אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4435/16 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'

בש"פ 4435/16 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'

תאריך פרסום : 13/06/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
4435-16
09/06/2016
בפני כב' השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד ארז בן-ארויה
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני

עו"ד גד זילברשלג
עו"ד איתן סבג
עו"ד עדי כרמלי
עו"ד יפעת כהן
החלטה

בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

 

לפנַי בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 11.6.2016, או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 45563-09-14 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

תמצית הרקע העובדתי והחלטות קודמות

  1. ביום 18.9.2014 הוגש נגד המשיבים כתב אישום, המייחס להם עבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ולמשיב 2 גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.
  2. על פי עובדות כתב האישום, בלילו של יום 2.11.2012 התחוללה קטטה במועדון בעיר בת-ים. במהלך הקטטה, ספגו המשיבים מהלומות קשות מידיהם של המנוח וחבריו. המשיבים סיכמו ביניהם לגרום למותו של המנוח, מתוך כוונה תחילה, כנקמה על הפגיעה בהם במהלך הקטטה, ולשם כך הצטיידו באקדח ובקטנוע. ביום 4.11.2012, התקשר המשיב 2 למנוח ותיאם פגישה עמו בטיילת בת-ים. בעוד המנוח ממתין במקום הפגישה, הגיעו המשיבים למקום, כשהם רכובים על הקטנוע, חבושי קסדות וחמושים באקדח, ועצרו במרחק מה ממנו. המשיב 1 ירה חמישה כדורים מהאקדח לעבר המנוח ואחד מאלו חדר לצווארו וגרם למותו. מיד לאחר הירי, נמלטו המשיבים מהמקום. מספר ימים לאחר האירוע, נמלט המשיב 2 מהארץ למדינת קוסטה ריקה, וזאת חרף ידיעתו כי המשטרה מחפשת אחריו.
  3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם (מ"ת 45140-09-14). ביום 27.4.2015, בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. מעצרם של המשיבים הוארך על ידי בית משפט זה, בהסכמתם, שלוש פעמים נוספות, ב-90 ימים בכל פעם (בש"פ 4136/15; בש"פ 6228/15; ובש"פ 8380/15). מעצרם אף הוארך פעם רביעית ביום 16.3.2016 (בש"פ 1826/16, השופט ס' ג'ובראן) ללא הסכמתם (להלן: ההחלטה הראשונה). במסגרת החלטה זו צויין כי מחד, נשקפת מהמשיבים מסוכנות רבה נוכח עבירת הרצח המיוחסת להם בכתב האישום. מאידך, ציין בית המשפט כי אין להתעלם מאופן התנהלותו של ההליך העיקרי עד כה, כאשר טרם התקיימו דיוני הוכחות, ההליך "מצוי למעשה בנקודת האפס" וחלק ניכר מהאחריות למצב רובץ לפתחה של המבקשת. זאת, נוכח העובדה שהדחיות בשמיעת התיק החל מסוף חודש אפריל 2015, נגעו לאפשרות מיצויו של משא ומתן בין הצדדים. בנסיבות בהן מתקיים בין הצדדים משא ומתן ארוך ועמדת משפחת המנוח ביחס להסדר אפשרי ידועה זה מכבר, היה על המבקשת, כך נקבע, לנהוג במשנה זהירות מול המשיבים ולעמוד על קיומם של דיוני ההוכחות במועדם. בית המשפט סיכם, כי במכלול נסיבות המקרה דנן, העיכוב הניכר שנוצר בשמיעת התיק "מחייב מתן משקל מוגבר לזכותם של המשיבים לחירות ולחזקת החפות העומדת להם בשלב זה". על כן, הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקירים אשר יבחנו את האפשרות להעברת המשיבים למעצר בפיקוח אלקטרוני; ולבית המשפט המחוזי לבחון אפשרות זו. לצד זאת, הודגש כי נוכח טיבה של עבירת הרצח והמסוכנות הטבועה בה, "על החלופה למעצר מאחורי סורג ובריח שתוצע על ידי המשיבים לעמוד במשוכה גבוהה". עוד הודגש, כי לבית המשפט המחוזי נתון שיקול דעת מלא להחליט האם ניתן להעביר את המשיבים למעצר בפיקוח אלקטרוני.
  4. בתסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב 1, שתאריכו 6.4.2016, צויין כי למשיב 1 שבע הרשעות קודמות בגין עבירות של, בין היתר, אלימות; סמים; רכוש; בריחה ממשמר חוקי; והתנגדות למעצר, בעקבותיהן ריצה שלוש תקופות מאסר. עוד נקבע, כי למשיב 1 נטייה לפעול באימפולסיביות ובחוסר שליטה במצבי לחץ, וכי הוא מתקשה בשמירה על גבולות ובקבלת סמכות. שירות המבחן אף ציין, כי התרשם שהמשיב 1 אינו מבטא עצמו באופן כנה ואותנטי. המשיב 1 ביקש להשתחרר למעצר באיזוק אלקטרוני בביתה של אם ארוסתו. שירות המבחן התרשם כי שתי המפקחות – ארוסתו ואמה – אינן מתאימות לשמש כמפקחות. מסיבה זו, יחד עם ההערכה כי קיים סיכון גבוה להישנות מקרים דומים והתנהגות פורצת גבולות בעתיד, קבע שירות המבחן כי הוא אינו ממליץ על מעצר באיזוק אלקטרוני.

           בתסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב 2, שתאריכו 6.4.2016, צויין כי המשיב 2 נעדר עבר פלילי, וכי היה ער לאפשרות שהקשר עם המשיב 1, בן דודו, ישפיע על התנהלותו ולמרות זאת בחר להתרועע עמו. בשל אופי העבירה המיוחסת למשיב 2, שקל שירות המבחן בנוסף לרמת הסיכון, אף את מאפייני העבירה ותוצאותיה החמורות; קשריו של המשיב 2 עם גורמים שוליים; ואת התנהלותו כבעלת מאפיינים אימפולסיביים. לסיכום, העריך שירות המבחן את מסוכנותו של המשיב 2 לביצוע עבירות אלימות נוספות כבינונית. ביחס לחלק מהמפקחים שהציע המשיב 2, קבע שירות המבחן כי אינם בעלי עמדה סמכותית ואינם מתאימים לשמש כמפקחים; וביחס לחלק אחר נאמר, כי הם היו עשויים להתאים לשמש כמפקחים. לצד זאת, נוכח מאפייניו של המשיב 2 וההערכה כי המפקחים יתקשו להשפיע עליו, לא בא שירות המבחן בהמלצה על מעצרו של המשיב 2 בפיקוח אלקטרוני.

  1. ביום 20.4.2016 הורה בית המשפט המחוזי על העברתו של המשיב 2 למעצר בפיקוח אלקטרוני בכתובת שהוצעה על ידו. בית המשפט הצדיק מסקנה זו, בכך שתסקיר שירות המבחן לא היווה "תוספת" או "הפתעה מרעישה", ועל כן מסד הנתונים שהוביל את בית משפט זה ליתן את ההחלטה הראשונה – בה נקבעה נקודת האיזון הראויה במקרה דנן – הוא "כמעט זהה" למסד הנתונים שעמד לפני בית המשפט המחוזי.
  2. ביום 3.5.2016, קיבל בית משפט זה ערר שהגישה המבקשת על החלטה זו, והורה על המשך מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים נגדו (בש"פ 3438/16, השופט י' עמית) (להלן: ההחלטה השנייה). בדבריו, הדגיש בית המשפט, בין היתר, כי בהחלטה הראשונה, לא מצויה הוראה לבית המשפט המחוזי להעביר את המשיב 2 למעצר בפיקוח אלקטרוני, אלא רק לבחון אפשרות זו. בהינתן התסקיר השלילי בעניינו של המשיב 2; בהינתן כי עסקינן בעבירה של רצח מתוכן, בו נעשה שימוש בנשק חם; ובהינתן כי המשיב 2 הוכיח בהימלטותו לקוסטה ריקה כי החשש להימלטות מן הדין הוא ממשי, נקבע כי קמה וניצבת בדרכו של המשיב 2 אותה משוכה גבוהה שהוזכרה בהחלטה הראשונה. עוד ציין בית המשפט כי החלפת הייצוג, ולא בפעם הראשונה, וביטול מועדי ההוכחות שנקבעו, רובצים לפתחו של המשיב 2.
  3. בתסקיר משלים שהוגש בעניינו של המשיב 1, שתאריכו 17.5.2016, בחן שירות המבחן חלופת מעצר במסגרת פרטית הנקראת "ירדן – שירותי שיקום", המספקת מסגרת של חלופות מעצר ושיקום. נוכח מרכיבי אישיותו של המשיב 1; מידת הסיכון הגבוהה להישנות מקרים דומים והתנהגות פורצת גבולות; ותנאי החלופה שהוצעה, אשר תתקשה לספק למשיב 1 תמיכה והכלה רגשית ואינה נמצאת תחת פיקוח של משרד הרווחה ומשרד הבריאות – קבע שירות המבחן כי אין באפשרותו להמליץ על שהייתו של המשיב 1 בחלופה זו. ביום 25.5.2016 התקיים דיון בעניינו של המשיב 1. בעקבות הערותיו של בית המשפט המחוזי, חזר בו המשיב 1 מן הבקשה לשחרורו לחלופת מעצר, תוך שביקש לשמור על טענותיו לדיון הצפוי בבית משפט זה בהארכת מעצרו.
  4. אשר להתקדמות הדיונים בתיק העיקרי; ביום 23.9.2014 הוקרא למשיבים כתב האישום. מועד המענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים בשל קשיים בהסדרת ייצוגם של המשיבים, עד ליום 27.4.2015. במועד זה, הודיעו הצדדים כי הם מתכוונים לקיים משא ומתן ביניהם, ודיון המענה לכתב האישום נדחה. בהמשך, הדיון נדחה פעמיים נוספות, כדי לאפשר לצדדים למצות את המשא ומתן ביניהם, כשבמקביל הופנו הצדדים לגישור. בדיון שנערך ביום 23.11.2015, השיבו המשיבים לכתב האישום, ונקבעו שישה מועדים לשמיעת הוכחות, אשר הראשון שבהם נקבע ליום 2.2.2016. בתאריך זה, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמות עקרוניות לקראת הסדר טיעון. המבקשת הבהירה כי החלטה סופית תתקבל רק לאחר שתגבש סופית את עמדתה, נוכח שיחה נוספת עם משפחת המנוח.

           ביום 11.2.2016 הודיעה המבקשת כי החליטה, תוך מתן משקל לעמדת משפחת המנוח, שלא להגיע להסדר בתיק אלא להתחיל בניהולו. בא-כוח המשיב 2 ציין כי נוצר משבר אמון בינו לבין מרשו, וכי משפחתו של המשיב 2 דרשה שלא ינהל את דיוני ההוכחות בשמו. בא-כוח המשיב 1 הדגיש, כי עמדתה של משפחת המנוח הייתה ידועה לאורך כל הדרך. בהחלטה מאותו יום, מתח בית המשפט המחוזי ביקורת על התנהלות המבקשת, וביטל את המועדים לשמיעת ההוכחות שנקבעו לסוף חודש פברואר 2016. בדיון תזכורת מיום 1.3.2016, ביקשה המבקשת לקבוע מועדים לשמיעת ההוכחות בתיק. בא-כוח המשיב 2 ביקש דחייה בת מספר ימים כדי לבחון את שאלת הייצוג. ביום 8.3.2016, קבע בית המשפט המחוזי חמישה מועדים לשמיעת הוכחות לאורכו של חודש מאי 2016. לאחר מכן, הוגשו מספר בקשות והודעות בעניין הסדרת ייצוגם של שני המשיבים, אשר הובילו לדחיית מועדי דיוני התזכורת. בדיון שנערך ביום 4.5.2016, הודיע בא-כוח המשיב 2 כי נוצר משבר אמון בינו לבין מרשו שאינו מאפשר לו להמשיך בייצוג, ובית המשפט שחרר אותו מהמשך הייצוג בתיק. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על ביטול מועדי ההוכחות שנקבעו לחודש מאי 2016. ביום 30.5.2016 התקיים דיון תזכורת, בו עמדה אימו של המשיב 2 על עמדתה למנות לבנה סנגור פרטי; ובא-כוח המשיב 1 הודיע כי ימשיך לייצגו בתיק. בית המשפט קבע דיון נוסף, לשם בירור הסדרת ייצוגו של המשיב 2, ליום 16.6.2016.

           מכאן הבקשה שלפנַי.

טענות הצדדים בבקשה

  1. המבקשת טוענת – באמצעות בא-כוחה, עו"ד ארז בן-ארויה – כי עבירת הרצח המיוחסת למשיבים ונסיבות ביצועה, מלמדות כי נשקפת מהם מסוכנות רבה לציבור, המאיינת כל חלופת מעצר בעניינם. עוד מטעימה המבקשת, כי המשיב 1 ביצע את העבירה כשלושה שבועות בלבד לאחר ששוחרר ממאסר בגין עבירות קודמות; וכי המשיב 2 נמלט לקוסטה ריקה לאחר ביצוע הרצח מבלי שנרשם במעבר הגבול בישראל. לאלו מתווספים תסקירי שירות המבחן, "שהיו שליליים כמעט בכל היבט". אשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, טוענת המבקשת כי במשך תקופה ארוכה נדחו הדיונים בתיק לבקשת באי-כוח המשיבים; וכי לאורך כל הדרך הבהירה שאת עמדתה הסופית באשר להסדר הטיעון תגבש לאחר מפגש נוסף עם משפחת המנוח, כאשר בפועל נדחתה ישיבת הוכחות אחת בלבד כתוצאה מניהול המשא ומתן.
  2. המשיב 1 מפנה – באמצעות באי-כוחו, עו"ד גד זילברשלג ועו"ד איתן סבג – להחלטה הראשונה באשר להארכת המעצר הרביעית, בה נקבע כי נקודת האיזון במקרה דנן מחייבת בחינה של מעצר בפיקוח אלקטרוני. קל וחומר, כך נטען, שבהארכת המעצר החמישית נקודת האיזון נוטה לטובת המשיב 1. זאת, בייחוד כיוון שההחלטה הראשונה ניתנה כאשר חמישה מועדי הוכחות היו קבועים בתיק. מאז, בוטלו מועדים אלו עקב סוגיית ייצוגו של המשיב 2, וממילא אין לזקוף את הימשכות ההליך לחובתו של המשיב 1.
  3. המשיב 2 טוען – באמצעות באי-כוחו (בהליך זה), עו"ד עדי כרמלי ועו"ד יפעת כהן – כי הוא נעדר עבר פלילי וכי התסקיר שהוגש בעניינו הינו "אפור", לא חד משמעי ומאשר חלק מהמפקחים שהוצעו. המשיב 2 טוען אף הוא, כי נקודת האיזון היום, עת מדובר בבקשה חמישית להארכת מעצר, השתנתה ביחס להארכת המעצר הרביעית. ההחלטה השנייה – בה קיבל בית משפט זה את ערר המבקשת והותיר את המשיב 2 במעצר מאחורי סורג ובריח – הייתה נכונה לאותו הזמן, כך נטען, אך נוכח הימשכות ההליך יש להורות על העברתו של המשיב 2 למעצר בפיקוח אלקטרוני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ