אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 8556/16

בש"פ 8556/16

תאריך פרסום : 17/11/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8556-16
17/11/2016
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
העורר:
יציק ואזנה
עו"ד יעקב שקלאר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד ציפי קוינט-שילוני; עו"ד מאור סבג; עוד" אוראל בן-מוחה
החלטה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.11.2016 במ"ת 47471-07-16 שניתנה על ידי כבוד השופט ב' שגיא

 

 

   
  1. לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ב' שגיא) מיום 3.11.2016 במ"ת 47471-07-16, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד למתן החלטה אחרת.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. העורר נעצר ביום 20.6.2016 בחשד להפקת חשבוניות מס פיקטיביות לצרכי הלבנת הון. ביום 8.7.2016, לאחר ארבע הארכות מעצר שניתנו במסגרת הליך מעצר הימים, בית משפט השלום בפתח תקווה הורה על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים – מעצר בית מלא עד ליום 29.7.2016, הפקדת ערבויות גבוהות ופיקוח על ידי שני מפקחים. תנאי נוסף שנקבע הוא "איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה למשך 60 יום מהיום (על פי רשימה שמית שתועבר לב"כ החשוד על ידי היחידה החוקרת)". ערר שהגישה המדינה על החלטת שחרור זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.

 

  1. ביום 28.7.2016 הוגש כתב אישום נגד העורר ושבע חברות שברשותו, המייחס לו, בין היתר, עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975; עבירות לפי פקודת מס ההכנסה [נוסח משולב], התשכ"א – 1961; קשירת קשר לביצוע פשע; שיבוש מהלכי משפט; עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000; ועבירות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. בקצרה יצוין כי החל מחודש ינואר 2013 העורר עבד עם בן דודו – ליאור וזנה (להלן: ליאור)– בהפצת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברת יהלום שירותי שמירה, אבטחה והדרכה (להלן: חברת יהלום). נטען שהעורר, ליאור, מספר חברות שהיו לקוחותיו של ליאור וחברת יהלום קשרו קשר לביצועה של תכנית עבריינית, במסגרתה הלקוחות של ליאור הועברו לעורר וזאת במטרה שהוא ימשיך וייתן להם כיסוי חשבונאי פיקטבי, באופן שאיפשר ללקוחות להחזיק מאות עובדים מבלי שיתקיימו יחסי עובד-מעביד ומבלי שיידרשו לתת לעובדים זכויות המגיעות להם, וכדי שיוכלו לנכות את תשלומי המס הנובעים מהחשבוניות הפיקטיביות ובכך להקטין את הוצאות עסקיהם.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, המשיבה הגישה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען כי לא זו בלבד שנגד העורר ישנן ראיות לכאורה כבדות משקל, אלא שלאור עברו הפלילי העשיר– 12 הרשעות מאז שנת 1994 בגינן ריצה במצטבר שבע שנות מאסר בפועל – ולאור התחכום שבמעשים המיוחסים לו, נשקפת ממנו מסוכנות כלכלית, חשש מהימלטות וחשש משיבוש הליכי משפט. לאחר שבחן ושמע את טענות הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי על הארכת תנאי השחרור כפי שנקבעו בהחלטת בית משפט השלום, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ערר שהגיש העורר על ההחלטה (בש"פ 5872/16) נדחה על ידי בית משפט זה (השופטת א' חיות).

 

  1. בית המשפט המחוזי האריך את תוקפם של התנאים המגבילים מעת לעת – מבלי להכריע בבקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים – וזאת מאחר שחומר החקירה טרם הועבר במלואו לבא כוחו של העורר, באופן שמנע ממנו לבחון את קיומן של ראיות לכאורה בתיק ולטעון לעניין התשתית הראייתית.

 

  1. ביום 3.11.2016 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, במסגרתה נתבקש בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בבקשה נטען כי העורר הפר את התנאים המגבילים, הן באופן שנפגש עם ליאור – עד תביעה מפליל – הן באופן שמסר לו מסמכים מתוך חומרי החקירה, והן באופן שלא היה מפוקח על ידי שני מפקחים, כמתחייב מהחלטת בית משפט השלום.  באותו יום התקיים דיון בבקשה במעמד העורר ובא כוחו, והעורר טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף מן הטעם שהוגשה שלא על פי דין ולא לבית המשפט המוסמך, אלא היה על המשיבה להגישה לבית משפט השלום, ככל שמדובר במעצר לצרכי חקירה. לגופו של עניין טען העורר כי ממילא רשאי ליאור לעיין בחומר החקירה וכי לא ידע שליאור נמנה על עדי התביעה כיוון שהמשיבה לא העבירה לידיו את רשימת העדים. בנוסף, העורר גרס כי עקב רשלנות היחידה החוקרת, לא אותרה במקום מעצר הבית מפקחת נוספת שהייתה בו, ושממילא לא מדובר בהפרה מהותית.

 

  1. לאחר ששמע את טענות הצדדים, בית המשפט המחוזי ציין כי אין מקום ליתן הכרעה סופית בבקשה בשלב זה, והורה על הכנת תסקיר מטעם שירות המבחן – תוך שהעורר נמצא במעצר. לעניין טיב ההפרה, בית המשפט קבע כי מדובר בהפרה בוטה של תנאי השחרור, כזו המשליכה על מידת האמון שניתן לתת בעורר. בית המשפט דחה את טענת העורר בדבר זכותו של ליאור לעיין בחומר החקירה וקבע כי אין קשר בין זכות זו לבין האיסור החל על העורר לעמוד בקשר עם עדי תביעה. לעניין שהייתו של העורר במעצר בית בנוכחות מפקח אחד – נקבע כי אין מדובר בהפרה מן הרף העליון, שכן העורר עצמו שהה במעצר בית. באיזון בין האינטרס הציבורי העומד ביסוד בקשת המעצר המקורית והבקשה לעיון חוזר, לבין הנתונים שהצדיקו את שחרורו של העורר בתנאים מגבילים – בית המשפט המחוזי קבע כי יש מקום להידרש לעמדת שירות המבחן אשר ייתן דעתו לכלל הנתונים, כמו גם לטיב חלופת המעצר והמפקחים. על החלטה זו הוגש הערר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ