החלטה 11781-10-11

1.בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר ניתן ביום 17/9/14, במסגרת תיק עב"ל 48168-11-13, אשר הורה על החזרת עניינה של התובעת, לביה"ד האזורי לשם הפניית שאלות ההבהרה שפרטה התובעת בהודעתה מיום 31/8/14, מתבקש ד"ר ביזר מיכאל - מומחה אף אוזן גרון, רופא בכיר בביה"ח איכילוב, הוא המומחה שמונה במסגרת החלטת ביה"ד מיום 13/6/13 (להלן:"המומחה") להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

א.האם אתה מסכים, שעל פי הספרות הרפואית, אחד הגורמים לחירשות פתאומית הוא של טראומה כתוצאה מהפגיעה בראש?

ב.האם זה נכון שהסיבה השכיחה לתופעת החירשות הפתאומית היא זיהומים חידקים ו/או זיהומים מהסוג הוויראלי?

ג.האם נכון שבעברה הרפואי של הנבדקת לא אובחן כל גורם מהגורמים שלעיל?

ד.האם פניית התובעת לקבלת טיפול רק חודש וחצי לאחר האירוע שוללת לחלוטין קיום כל קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי? נא להשיב בכן או לא ולנמק.

ה.האם קיים עוד נימוק - בנוסף לפניה המאוחרת - השולל קיום קש"ס בין האירוע לבין הליקוי?

ו. בתשובתך לשאלה ב' לשאלות ההבהרה של בית הדין האזורי ציינתה כי: "מנסיוני, ירידת שמיעה פתאומית גורמת לחולה לפנות מיידית לצורך עזרה רפואית". האם אי פניית התובעת מיידית לעזרה רפואית אינה שוללת גם את אבחנתך שמדובר בליקוי כתוצאה מהתפתחות תופעת ירידה שמיעה פתאומית?

ז.האם קיימת בספרות הרפואית תַזה לפיה אין כל סיכוי שמי שנגרם לו ירידת שמיעה פתאומית יפנה מיידית לרופא?

ח.האם אין זה סביר שירידת השמיעה הפתאומית התרחשה כתוצאה מטראומה של אירוע הכדור?

ט.האם זה נכון שמחקרים אימפיריים בתחום זה מוכיחים שרק 58% מהסובלים מתופעת החירשות הפתאומית פונים לקבלת טיפל רפואי תוך 3 הימים הראשונים בעוד שה- 42% הנותרים פונים אפילו לאחר כשבועיים?

י.האם העובדה שהתובעת לא דווחה על טנטון באוזן ו/או על סחרחורת ו/או על חוסר יציבות בביקור הראשון ביום 6/4/10 שוללת את האפשרות שמדובר בתופעת ירידת שמיעה פתאומית?

2.במצורף להחלטה זו, ישלח למומחה החומר הרפואי של התובעת וכן ההחלטה מיום 13/6/13, במסגרתה מונה, כאמור, וזאת על מנת שכל העובדות הרלוונטיות לתיק יהיו מונחות לפניו.

3.שכר טרחתו של המומחה בגין תשובתיו לשאלות ההבהרה, ישולם על ידי ביה"ד, כמקובל.