בר"ע 66628-09-14 ק' נ' המוסד לביטוח לאומי

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (ב"ל 15844-10-13; השופט דניאל גולדברג), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 9.7.13 (להלן גם - הוועדה).

2. המבקשת, ילידת 1982, סובלת מנכות רפואית משוקללת בשיעור 49% , המורכבת מליקויים רפואיים אלו: 10% ליקוי נפשי, 40% בשל ליקוי בכושר הראייה, 5% בגין עקירת עין.

3. עניינה של המבקשת הוחזר לוועדה, בפעם השלישית, בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי (ב"ל 10749-11-12; השופטת רחל בר"ג-הירשברג, מיום 17.4.13) אשר קבע בזו הלשון:

   "...על יסוד כל האמור הערעור מתקבל. עניינה של המערערת יושב לפתחה של הוועדה לעררים (אי כושר) על מנת שתפעל כמפורט מטה:

   (א) תבהיר קביעתה כי על אף שהמערערת אינה מסוגלת לעבודה בהיקף מלא לא איבדה מכושרה להשתכר ולו באופן חלקי.

   (ב) תשוב ותבחן את השפעת כלל ליקוייה הרפואיים של המערערת על כושרה להשתכר ובתוך כך את הקשר בין התפקוד של המערערת לרציה.

   (ג) תקבע את מידת השפעתה של העובדה כי המערערת נעדרת עבר תעסוקתי על כושרה להשתכר ובתוך כך תשקול הענקת דרגת אי כושר זמנית ולו לתקופת שיקום.

   (ד) תשוב ותבחן את סוגי העבודות להן המערערת מסוגלת בשים לב לכלל הלקויות הרפואיות מהן היא סובלת.

   (ה) תדאג כי במועד התכנסותה הבא יהיה נוכח מתורגמן לשפה הערבית.

4. הועדה קבעה בהחלטתה, כי המבקשת מסוגלת לעבוד 5-6 שעות ביום, ולכן לא איבדה מכושרה להשתכר בשיעור של 50%, אלא שהמבקשת שוללת על הסף כול ניסיון להציע לה תוכנית לבחון את כושר השתכרותה. הועדה המליצה, כי אם המבקשת תגלה רצון להשתקם תיקבע לה דרגת אי כושר זמנית לתקופת השיקום. הוועדה הוסיפה, כי מומלץ שתשוקם בעבודה במקום פתוח, וסוג העבודה יקבע בעת שתעשה הערכה של עובדי שיקום, כאשר לדעת הועדה מתאימים עיסוקים כגון: טיפול בצמחים, קטיף, בבעלי חיים, וכן עבודות פשוטות שאינן דורשות ראיה דו-עינית.