אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 1523/16 מדינת ישראל נ' מיכאל פרץ

בש"פ 1523/16 מדינת ישראל נ' מיכאל פרץ

תאריך פרסום : 29/02/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
1523-16
29/02/2016
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד עידית פרג'ון
עו"ד מורן גז
המשיב:
מיכאל פרץ
עו"ד עדי קידר
עו"ד יובל קינן
עו"ד אלירן אשכנזי
החלטה

על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע במ"ת 3758-03-15 שניתנה ביום 22.2.2016 על ידי כבוד השופט נ' אבו טהה

 

           מונח לפניי ערר מטעם המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע במ"ת 3758-03-15 (כב' השופט נ' אבו טהה), בה הורה במסגרת עיון חוזר על שחרורו של המשיב ממעצר בתנאים מגבילים.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שנים עשר אישומים שונים, אשר מרביתם עניינם עבירות ביטחוניות שביצע במסגרת עיסוקו בהעברת סחורות לרצועת עזה. בחלק הכללי לכתב האישום צוין הנוהל להעברת סחורות לרצועת עזה, על פיו ישנה אבחנה בין סחורה הדורשת תיאום בלבד, לבין סחורה מפוקחת, הדורשת היתר לשם הכנסתה לרצועה. הסחורה נבדקת בצדו הישראלי של מעבר כרם שלום ומועמסת על משאיות עזתיות, המכניסות אותה לרצועה. המשיב הינו תושב ישראל "עוטף עזה", אשר ניהל עסק למסחר, אריזה ושינוע סחורות ממדינת ישראל לרצועת עזה. המשיב קיבל פניות מסוחרים עזתיים אשר חפצו בהעברת סחורות מן הארץ לרצועה. בהתאם, דאג להובלת סחורות מרחבי מדינת ישראל למחסן במושב מבטחים שברשותו, שם העמיס את הסחורות על משאיות, והובילן למעבר כרם שלום לשם הכנסתן לרצועת עזה.

 

           על פי האישום הראשון, התקשר המשיב במסגרת עיסוקו עם סוחר תושב רצועת עזה בשם אוסאמה זוערוב (להלן: אוסאמה), סוחר שהיה מנוע ביטחונית מלסחור דרך ישראל עקב קשריו עם ארגון החמאס, שהוכרז כארגון טרור. עקב מניעתו, השתמש אוסאמה בחברות שהקים, וכן בסוחרים אחרים תושבי הרצועה לצורך המשך פעילותו במסחר. על פי הנטען, המשיב ידע שאוסאמה משמש זרועו הארוכה של ארגון חמאס. זאת מאחר שבאחת הפעמים בהן העביר המשיב סחורה למעבר עבור אוסאמה, הלה ועורך דינו הודיעו למשיב שהסחורה שהעביר נעצרה במעבר ונאסרה לכניסה לרצועה, עקב ייחוס העברת סחורות לשימוש ארגון טרור לאוסאמה. כן, המשיב הוזהר, הן על ידי ראש חוליית פח"ע לכיש והן על ידי מנהל מעבר כרם שלום, לבל יסחר עם אוסאמה, משום שהאחרון מספק סחורה לארגון חמאס. על אף זאת, המשיב המשיך בקשריו עם אוסאמה. נטען כי המשיב קיבל למחסניו סחורות שאוסאמה הזמין משלוש חברות ישראליות – "פוליפח", "פולירון" ו"איירון סנטר", בבעלותם וניהולם של ציון בן חמו ויורם אלון (להלן: ציון ו-יורם, בהתאמה). החשבוניות בגין סחורות אלה הוצאו על שמות שונים, ביניהם שמו של המשיב. לאחר קבלתן ופריקתן, המשיב שינע את הסחורות למעבר, במספר הזדמנויות שונות, וזאת בתמורה לתשלום שהועבר לו מאוסאמה באמצעות מתווכים.

 

           חמשת האישומים הראשונים עוסקים בקשריו של המשיב עם אוסאמה, ומפרטים את מגוון הסחורות הרחב שהעביר המשיב עבור חברתו של אוסאמה, הכולל בין היתר לוחות ברזל, צינורות, עמודי גדר ועוד. בחלק מן המקרים, נטען כי המשיב הסליק סחורות שלא קיבלו היתר כניסה כדין, בתוך סחורות מסוג אחר להן הוסדר היתר כניסה, וזאת בהתאם לבקשותיו של אוסאמה.

 

           באישומים השישי עד השמיני מתוארים קשריו של המשיב עם אכרם יאסין (להלן: אכרם) – תושב רצועת עזה אשר בבעלותו חברה העוסקת בשינוע סחורה מישראל לרצועה. במסגרת קשרים אלו, השכיר המשיב לאכרם מחסן במושב מבטחים. כמו כן, שינע והעביר סחורות לסוחרים ברצועת עזה שפנו לאכרם. על פי המתואר, המשיב הסליק סחורות אשר אינן מותרות בכניסה לרצועה ללא היתר, בתוך סחורה אחרת לה הוסדר היתר, וזאת בכדי להכניס את הסחורה האסורה לרצועה ובהתאם לבקשות הסוחרים. ניסיונות אלה לא צלחו לאור מניעת העברת הסחורה הלא מותרת על ידי הבודקים במעבר.

 

           בגין שמונת האישומים הראשונים הואשם המשיב בעבירות של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמתו בישראל לפי סעיף 52 לחוק; שבע עבירות של סיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 לחוק; שש עבירות של פעולה אסורה ברכוש טרור לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: חוק איסור מימון טרור); ניסיון לפעולה אסורה ברכוש טרור לפי סעיף 9(א)(1) לחוק איסור מימון טרור בצירוף סעיף 25 לחוק; ארבע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; שתי עבירות של קשירת קשר לעוון (העברת חומר ללא רישיון) לפי סעיף 499(א)(2); שתי עבירות של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007; ארבע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק; ושלוש עבירות של ניסיון לקבלת דבר מרמה בנסיבות מחמירות.

 

           באישומים התשיעי עד השנים עשר מתוארות עבירות כלכליות-פיסקאליות, הנגזרות ממעשי המשיב במסגרת העבירות הביטחוניות. באישום התשיעי הואשם המשיב בריבוי עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, זאת בגין שכר עבירה שהסווה כהוצאה לגיטימית בספריו, וכן בגין פעולות שונות להסוואת עסקאותיהם של אוסאמה ויורם. אישומים עשירי ואחד עשר עוסקים בעבירות מס, ובהם מואשם המשיב בניהול ספרים שלא כדין בניגוד להוראות מס הכנסה; הוצאת חשבוניות מס כוזבות ופעולות במטרה להשתמטות או התחמקות מתשלום מס בגין הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים – בסך הכל כמאה עבירות לפי חוק מע"מ ולפי פקודת מס הכנסה. על פי האישום השנים עשר, המשיב ניהל את כל עסקיו תחת שמו של אביו בעוד הוא עצמו מצוי תחת צו כינוס נכסים. במסגרת עסקיו צבר הכנסות המגיעות לכדי כמעט שישה מיליון שקלים, עליהן לא דיווח לנאמן או לכונס הנכסים. בגין כך הואשם המשיב בהונאת נושים לפי סעיף 439 לחוק העונשין; עבירות פשיטת רגל, ביניהן אי גילוי נכסים, העלמת נכסים, השמטת נכסים במרמה ועבירות נוספות לפי פקודת פשיטת רגל; ועבירות הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, שוחרר המשיב למעצר בתנאים מגבילים על פי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (החלטה מיום 11.5.2015, כב' השופט נ' אבו טהה). בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי המדינה הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב, "אם כי תשתית זו לא חפה מקשת רחבה של בעייתיות". על אף שציין שאין זה השלב לכך, בית המשפט התייחס לקושי שעולה במישור המשפטי באשר ליכולת התשתית הראייתית לבסס עבירה של סיוע לאויב במלחמה. על כן, קבע בית המשפט כי יש לבחון קיומה של חלופת מעצר ראויה, וזאת אף בהינתן החומרה הרבה שבעבירות ומסוכנותו של המשיב. בהתקיים חלופה ראויה, קבע בית המשפט קמא כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא, תוך פיקוח באיזוק אלקטרוני, פיקוח על ידי מפקחים, ערבויות כספיות גבוהות, ותנאים מגבילים נוספים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ