בש"פ 5175/16 עיסא ג'אבר נ' מדינת ישראל

           ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו מיום 19.6.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 38075-07-15 (כב' השופט י' מרזל), בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

רקע

1. ביום 19.7.2015 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של שוד בחבורה תוך שימוש באלימות; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; והסעת שוהים בלתי חוקיים. לפי המתואר בכתב האישום, במהלך חודש יוני שנת 2015 קשר העורר קשר עם שלושה נוספים (להלן: השלושה), תושבי האזור אשר לא היה ברשותם אישור כניסה לישראל, לביצוע שוד בדירה בירושלים בה התגוררו שתי נשים מבוגרות, אחיות, וזאת לאחר שאחד מהשלושה עבד בדירה האמורה בשיפוץ בעבר. ביום 15.6.2015 אסף העורר את השלושה ברכבו, לאחר שנכנסו לשטח ישראל, ונסע עמם לכיוון הדירה בה תכננו לבצע את השוד. בתחילה, דפק העורר על דלת הדירה וביקש מאחת האחיות ששהתה בדירה באותו זמן מים, במטרה לוודא מי נמצא בדירה. בהמשך, ולאחר שלדירה הגיעה אחות נוספת של האחיות (שאינה מתגוררת בדירה, והיא בשנות השישים לחייה), חזר העורר לרכבו ונשאר בו להמתין ולתצפת בזמן שהשלושה האחרים עלו לדירה לביצוע השוד המתוכנן, במהלכו נקטו האחרונים באלימות ואיומים כלפי שתי הנשים ששהו בדירה באותו זמן, ואף גרמו לשבר בידה של אחת מהן. משחזרו השלושה לרכב עם השלל שנטלו מהדירה, הסיע אותם העורר למחסום קלנדיה, דרכו יצאו השלושה משטח ישראל.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בהחלטה מיום 21.9.2015, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום, כמו גם עילת מעצר. משכך, פנה בית המשפט לבחון קיומה של חלופת מעצר ראויה שיש בה כדי להבטיח את מטרת המעצר. צוין, כי מהתסקיר שהתקבל בעניינו של העורר עולה כי שירות המבחן התרשם שקיימת רמת סיכון בינונית עד גבוהה להישנות התנהגות פוגענית, והובהר כי על אף ההתרשמות החיובית של שירות המבחן מבני משפחתו של העורר, מתעורר ספק בדבר יכולתם של המפקחים המוצעים לפקח עליו בתנאי מעצר בית לאורך זמן. משכך לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לחלופה. נוכח האמור, ובהתחשב בחומרת המעשים המיוחסים לעורר ובעברו הפלילי, קבע בית המשפט כי אין בחלופה המוצעת בעניינו כדי להפיג את הסיכון הנשקף ממנו, והורה על מעצרו עד תום ההליכים. בצד זאת הובהר, כי ככל שהעורר יציג בהמשך חלופה אפקטיבית והדוקה אשר תכלול, בין היתר, מעצר בפיקוח אלקטרוני, יהיה באפשרותו להגיש בקשה לעיון חוזר.

3. בהמשך, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, בגדרה ביקש כי בית המשפט יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני בדירה שנשכרה על-ידי אביו בעין נקובא. עובר לדיון בבקשה הוגש תסקיר משלים בעניינו של העורר, בגדרו המליץ שירות המבחן על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני, וזאת לאחר שהתרשם לחיוב מאפשרותם של המפקחים המוצעים, בשילוב הפיקוח האלקטרוני, להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מן העורר. ביום 25.11.2015 נעתר בית המשפט לבקשתו של העורר והורה על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בכפר אבו-גוש בפיקוח שלושת דודיו, תוך קביעת ערבויות לעורר ולמפקחיו.

4. ביום 22.5.2016 הגיש העורר בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בגדרה ביקש להשתחרר למעצר בית בבית המשפחה בשכונת א-טור בירושלים, ללא איזוק אלקטרוני, כמו גם כי יתאפשר לו לצאת לעבודה בשעות הבוקר בפיקוח. בתסקיר המשלים שהוגש לבית המשפט עובר לדיון בבקשה, דיווח שירות המבחן על התרשמותו כי למעצרו המתמשך של העורר היה אפקט הרתעתי מבחינתו, ועורר בו מוטיבציה לחזור לשגרת חיים פעילה ויציבה. נוכח התקופה הארוכה בה שוהה העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני ללא הפרת התנאים המגבילים, ועל רקע ההתרשמות החיובית ממפקחיו, המליץ שירות המבחן על הסרת הפיקוח האלקטרוני ועל שחרורו של העורר למעצר בית לילי בביתו בפיקוח מפקחיו הקיימים והוריו, כמו גם על יציאתו של העורר לעבודה במהלך היום בפיקוחם של אביו ודודו, תוך הותרת יתר התנאים המגבילים על כנם.

החלטת בית משפט קמא

           ביום 19.6.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העורר, וקבע כי לא יחול שינוי בתנאי המעצר שנקבעו בעניינו לעת הזו. תחילה הובהר, כי בהתאם לחוות הדעת של יחידת הפיקוח האלקטרוני, לא ניתן לקיים פיקוח אלקטרוני בבית המשפחה שבא-טור, ועל כן אין להעביר לשם את מקום מעצרו בפיקוח אלקטרוני. שנית, נקבע כי אין לאפשר לעורר לצאת מתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני בו הוא מצוי ולעבור לשהות במעצר בית מלא בשכונת א-טור, וזאת, בין היתר, נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו, עברו הפלילי והאמור בתסקירי המעצר המוקדמים שהוגשו בעניינו. צוין, כי אמנם התסקיר המשלים האחרון שהוגש בעניינו של העורר הוא חיובי, אך בהתחשב במכלול הנתונים לא ניתן להיעתר לבקשתו ולשנות מתנאי מעצרו. עוד ציין בית המשפט, כי למארג הנתונים יש להוסיף גם את העובדה שהעורר זומן לשימוע בגין הפרת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, כאשר תוצאות השימוע לא נמסרו לבית המשפט; ושהעורר הפסיק בשלב מסוים להגיש תוכנית פיקוח השבועית בהתאם להחלטה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני מיום 25.11.2015. נקבע, כי יש בשני נתונים נוספים אלה כדי להצביע על כך שלא בשלה העת לשנות מהתנאים המגבילים שבהם העורר מצוי. לבסוף צוין, כי מהתסקיר המשלים עולה כי משפחת העורר נתקלת בקשיים לא מעטים באשר להמשך הפיקוח האלקטרוני ביישוב אבו-גוש, שעיקרם בעוינות כלפיה מצד תושבים במקום, אך הובהר כי בני המשפחה הודיעו לשירות המבחן שלמרות הקשיים הם מוכנים להמשיך ולפקח על העורר ככל שיידרש.

           כלפי החלטה זו הוגש הערר דנא.