ק' נ' המוסד לביטוח לאומי

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית) מיום 19.2.17 אשר דחתה את ערר המערערת והותירה על כנה את החלטתה שלפיה נכותה המשוקללת של המערערת היא בשיעור 20%.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.הוועדה מושא הערעור התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 19129-05-15 (להלן: פסק הדין) שבו נקבע כי "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), על מנת שתדון מחדש בערר של המערערת, ובכלל זה, תתייחס לכל מסמך רפואי רלוונטי שיוצג לפניה".

2.הוועדה התכנסה ביום 19.2.17 ולא דנה בעניינה של המערערת לנוכח דברי המערערת ובתה בפני הוועדה שלפיהם נאמר למערערת על ידי עורך דינה כי הוועדה שתתכנס בעקבות פסק הדין תהא ועדה בהרכב חדש וניטרלי ועל כן היא אינה מעוניינת שהוועדה בהרכבה הנוכחי תדון בעניינה. הוועדה קבעה כי "לאור בקשת הבת ואימה כי לא נדון היום במקרה, הוועדה משאירה את החלטתה בעינה".

3.לטענת המערערת, הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין. המערערת מאשרת כי היא ובתה טענו בפני הוועדה שהיא אמורה להיבדק על ידי ועדה בהרכב חדש וכי המערערת סירבה שהוועדה באותו הרכב תשוב ותדון בעניינה. עם זאת, טוענת המערערת, כי היא ובתה סובלות מהפרעה נפשית וכי על הוועדה היה להזהיר אותה כי אם לא תשתף פעולה עם הוועדה, תסכם הוועדה את דיוניה ללא המערערת ותדחה את עררה.

המערערת הוסיפה וטענה, כי גם אם היא סירבה להיבדק על ידי הוועדה, על הוועדה היה לבדוק את עררה ולהתייחס למסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניה וכי לא היה מקום לדחות את הערר רק מהטעם שהמערערת ביקשה להיבדק על ידי ועדה בהרכב חדש.

4.לטענת המשיב, הוועדה ביצעה, כמיטב יכולתה, את המוטל עליה בהתאם לפסק הדין. המשיב מוסיף וטוען כי משעה שהמערערת סירבה להיבדק בטענה כי מגיעה לה ועדה בהרכב "ניטרלי", עליה לשאת בתוצאות והוועדה לא אמורה להזהיר את המערערת אשר מסרבת להיבדק בפניה.

הכרעה

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל. ואפרט.