אירועי ההתפרעות במשחק קבוצת הכדורגל בי"תר ירושלים בעיר שרלואה בבלגיה

1. האם המונח "אירוע ספורט", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008 (להלן: חוק איסור אלימות בספורט או החוק), מתייחס רק לאירועים שמתקיימים בשטח מדינת ישראל? זו השאלה הפרשנית שהתעוררה במסגרת בקשות רשות הערר שלפני. ההכרעה בשאלה זו נדרשה לצורך דיון בשאלה נוספת – האם בית המשפט מוסמך לתת צווי הרחקה מאירועי ספורט שמתקיימים בישראל על בסיס התנהגות שהתרחשה באירוע שהתקיים מחוץ לגבולות ישראל?

המסגרת הנורמטיבית

2. ראוי להציג, כבר בפתח הדברים, את ההוראות הרלוונטיות בחוק איסור אלימות בספורט.

3.        סעיף 1 לחוק מגדיר את המונח "אירוע ספורט" כדלקמן:

"'אירוע ספורט' – אסיפה, כהגדרתה בחוק הבטיחות, המתקיימת בזירת פעילות ספורט, לשם צפייה בפעילות ספורט, למעט אסיפה כאמור שמארגנים משרד החינוך או התאחדות הספורט בבתי ספר שמספר המשתתפים והצופים בה, בין בפועל ובין במשוער, אינו עולה על 1,000".

4.        סעיף 17 לחוק איסור אלימות בספורט, העומד במרכז הדיון, מעגן את הסמכות להוציא צווי הרחקה מכוחו, בדרך זו:

"לבקשת תובע, רשאי בית המשפט לתת לאדם צו הרחקה או הגבלה כאמור בסעיף 18, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1)   האדם התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט, או לא ציית להוראות שוטר או סדרן לאירועי ספורט;

(2)   התנהגותו של האדם במהלך אירוע ספורט נותנת בסיס סביר לחשש כי הוא עלול להתנהג בעתיד באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט או להתבטא התבטאות גזענית או שהוא שיכור או תחת השפעת סם מסוכן או חומר מסכן, או שיש חשד שהוא שיכור או תחת השפעה כאמור; לעניין זה, "סם מסוכן" ו"חומר מסכן" – כהגדרתם בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013" (ההדגשות הוספו – ד' ב' א').

5.        השאלה היא אפוא האם הוראות אלה בחוק – על-פי לשונן ועל-פי הקשרן – מכוונות ל"אירוע ספורט" המתקיים בישראל בלבד.