בר"ע 51558-07-14 ד' מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (השופט צבי פרנקל; ב"ל 11180-09-13), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן גם: "הוועדה") מיום 15.7.13.

רקע

למבקש, נפגע עבודה מיום 3.1.2006, הוענקו אחוזי נכות בגין טנטון.

המבקש פנה למשיב בבקשה לבדיקה מחדש על פי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") בטענה כי מצבו הרפואי החמיר וביקש כי יוענקו לו אחוזי נכות בגין פגיעה בשמיעה. בין היתר התבסס המבקש על בדיקת שמיעה מיום 30.5.11 ממכון "הדים".

ביום 25.6.12 קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ועל ההחלטה הוגש ערעור לבית הדין קמא אשר התברר במסגרת תיק ב"ל 21784-08-12 בפני הרשם איתי אדרת. בדיון שהתקיים ביום 11.3.13 הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין, כדלקמן:

"... עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר תסביר מדוע לא העניקה נכות ו/או קבעה את קביעותיה על פי בדיקת השמיעה מיום 30.5.11. הועדה תזמן המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה וכן בעניין בדיקת השמיעה מיום 9.5.12."

(להלן: "פסק הדין הקודם").