בש"פ
בית המשפט העליון
|
2477-15
04/05/2015
|
בפני השופט:
י' עמית
|
| - נגד - |
העותר:
יצחק גבאי
עו"ד איתמר בן גביר
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שרף
|
| החלטה |
עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה).
- כנגד העותר ושניים נוספים (להלן: השותפים) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות שונות, שהמרכזית שבהן נסבה על האירוע הידוע במקומותינו כהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים. בקשר למעשה זה, כתב האישום מייחס לעותר את העבירות הבאות: הצתה, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים, השחתת פני מקרקעין והחזקת סכין – עבירות לפי סעיפים 448 סיפא, 407(ב), 196 ו-186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בהתאמה); וכן עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. לצד אירוע הצתת בית הספר,מיוחסות למערער מספר עבירות של הסתה לאלימות והסתה לגזענות, לפי סעיפים 144 ד(2) ו-144ב לחוק העונשין, ותמיכה בארגון טרור, לפי סעיף 4(ז) לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948.
- השותפים הודו באירוע ההצתה והורשעו במסגרת הסדר טיעון. משפטו של העותר מתנהל בימים אלו, ובמסגרתו מנהל העותר משפט זוטא לגבי הודאתו. לטענת העותר, החוקרים פגעו בו באלימות פיזית, מנעו ממנו שינה, ביזו אותו והשפילו אותו במהלך החקירה, יצרו לחץ נפשי קשה, זיהמו את עדותו, חשפו אותו לעדויות של אחרים, והזכירו לו קטעים ששכח תוך שהם מתקנים ומוסיפים פרטים.
טענה מרכזית נוספת של העותר היא, שהחוקרים הטעו את בית המשפט שנעתר לבקשתם למתן צו מניעת מפגש, בטענת סרק כי העותר חשוד בהתאגדות אסורה, באשר רק על פי עבירה זו ניתן היה לייחס לעותר עבירה בטחונית המאפשרת מניעת מפגש לפי סעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
בא כוח העותר ערך טבלה של נושאים ושאלות עליהן סירבו החוקרים להשיב בגין תעודת החיסיון, כגון: טיב ואופי המידע שהגיע לשב"כ בקשר לעותר ולשותפים טרם המעצר ופרק הזמן שהמידע הגיע, גודל החדר בו נחקר העותר, אם חוקרי השב"כ צפו בחקירתו במשטרה מבעד לזכוכית ועוד.
- אקדים ואציין לשבחו של העותר, כי לא ביקש לעכב את משפט הזוטא עד לאחר בירור עתירתו זו. וטוב עשה, באשר מן המפורסמות הוא כי משפטים רבים מתעכבים עד להוצאת תעודת חסיון ועד לבירור העתירה להסרת החסיון, וכבר נזדמן לי להביע עמדתי בנדון:
"חיזיון נפרץ במקומותינו, שידית ההילוכים של ההליך העיקרי מוכנסת למצב של חנייה (PARKING בלעז) וההליך מוקפא ומתעכב עד להסרה ולהסדרה של שתי משקולות אלה. לא רק זאת, אלא שגם לאחר שמוצאת תעודת חיסיון, ההליך מתעכב, לעיתים עקב מחלוקות לגבי השאלות שניתן להפנות למי מהעדים לאור תעודת החיסיון (למשל במסגרת משפט זוטא בו נטען כי ההודאה נגבתה מהנאשם באמצעים פסולים) ויש והצדדים ממתינים עד שבית המשפט העליון יאמר את דברו.
אולם לא תמיד הדבר הכרחי, ולעיתים מזומנות ניתן גם ניתן להמשיך ולהתקדם בבירור ההליך העיקרי גם מבלי למצות עד תום הליכים אלה..." (בש"פ 7014/12מדינת ישראל נ' שאהין בפסקה 7 (11.10.2012) (הדגשה הוספה – י"ע)).
כך גם בענייננו. אחת משתיים - אם לסופו של הליך ייקבע כי יש לדחות את העתירה הרי שהעיכוב בניהול המשפט היה לשווא, ואם ייקבע כי יש לקבל את העתירה או חלקה, הרי שהעותר יהא רשאי לחזור ולזמן את העד או העדים לחקירה, על מנת להציג את השאלות שנמנע ממנו בשעתו לקבל עליהן תשובה בשל תעודת החיסיון.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת