בש"פ 7457/15 מדינת ישראל נ' פלוני

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער, מיום 20.10.2015, בע"ח 56826-12-14, שניתנה על-ידי כב' השופט א' רומנוב

1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לנוער (כב' השופט א' רומנוב), בע"ח 56826-12-14, מיום 20.10.2015, במסגרתה התקבלה בקשת המשיב לקבלת חומרי חקירה, לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ).

כתב האישום שהוגש נגד המשיב

2. בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, קטין יליד 1997, נאמר כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, שימש המשיב כעוזרו של רב. בתוך כך, היה המשיב אחראי, בין היתר, על שמישותה ומילויה של מכונה אוטומטית לממכר ממתקים (להלן: המכונה), שהוצבה במסדרון הבניין שממול לבית הכנסת, ליד מחסן (להלן: המחסן). ביום 2.10.2014, בשעות היום, ניגשו ל.פ., קטינה ילידת 2008 (להלן: המתלוננת) ואחותה ת.פ, קטינה ילידת 2010, אל מכונת הממתקים וביקשו לרכוש ממתקים. משנוכחה המתלוננת לדעת כי המכונה אינה פועלת, היא התקשרה באמצעות אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, אל המשיב, על מנת להודיע כי המכונה איננה תקינה, ולבקש מהמשיב כי יבוא לתקנה. כאשר הגיע המשיב למקום, הוא בדק את מכונת הממתקים, ואמר למתלוננת לגשת עמו למחסן הסמוך, וזאת, לאחר שהודיע לה כי ייתן לה מן הממתקים המאוחסנים שם.

כפי שנטען בכתב האישום, לאחר שנכנסו השניים, המשיב והמתלוננת, למחסן, ובעוד אחותה של המתלוננת ממתינה בחוץ, נעל המשיב את הדלת, והפשיט את המתלוננת מבגדיה. המשיב פשט את בגדיו והצמיד את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת. בהמשך, הורה המשיב למתלוננת להתכופף, ולאחר שעשתה כן, הוא הצמיד את איבר מינו לישבנה. לאחר זאת, הכניס המשיב את איבר מינו לפיה של המתלוננת, והגיע לפורקן מיני על פניה ופיה. לבסוף, מסר המשיב למתלוננת את הממתקים שהבטיח לה, אשר היו במחסן. בשל המעשים המתוארים לעיל, יוחסו למשיב העבירות הבאות: מעשה סדום בקטינה, לפי סעיף 347(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1), יחד עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ומעשה מגונה בקטינה, לפי סעיף 348(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1), יחד עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.

1. כפי שהובהר על ידי העוררת, החומר הראייתי בתיק דנן מבוסס על הראיות הבאות: גרסתה של המתלוננת, שנחקרה באמצעות חוקרת ילדים; דו"ח הובלה, הצבעה ושחזור שבוצע על ידי המתלוננת, ועליו חתומה חוקרת הילדים; זיהויו של המשיב על ידי המתלוננת במסדר זיהוי תמונות; הודעותיהם של הורי המתלוננת (אמה ואביה החורג (להלן: האם ו-האב בהתאמה)), ושל אנשים נוספים המתגוררים בישוב, אשר שמעו על האירוע; וכן, מגבת שנמצאה במחסן, אשר בה נמצא חומר שזוהה כזרעו של המשיב. נקדים את המאוחר ונציין, כי המשיב טען שהוא נהג לאונן במחסן, ובכך הסביר את הימצאות המגבת במקום, כשעליה סימני זרע שזוהו כשלו.