אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 15076-11-12 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

ב"ל 15076-11-12 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 20/01/2015 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
15076-11-12
07/01/2015
בפני השופט:
אסף הראל

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד ק' לוי גולדשמיט
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ר' נסים
פסק דין
 
  1. בתובענה זו עותר התובע להכרה בליקוי הנפשי ממנו הוא סובל לטענתו, כפגיעה בעבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען, בין היתר, כי אין קשר סיבתי בין האירוע התאונתי מיום 15.5.12 לבין הליקוי הנפשי.

     

  2. התשתית העובדתית היתה מוסכמת. בהתאם לתשתית מוסכמת זו, ביום 15.5.12 ארע לתובע אירוע תאונתי בעבודה בעת שעבד בחברת "טורבין ג'ט". זאת, עת פרק צינור של תנור וכתוצאה מכך נוצר פיצוץ של גוף חימום והשתחררו אדים רותחים אשר פגעו בכף ידו השמאלית וגרמו לכוויה. הכוויה טופלה באמצעות משחות בקופת החולים, ולא הצריכה אשפוז (להלן- האירוע התאונתי). התובע פוטר ביום 20.5.12. הנתבע הכיר בפגיעה ביד שמאל שארעה באירוע התאונתי כתאונת עבודה. בו בעת, דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר בהפרעה פוסט-טראומטית עקב האירוע התאונתי כתאונת עבודה.

     

  3. בהתאם להסכמות אלו מונה פרופ' שמואל פניג, מומחה לפסיכיאטריה, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה), וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות (להלן- החלטת המינוי):

    "א.מהי המחלה בתחום הנפשי ממנה סובל התובע, ככל שקיימת כזו, כעולה מהתעודות הרפואיות?

    ב.הקיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע בעבודה בתאריך 15.5.12 כפי שתואר בעובדות שלעיל?"

     

  4. המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 9.9.13 (להלן- חוות הדעת), השיב לשאלות כך:

    "מסקנות

    1.יש עדות להפרעה נפשית קודם לאירוע התאונתי.

    2.הפרעה של PTSD מבוססת על דיווח עצמי, על בדיקה קלינית ועל בדיקה של אמינות הדיווח. במקרה שלפנינו ניתנה אבחנה של PTSD אך התיעוד הוא דל והאבחנה עוברת מבדיקה לבדיקה. אי אפשר לבדוק אמינות על סמך התעוד הרפואי בלבד. במידה ויוחלט להפנותו למבחנים מסוג זה אני יכול להמליץ על המבחנים המתאימים לדעתי."

     

  5. בהמשך הבהיר המומחה כי על מנת שיוכל ליתן את חוות דעתו הוא מציע כי התובע יבצע בדיקת MMPI וכן בדיקה קלינית לגבי אבחנה של PTSD. בהתאם להמלצת המומחה ולהסכמת הצדדים, התבקש המומחה לערוך לתובע, במרפאתו, את הבדיקות האלו. לאחר שביצע את בדיקת ה- MMPI, הגיש המומחה את חוות דעתו הנושאת תאריך 20.8.14 (להלן- חוות דעת 20.8.14), שם כתב כך:

    "מר ט' ביצע את הבדיקה הנדרשת.

    הבדיקה יצאה כתקפה, קרי איננו מתחזה. אין הבדיקה יכולה לקבוע אבחנה.

    השאלה כעת היא מה הסיבה למצוקתו והאם היא קשורה לחשיפה לאירוע התאונתי שבגללו פוטר. לשם כך יש לקבל מידע רפואי חדש המתייחס לכל התקופה שאחרי הפיטורין כולל דיווח מהכלא. אם מדובר בהפרעה מסוג PTSD הרי יש בוודאי רישומים מהכלא, שם היה בטיפול פסיכיאטרי וכן התקופה שלפני כניסתו לכלא ואחריה.

    עם קבלת החומר הרפואי אזמן אותו לבדיקה קלינית.

    לגבי ההתייחסות לתקופה שלאחר הפגיעה בעבודה שלגביה יש רישומים רפואיים

    הבדיקה של ה MMPI הייתה בדיקה כדי להתחיל בכלל לראות אם ניתן להתייחס לאמינותו והיא מראה שאכן יש פסיכופתולוגיה.

    לתקופה של עד 18.08.2012 מהתאונה לא ניתן לדעתי לשלול את טענותיו ולאור העובדה שתלונותיו ודיווחיו כיום אמינים ניתן לקשרם לאתונה (צ"ל תאונה - המותב).

    אם בית המשפט רוצה שאתייחס לתקופות אחרות הרי שאין לי צורך לקבל שוב את תיקו הרפואי שבבית המשפט מכיוון שאת החומר הרפואי הרלבנטי כבר ציטטתי אלא לקבל חומר המתייחס לתקופה שמאוגוסט 2012 ועד היום.

    אם בחומר זה תימצא התייחסות ספציפית השאלה היא האם ההפרעה מתמשכת גם היום, בעיקר על רקע העובדה שהנבדק עבר אירועי חיים נוספים שאינם קשורים לתאונה."

     

  6. לאחר עיון בחוות דעת 20.8.14, לא ברור היה האם יכול המומחה, על סמך החומר הרפואי שבפניו, להשיב על שתי השאלות שהועברו אליו במסגרת החלטת המינוי. זאת, משמחד, נרשם בחוות הדעת שיש צורך בקבלת מידע רפואי לתקופה שלאחר הפיטורים, ומאידך, נרשם המשפט "לתקופה שעד 18.8.12 מהתאונה לא ניתן לדעתי לשלול את טענותיו ולאור העובדה שתלונותיו ודיווחיו כיום אמינים ניתן לקשרם לתאונה". לפיכך, הובהר למומחה בהחלטה מיום 27.8.14 כי על מנת להשיב על השאלות שבהחלטת המינוי, הוא אינו מופנה לתקופה מסוימת בחייו של התובע, וכי השאלה לאיזה תקופות יש להתייחס – על מנת להשיב על שתי השאלות - היא ענין המסור לשיקול דעתו הרפואי של המומחה. המומחה התבקש עוד להודיע האם לשם מתן תשובה לשתי השאלות המפורטות בהחלטת המינוי דרוש לו חומר רפואי נוסף, וככל שכן- התבקש הוא לפרט בדיוק איזה חומר נדרש, על מנת שניתן יהיה לפעול להזמנתו.

     

  7. בתשובותיו מיום 10.9.14, ענה המומחה כדלקמן:

    "א.מדובר להערכתי לפי התעודות הרפואיות באבחנה של PTSD. אבחנה של Post Traumatic Stress היא האבחנה היחידה בפסיכיאטריה שנובע ממנה קשר סיבתי בין ההפרעה לבין הטראומה שקדמה לה ובמקרה הזה האירוע התאונתי של הכוויה מהתנור. כפי שציינתי אבחנות אלה נשענות במידה רבה על דיווח עצמי אך מכיוון שלפי מבחן ה MMPI הנבדק אמין הרי מה שנותר לי הוא לקבל את מסקנות הבדיקה של הפסיכיאטר שבדק אותו בזמן אמת ואבחן אותו כלוקה בהפרעה פוסט-טראומטית PTSD.

    ב.יש קשר סיבתי בין ההפרעה הנפשית (בפסיכיאטריה איננו מדברים על "מחלה" אלא הפרעה) לבין האירוע התאונתי מה 15.05.2012 כפי שתואר בעובדות. בית המשפט התייחס לתקופה ספציפית אך השתמש בלשון הווה "סובל". אני מתייחס איפוא רק לתקופה עליה קיבלתי את התעוד הרפואי והסמוכה לאירוע התאונתי. אינני יכול להתייחס למצבו העכשווי מכיוון שלא בדקתי אותו אלא העברתי לו שאלון המתייחס לאמינותו."

     

  8. בסיכומיו טוען התובע, בין היתר, כי מחוות דעת המומחה עולה בבירור כי ישנו קשר סיבתי בין האירוע התאונתי למצבו הנפשי, היינו לפוסט-טראומה ממנה הוא סובל. הנתבע, בסיכומיו, טוען בין היתר כי מחוות הדעת לא עולה קביעה פוזיטיבית בדבר קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לאבחנת הפרעה פוסט-טראומטית של התובע. זאת מאחר והאבחנה בחוות הדעת ניתנה על דרך השלילה – היינו שלא ניתן לשלול אבחנה של PTSD – ולא די בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי.

     

  9. לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל. בבסיס הכרעתנו מצויות חוות הדעת של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה (להלן יכונו כולן יחדיו- חוות הדעת). בחוות הדעת מגיע המומחה למסקנה כי מדובר באבחנה של PTSD. הוא מסביר כי אבחנה זו היא היחידה בפסיכיאטריה שניתן לקשרה לטראומה שקדמה לה, ובעניננו – לאירוע התאונתי. מוסיף המומחה ומציין כי אבחנה זו נסמכת במידה רבה על דיווח עצמי של התובע, אולם מאחר ובבדיקה שערך לו המומחה מצא כי התובע אמין, הרי המומחה מקבל את מסקנות הפסיכיאטר שבדק את התובע בזמן אמת ואשר אבחן אותו כלוקה ב- PTSD. המומחה לא מסתפק בכך אלא מבהיר כי קיים קשר סיבתי בין ההפרעה הנפשית לבין האירוע התאונתי.

     

  10. אנו דוחים את טענת הנתבע, לפיה לא ניתן ללמוד מחוות הדעת כי קיים קשר סיבתי פוזיטיבי בין האירוע התאונתי להפרעה הפוסט-טראומטית של התובע. את חוות הדעת יש לקרוא כמכלול. נכון שהמומחה עשה בתחילה – בחוות דעת 20.8.14 - שימוש בתיבה "לא ניתן ... לשלול", באשר להיתכנות קשר סיבתי בין האירוע התאונתי למצבו הנפשי של התובע בתקופה הסמוכה לו. אלא שבתשובותיו מיום 10.9.14 עשה המומחה שימוש בלשון חד משמעית עת ציין – בצורה פוזיטיבית – כי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי להפרעה הנפשית. יש לדחות גם את טענת הנתבע כי לא ניתן לבסס קשר סיבתי על בסיס דיווח עצמי של התובע ועל כך שנמצא אמין בבדיקת ה- MMPI. זוהי טענה רפואית מובהקת, אשר לא ברור על מה היא נסמכת. בנסיבות אלו יש להעדיף את מסקנתו הרפואית של המומחה על פני טענה זו של הנתבע.

     

  11. המומחה סייג את ממצאיו וציין כי משלא בדק את התובע- במובחן מהעברת שאלון לקביעת מהימנותו- אין באפשרותו לקבוע כי כיום התובע עדיין סובל מהפרעה פוסט-טראומטית. את מסקנתו כי התובע סובל מהפרעה נפשית שנבעה מהאירוע התאונתי, תוחם המומחה לתקופה שבין האירוע התאונתי לבין יום 18.8.12. אנו קובעים כי אין בכך – לצורך ההליך כאן - כדי להפחית ממשקל מסקנתו הברורה של המומחה, לפיה האירוע התאונתי גרם לתובע להפרעה פוסט-טראומטית. השאלה כמה זמן נמשכה ההפרעה האמורה לאחר האירוע התאונתי; האם היא קיימת כיום; וככל שכן – האם המצב כיום נובע כולו או חלקו מהאירוע התאונתי – הן כולן שאלות שאיננו נדרשים להן במסגרת הליך ההכרה. שאלות אלה תהינה רלוונטיות עת ידרשו הגורמים המוסמכים לשאלת נכותו של התובע. לעניננו, די בכך שהמומחה מצא – וכך אכן עשה – כי בעקבות האירוע התאונתי לקה התובע בהפרעה נפשית.

     

  12. מסקנות המומחה מקובלות עלינו, ולא מצאנו טעם לסטות מהן. מסקנותיו נובעות מהתשתית העובדתית המוסכמת, החומר הרפואי בעניינו של התובע, הבדיקה שערך המומחה לתובע בעצמו, וכן נסיונו המקצועי-רפואי של המומחה. המומחה מצא קשר סיבתי בין האירוע התאונתי להפרעה פוסט-טראומטית שנגרמה לתובע, ובכך מתמלאים בתובע התנאים לקיומה של תאונת עבודה על פי סעיף 79 לחוק: קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי העבודה ועקב העבודה – הוא האירוע התאונתי מיום 15.5.12 ; פגיעה גופנית – היא ההפרעה הנפשית של PTSD; וקשר סיבתי בין הפגיעה הגופנית לבין האירוע התאונתי (דב"ע (ארצי) נב/0-88 קופטי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 169, פסקאות 3-4 (1995)). משכך, אנו קובעים כי בעקבות האירוע התאונתי לקה התובע בהפרעה פוסט-טראומטית, וכי יש לראות באירוע התאונתי מיום 15.5.12 כתאונת עבודה אף לצורך ליקוי זה.

     

  13. הנתבע ישא בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך כולל של 3,000 ש"ח אשר ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מהיום. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

     

    ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ה, (07 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    תמונה 4תמונה 3

       

     

    Picture 1

       

    מר עמירם אלון 

    נציג מעסיקים

     

    אסף הראל, שופט

     

    מר יעקב נזרי 

    נציג עובדים

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ