופן מפורט ומנומק. כמו כן, בהמלצת בית הדין ולאור טענת המערער שלא התאפשר לו באמצעות הרופא מטעמו להתייחס לבדיקת האולטראסאונד העדכנית מיום 10/12/13, מוסכם כי ככך שיגיד המערער לוועדה חוות דעת משלימה של ד"ר פוקס, המתייחסת לבדיקת האולטראסאונד, תתייחס הוועדה אף לחוות דעת זו, ותשקול את עמדה באופן מפורט ומנומק".

3.טרם פסק-הדין, התכנסה הוועדה לישיבות בתאריכים 13.11.13 ו- 8.1.14, לא קבעה כל נכויות זמניות וקבעה כי למערער 0% נכות לצמיתות, ולאחר שהזמינה בדיקת אולטראסאונד עדכנית שבוצעה ביום 10.12.13 קבעה בישיבתה המסכמת כי מהבדיקה עולה כי היא "בגדר הנורמה" ולפיכך לא נותרה נכות.

4.בעקבות פסק-הדין, התכנסה הוועדה ביום 23.7.14, שינתה את קביעותיה באשר לנכויות הזמניות (בשר להן קבעה כי למערער 50% נכות זמנית לתקופה 18.11.12 – 18.12.12, 30% נכות זמנית לתקופה 19.12.12 – 18.1.13) ועוד קבעה כי החל מיום 19.1.13 לא נותרה למערער כל נכות המתבטאת באחוזים. מכאן הערעור שלפני.

5.טענות המערער:

א.הוועדה לא התייחסה כנדרש לקביעות ד"ר פוקס בחוות-דעתו באשר לנכויות הזמניות, תקופתן ושיעורן;

ב.קביעת הוועדה באשר לתקופת הנכות הזמנית ושיעורה אינה ברורה והוועדה מסתמכת על קביעה סתמית לפיה קצב ההחלמה מהיר;

ג.הוועדה שגתה בקביעתה כי למערער לא נותרה נכות צמיתה, בהתחשב בקביעותיו של ד"ר פוקס. היה על הוועדה להתייחס באופן מנומק לקביעותיו של ד"ר פוקס באשר לשיעור הנכות הצמיתה והיא לא עשתה כן.

6.מנגד, טוען המשיב, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, התייחסה לאמור בחוות-הדעת המשלימה של ד"ר פוקס לעניין האולטראסאונד, וכן התייחסה כנדרש לשאלת הנכויות הזמניות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: