בר"ע 8396-11-15

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; ע"ר 14145-01-15), שבו נדחה ברובו ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית הדין דפנה חסון זכריה מיום 22.12.2014,. בהחלטת הרשמת נדחה חלק הארי של בקשתו של המבקש, התובע בהליך העיקרי, לגילוי מסמכים ספציפיים.

2. בתמצית, טען המבקש כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים להוכחת טענתו כי התרחש מיזוג בין המשיבה לבין חברה אחרת. המיזוג בין החברות מקנה לו זכות לקבל מענק, ולכן הליך המיזוג הוסווה על ידי המשיבה כהסכם ניהול.

3. לאחר בחינת הבקשה וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.

4. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במקרים חריגים המעוררים שאלה כללית, משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך [בר"ע (ארצי) 1093-11-15 קפלן את לוי בע"מ - Salih Mohamed Ibrahim (8.11.2015) והאסמכתאות שם]. דברים אלה נכונים ביתר שאת עת מדובר בבקשת רשות ערעור בה מבוקש שעניין גילוי מסמכים יתברר בגלגול שלישי, נושא שבמובהק נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (דב"ע (ארצי) נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית פד"ע כז 225 (1994); דב"ע (ארצי) נז/3-102 ד"ר דבורה נבות-פיקל – ד"ר מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460 (1997)).

5. המבקש טען כי הבקשה מעוררת שאלה עקרונית, והיא קביעתה של רשמת בית הדין האזורי כי נדרשת "ראשית ראייה" לצורך היענות לבקשה לגילוי מסמכים. אין בידי לקבל טענה זו. בקשת רשות הערעור סבה על פסק דינו של בית הדין האזורי ולא על החלטתה של רשמת בית הדין האזורי. בפסק הדין הובהר כי נקודת המוצא לדיון היא שמסמכים הנוגעים למיזוג הם רלוונטיים להליך, והשאלה היא אם הוצגה ראשית ראייה שהמסמכים שהתבקשו אכן נוגעים למיזוג הנטען. מכאן, כי בית הדין האזורי לא דחה את הבקשה בשל העדר ראשית ראייה לטענת המיזוג, אלא בחן את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להוכחת טענת המיזוג.

6. בהתאם לפסיקה, עת בוחן בית הדין האזורי את הרלוונטיות של המסמכים, על בית הדין לבחון אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)].

7. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. זכות הגילוי והעיון אינה זכות מוחלטת, אלא צריכה להיבחן באמצעות מלאכת שיפוטית של איזונים אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתאם לנסיבות המקרה [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010) והאסמכתאות שם].

8. עיון בפסק דינו של בית הדין האזורי מושא הבקשה מעלה כי הוא בחן לגבי כל מסמך ומסמך האם האיזון הראוי מצדיק להורות על גילוי אותו מסמך, וזאת תוך ששקל את מכלול השיקולים - זכותו של המבקש להוכיח את תביעתו והרלוונטיות של המסמך להוכחת טענת המיזוג מחד, והאינטרסים של המשיבה הראויים להגנה (סודיות, פרטיות, הכבדה) מאידך. לא שוכנעתי, כי נפלה טעות משפטית באיזון שערך בית הדין האזורי המצדיקה התערבות בפסק דינו, המצדיקה התערבות בהחלטתו.