אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 5887/15בשירה מחמוד נ' מדינת ישראל

בש"פ 5887/15בשירה מחמוד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/10/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5887-15
06/10/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העוררת:
בשירה מחמוד
עו"ד מחמד מלחאם
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שלומי אברמזון
עו"ד יעל כ"ץ
החלטה


בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.8.2015 (מ"ת 19294-08-15, השופט ע' טאהא) לעצור את העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 10.8.2015 הוגש כנגד העוררת וכנגד נאשם נוסף, אמל אבו סאלח (להלן: אבו סאלח) כתב אישום המייחס להם ביצוע בצוותא של עבירת רצח לפי סעיפים 300(א)(2) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי המתואר בכתב האישום, ביום 22.6.2015 הגיעו לגבולה של מדינתישראל שני פצועים סורים, מונזר ח'ליל (להלן: ח'ליל) ועלא שעבאן (להלן: שעבאן), אשר נפגעו במלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה. מצבם של הפצועים הוגדר באותה עת כקל. הם היו בהכרה מלאה וסבלו מפציעות ירי בגפיהם התחתונות. לעומת זאת, בסופם של האירועים המתוארים בכתב האישום ח'ליל מצא את מותו ואילו שעבאן נפגע פגיעות רבות נוספות. בסמוך לשעה 20:00 אמבולנס צבאי החל בהעברתם של הפצועים מן החרמון לכיוון בית החולים בנהריה לקבלת טיפול רפואי, כשהוא מלווה בניידת של המשטרה הצבאית (להלן: הניידת). צוות האמבולנס כלל נהג אמבולנס, חובש ופרמדיקית. בסמוך לשעה 21:15 כאשר הגיע האמבולנס, ובו הפצועים הסורים, אל הכפר מג'דל שמס מספר טרקטורונים אזרחיים חסמו את נתיב נסיעתו וחצצו בינו לבין הניידת. האמבולנס נעצר ואז החלו עשרות מתושבי מג'דל שמס להתקהל במקום וביקשו לברר את זהותם של הפצועים. צוות האמבולנס נעל עצמו בתוכו, ואילו חיילי המשטרה הצבאית מסרו להמון כי המדובר בחיילי צה"ל. על פי הנטען, המתקהלים לא האמינו לכך, ולכן דפקו בידיהם וברגליהם על האמבולנס, תוך שהם מקללים את הפצועים, ולבסוף שברו את השמשה האחורית של האמבולנס. בשלב זה הצליח נהג האמבולנס לחלץ את האמבולנס מן המקום והמשיך בדרכו לכיוון נווה אטי"ב, בליווי הניידת, שם נעצר בחניית מלון "רימונים" על מנת לקבל הנחיות ממפקדיו. בעקבות האירוע, כוחות נוספים של הצבא חברו לאמבולנס על מנת לאבטח אותו. בד בבד עם הגעת הכוחות לחניית המלון החלו להיאסף במקום עשרות רבות של אזרחים דרוזים, כשחלקם רעולי פנים ונושאים שרשראות ברזל, אבנים ומקלות. בשלב מסוים הסתער ההמון על האמבולנס. הנהג והחובש ששהו באמבולנס התפנו ממנו, ואילו הפרמדיקית נותרה באמבולנס לצד הפצועים. ההמון הדף את כוחות הצבא לאחור ותקף את האמבולנס. כוחות הצבא ירו מספר יריות באוויר וכן זרקו רימון הלם. פעולות אלו הרתיעו את ההמון למספר שניות, כך שהתאפשר חילוצה של הפרמדיקית מן האמבולנס. ההמון שב והסתער על האמבולנס, הצליח להוציא מתוכו את שני הפצועים, והחל לפגוע בהם בדרך שנהוג לאפיין כלינץ'. ההמון היכה את הפצועים בעוצמה, כשהם מוטלים על הרצפה, באמצעות קרשים, מקלות, אבנים ושרשראות ברזל, בעט בהם ופצע אותם בכל חלקי גופם. בתוך כך, על פי הנטען, הצטייד אבו סאלח בקרש ובאמצעותו חבט בעוצמה רבה, שוב ושוב, בפלג גופו העליון של ח'ליל בכוונה להמיתו. מיד לאחר מכן, אבו סאלח נטל סלע והטיחו במותנו הימנית של ח'ליל בכוונה להמיתו. במקביל, כך נטען, קרבה העוררת אל ח'ליל והטיחה סלע בפלג גופו העליון, מספר פעמים ובעוצמה בכוונה להמיתו. כתוצאה ממעשיהם של העוררת, אבו סאלח וההמון נגרמו לח'ליל חבלות מרובות בכל חלקי גופו אשר הביאו למותו. יוער כי גם לשעבאן נגרמו במהלך האירוע פציעות מרובות בכל חלקי גופו וכן נפצעו בו חיילים.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את אבו סאלח והעוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשתה טענה המדינה כי בידיה ראיות לכאורה הקושרות את העוררת למעשים המיוחסים לה, ובכללן: סרטון מן הלינץ' שבו נראית העוררת מטיחה סלעים בח'ליל (להלן: הסרטון); תמונות וסרטונים מן ההפגנה שנערכה לאחר הלינץ' במג'דל שמס שבהם היא נראית צועדת עם ההמון; עדויות רבות של החיילים שנכחו במקום בשעת האירוע; הודעת הפרמדיקית באשר למצבם של הפצועים; וכן דו"ח הנתיחה של גופתו של ח'ליל. יתר על כן, נטען בבקשה כי קיימת עילת מעצר כנגד העוררת הן בשל מסוכנותה והן בשל חשש מפני שיבוש מהלכי משפט והתחמקות מן הדין.

 

  1. ביום 31.8.2015 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של העוררת ואבו סאלח עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט המחוזי מצא כי בידי המדינה ראיות לכאורה בעוצמה רבה להוכחת מעורבותה של העוררת במעשה הלינץ' ולהוכחת המעשים הספציפיים המיוחסים לה בכתב האישום. בעיקרו של דבר, העוררת טענה כי לא ניתן לקבוע שהיא האשה הנראית בסרטון הלינץ' כשהיא אוחזת באבן ומטיחה אותה בפצוע סורי. כמו כן, לטענתה, לא ניתן לקבוע כי הפצוע שבו הטיחה האשה בסרטון את האבן הוא דווקא ח'ליל, ולא שעבאן.

 

  1. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של העוררת. באשר לטענה לפיה לא ברור שח'ליל הוא הפצוע שנראה מותקף בסרטון, ציין בית המשפט המחוזי כי עדותה של הפרמדיקית מצביעה במפורש על כך שח'ליל הוא הפצוע ששכב בסמוך לטנדר הצבאי, המקום שבו נראית התקיפה. בכל הנוגע לטענת העוררת כי לא ניתן לזהות את פניה בסרטון, קבע בית המשפט המחוזי כי מצפייה בסרטון בלבד לא ניתן אמנם לקבוע כי האשה הנראית בו היא העוררת, אך זיהויה נתמך על ידי מארג ראייתי רחב, הכולל את עדויותיהם של עדים נוספים שנכחו באירוע הלינץ', אמין חלבי וביאן אבו סאלח, וכן תמונה של העוררת עם בניה מבוקר היום שבו בוצע הלינץ', ובה היא נראית לבושה בחולצה הנחזית להיות כמו זו שלבשה האשה בסרטון. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי ראיות אלו זוכות לחיזוק ולתוספת ראייתית לנוכח התנהלותה של העוררת במהלך חקירתה, אשר נתפסה בשקרים שונים שנועדו להרחיק אותה מזירת הרצח. אשר על כן, בית המשפט המחוזי מצא כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של העוררת בעוצמה גבוהה מאד. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בנסיבות העניין אף אין להיעתר לבקשת בא-כוחה להזמנת תסקיר מעצר בעניינה.

 

  1. לבסוף, בית המשפט המחוזי עמד על כך שאכזריותם וחוסר האנושיות של העוררת ואבו סאלח, אשר תקפו אדם פצוע, המוטל חסר אונים על הרצפה, מעידה על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם ואשר אינה מאפשרת להסתפק בחלופת מעצר בעניינם.

 

הערר

 

  1. העוררת טוענת בפני כי אמנם ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה בעניינה, אך לנוכח חולשות שהיא מצביעה עליהן קיימת לטענתה הצדקה להורות על הזמנת תסקיר מעצר בעניינה. בנוסף לטענותיה באשר לראיות, מוסיפה העוררת וטוענת כי בשים לב למאפייניה כאשה נורמטיבית ללא עבר פלילי ולאופיו של הסיכון שנטען ביחס אליה (ביחס לפצועים מסוריה) מסוכנותה ניתנת לאיון ואף זה טעם לכך שלמצער יוזמן תסקיר מעצר בעניינה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ