ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג; בל' 32094-11-16). בפסק הדין נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.8.16 (להלן: הוועדה).

2.המבקש, יליד שנת 1979, מתקין דלתות פלדה במקצועו, נפגע בתאונת עבודה ביום 3.1.13 במסגרתה נגרמו לו פריצות דיסק בעמוד השדרה המתני והוא נזקק לניתוח. ביום 23.7.14 קבעה הוועדה למבקש נכות בשיעור 15% בגין פגיעתו האורטופדית בגבו, תוך ניכוי 5% בגין מצב קודם בהסתמך על עיון בתיקו הרפואי המלמד על תלונות בגין כאבי גב תחתון ואף תאונת דרכים במהלכה נחבל בגב. בנוסף נקבעה לו נכות נוירולוגית בשיעור של 9%, וסך הכול 19%. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין האזורי (תיק בל' 8765-09-14) וביום 15.1.15 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה "על מנת שתשקול שוב את קביעתה לעניין ניכוי מצב קודם וזאת תוך פירוט מלוא המידע והמסמכים הרפואיים עליהם היא מסתמכת... החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת..." (להלן: פסק הדין הראשון).

3.ביום 1.4.15 התכנסה הוועדה בשנית בעקבות פסק הדין הראשון, פירטה במסגרת החלטתה את המסמכים הרפואיים מהם למדה על מצב קודם של המבקש בגבו, וחזרה על קביעתה. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור שני לבית הדין האזורי (בל' 44893-05-15). ביום 18.5.16 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה -

"על מנת שתבחן שוב קביעתה לעניין ניכוי מצב קודם בשים לב לאמור להלן (בהתייחס למסמכים שהוזכרו על ידי הוועדה בהחלטתה - ס.ד.מ):

1. הרישום הרפואי מיום 2.6.11 מראה עדות להגבלה בתנועות מתייחס לכאורה לחלק הגבי של עמוד השדרה ולא לחלק המתני, בעוד שפריצת הדיסק הנדונה היא בחלק המתני.

2. הרישומים הרפואיים הנוגעים לעמוד שדרה מתני לא הזכירו במפורש הגבלה בתנועות ולא הייתה בהן לכאורה עדות לפריצת הדיסק בחלק המתני של עמוד השדרה.

3. קיים רישום אחד משנת 2004 באשר לכאבים בגב תחתון, רישום נוסף בשנת 2009 ועוד מספר רישומים בשנת 2012 שהעידו לכאורה רק על כאבים בגב תחתון.

4. ברישום משנת 2004 צוין, כי עבר צילום של עמוד שדרה מתני וצווארי שהיה תקין.

5. לפי הלכת מרגוליס תפקידה של הוועדה לבחון האם הייתה קובעת אחוזי נכות לפי פריט ליקוי ספציפי או מותאם לו הייתה בודקת את המבוטח ערב הפגיעה.

6. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בפניה.

7. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת.

8. אין צו להוצאות" (להלן: פסק הדין המחזיר).

4.ביום 29.8.16 התכנסה הוועדה בשלישית בעקבות פסק הדין המחזיר, וקבעה כדלקמן:

"1. הוועדה עיינה שוב בכל המסמכים ובתיק הרפואי. לעניין הרישום מיום 2.6.11 אכן רשום שנפגע בעמ"ש גבי וסבל מכאבים כמו כן רשום שם הגבלה בטווח תנועות. ידוע שעמ"ש הגבי מחובר לצלעות ובעצם גב החזה ולכן אין בו תנועות משמעותיות ומגבלה בתנועה כפי שתועדה במסמך זה ואם הייתה כזו בטווחי הגב ברור שמדובר בגב המותני, למרות שלא ציין כך במפורש.