ב"ל 13930-02-14 י' נ' המוסד לביטוח לאומי

פתח דבר

1. זוהי תובענת המערער כנגד דחיית תביעתו להכיר בו כנכה נזקק, בהתאם לתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1957 (להלן בהתאמה – נכה נזקק ו- התקנות), לתקופה שמיום 20.2.12 ועד ליום 31.12.12, תקופה בה הוכר כבעל נכויות זמניות עקב תאונת עבודה ואשר במסגרתה לא עבד בפועל.

   העובדות הנדרשות

2. המערער, בהיותו מפעיל ציוד מכני כעובד קבוע בחברת נמל חיפה בע"מ, נפגע ביום 20.11.11 בתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו על ידי פקיד התביעות הן חבלה בכתף ומרפק שמאל, כאב גב תחתון וצוואר. למערער שולמו דמי פגיעה לתקופה שמיום 21.11.11 ועד ליום 19.2.12.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון (8.11.12) קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 20% (אורטופדית ופסיכיאטרית) החל מתום תקופת דמי הפגיעה ועד ליום 31.12.12.

4. ועדה רפואית (15.1.13) דנה בנכויותיו של המערער לאחר תום תקופת הזמניוּת וקבעה כי לא נותרה לו נכות, למעט נכות נפשית זמנית בשיעור 10% מיום 1.1.13 ועד ליום 31.5.13.

5. ועדה רפואית לעררים (9.6.13) קבעה, כי לא נותרו למערער נכויות מבחינה אורטופדית ונוירולוגית וקבעה לו נכות פסיכיאטרית זמנית בשיעור 20% לתקופה שמיום 1.1.13 ועד ליום 31.5.13.

6. ביום 28.11.12 הגיש המערער למשיב תביעה להכרה כ"נכה נזקק". ועדת רשות (21.2.13), אשר סברה בטעות שביום 1.12.12 שב המערער לעבודתו, קבעה שעד למועד חזרתו לעבודה לא היה המערער בגדר "נכה נזקק", וכלשונה:

   "ועדת הרשות סבורה כי לתובע היה בהחלט סיכוי סביר לעבודה כלשהי בנמל ואף לעבודתו שלו. לראיה אף חזר כאמור לעבודה בחודש 12/2012 כאשר נכותו זהה בכל התקופה הנ"ל (!) ובניגוד לאמור ע"י מומחי התעסוקה דר' אבי וינר ודר' סטפן שלוסברג כי אינו מסוגל לכל עבודה בנמל עד 31.12.12"

7. המערער הגיש השגה על החלטת ועדת הרשות. ועדת הרשות שדנה בהשגה (12.6.13), קיבלה את התיקון העובדתי לפיו המערער חזר לעבודתו רק בחודש 1/13 ואולם קבעה כי עד למועד חזרתו לעבודה הוא לא היה בגדר "נכה נזקק" וכלשונה:

   "...התובע עובד מחודש 1.2013 כאשר נכותו הנפשית עומדת על 20%. מכאן אין ספק כי היה לו בהחלט סיכוי סביר לעבודה כלשהי ואף לעבודתו שלו, כאשר נכותו הנפשית עמדה על 10%.

   באשר לנכות האורטופדית בשיעור 10% שנקבעה לתקופה הנתבעת (חוזרת על ממצאי הועדה הרפואית):..."למרות בדיקה פיזיקלית קפדנית ולאחר עיון באמצעי האבחון השונים...לא מצאה תימוכין אובייקטיביים גופניים לתלונותיו"