ב"ל 13489-03-13.21 א' פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 4.6.2010 לקה התובע באירוע מוחי.

התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר באירוע המוחי בו לקה כתוצאה של "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה1995- (להלן - החוק) תוך שהוא מייחס את קרות האירוע לאירוע חריג בעבודתו ביום 3.6.10.

2.הנתבע דחה את תביעת התובע בנימוק כי לתובע לא ארע אירוע תאונתי חריג תוך כדי ועקב העבודה אשר הביא לאירוע המוחי שהתפתח בתאריך 4.6.10, וכי זה התפתח כתוצאה ממחלה טבעית.

עוד נטען כי השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

3.הצדדים הסכימו למינוי מומחה – יועץ רפואי לקביעת הקשר הסיבתי שבין הארוע החריג בעבודתו של התובע לבין האירוע המוחי בו לקה התובע.

4.ביום 9/12/13 מונה ד"ר ארנון קרני כמומחה יועץ רפואי בתחום הנוירולוגי מטעם בית הדין.

5.בחוות דעת מיום 6/1/14 קבע המומחה כי יתכן שקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה להופעת השבץ בו לקה התובע ביום 4/6/10, אולם משקלו קטן מאוד ביחס לגורמי הסיכון מהם סבל.

המומחה קבע כי משקלו של האירוע פחות בהרבה מהשפעתם של הגורמים האחרים כמו יתר לחץ הדם והסוכרת מהם סבל התובע.

המומחה קבע כי יתכן והאירוע החיש את הופעת השבץ אולם מהנתונים ההדמייתיים הוא מסיק, כי אלמלא האירוע סביר שהשבץ לא היה נמנע, והיה מתרחש בטווח של שבועות עד חודשים ספורים.

6.לטענת התובע, לאור חוות דעתו של המומחה, האירוע החריג היה הטריגר, הזרז, להופעת האירוע המוחי, וכי ללא האירוע החריג, האירוע המוחי היה עלול להופיע במועד מאוחר יותר כלשהו, אם בכלל, אך לא באותו המועד בו הופיע.