ד.א. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.בתיק זה מונה ד"ר אופנהיין כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר נתבקש לחוות את דעתו בעניינה של התובעת.

2.המומחה הגיש חו"ד מפורטת מטעמו ביום 7.8.16 והשלימה במתן מענה לשאלות ההבהרה בחו"ד, מיום 13.11.16 (להלן: "חוות הדעת המשלימה").

3.ביום 21.12.16, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה נוסף ובה נטען כי המומחה נעול וכי חרג במסגרת חוות הדעת מהעובדות שנקבעו ע"י בית הדין.

4.הנתבע הגיש ביום 16.2.17 תגובה מטעמו, בה התנגד למינוי מומחה רפואי נוסף משלגישתו אין כל הצדקה לכך.

הנתבע טען, כי המומחה התייחס לכלל הנתונים, לרבות תנאי עבודתה של התובעת.

חוות הדעת ברורה ומשכנעת, לרבות קביעתו של המומחה כי דלקת אינה אופיינית להקלדה.

דיון והכרעה

5.בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד, בעניין מומחים- יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:

סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.

באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.