בר"ע 44473-06-15 MEBBERHATUM נ' פסגות פ.ס חברת בניה קבלנית בע"מ ואח'

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (סע"ש 49748-10-14; השופטת יהודית הופמן) מיום 18.6.2015, שבה נדחתה בקשתו של המבקש למתן צו המופנה לחברות פלאפון תקשורת בע"מ וסלקום ישראל בע"מ להנפיק בעבור המבקש פלט שיחות יוצאות ממנוי שמספרו 052/5073830 למנוי שמספרו 054/8311257.

2. לאחר שניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בנוגע לדיון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן- תקנה 82), וחרף התנגדות המשיבה 1 (להלן – המשיבה), החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 82, על יסוד הבקשה, תגובת המשיבה ותשובת המבקש לתגובת המשיבה. מדובר במחלוקת בנושא ממוקד ולא מורכב, המשיבה הגישה תגובה מפורטת, ולא מצאנו כי תיפגע זכות דיונית של המשיבה עקב ניהול הדיון כאמור לעיל.

3. נציין כי משיבה 2 בחרה שלא להגיב לבקשת רשות הערעור.

    

   רקע:

4. המבקש, אזרח אריתריאה, הגיש כנגד המשיבות תביעה לתשלום הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות המגיעות לו לטענתו מהמשיבות. לטענת המבקש בכתב התביעה המשיבה היא חברה בענף הבנייה, והוא הועסק אצלה ו/או בפרויקטים מטעמה במהלך כל תקופת עבודתו; המשיבה 2 היא חברה אשר באמצעותה הונפקו למבקש תלושי שכר החל מחודש מאי 2013; קשר העבודה בינו לבין המשיבה נמשך מחודש נובמבר 2011 עד יום 17.6.2014, כ- 43 חודשי עבודה, והוא עבד בפרויקטים שונים של המשיבה; לא שולמו לו הזכויות המגיעות לו על פי דין ועל פי צווי ההרחבה בענף הבניין.

5. המשיבה טענה בכתב ההגנה, בין היתר, כי אינה מכירה את המבקש, וכי מעולם לא התקיימו בינה לבין המבקש יחסי עובד מעביד; המשיבה 2 היא קבלן משנה שהמשיבה שכרה את שירותיה; יתכן שהמבקש עבד באחד או יותר מהפרויקטים שהמשיבה משמשת בהם כקבלן כעובד של אחד מקבלני המשנה של המשיבה, אולם לא כעובד שלה. משיבה 2 טענה בכתב ההגנה כי המבקש הועסק אצלה במשך שישה חודשים, מחודש מאי 2013 עד חודש אוקטובר 2013.

6. המבקש הגיש בקשה לקבל פלט שיחות יוצאות של הטלפון הנייד 052/5073830, שלטענתו הוא מספר הטלפון של מר חיים קון, עובד ותיק של המשיבה, לטלפון מספר 054/8311257, שלטענתו בבקשה הוא מספר המנוי בו עשה שימוש בתקופת עבודתו במשיבות. לטענתו, במהלך תקופת עבודתו, שוחח רבות עם מר חיים קון, מנהלו הישיר, והכל באמצעות הטלפון הנייד שברשותו. טענות אלה תמך המבקש בתצהירו שצורף לבקשה. בבקשה נטען כי מתן צו פלט שיחות יוצאות כמבוקש ילמד על הקשר בין הצדדים ויקים למבקש תשתית ראייתית להוכחת טענתו בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים; אין בצו האמור כדי לפגוע בפרטיותו של חיים קון שכן מבוקש פלט שיחות יוצאות של חיים קון למספר המנוי של המבקש בלבד; במקרה דומה שנדון בבית הדין הארצי (בר"ע 41938-03-15) קיבל בית הדין הארצי בקשה זהה.

7. המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה חזרה על טענתה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין המבקש; קיומן של שיחות טלפון פרטיות בין שני צדדים שאינם המשיבה אין בו כדי להעיד על קיומם של יחסי עובד מעביד או לבסס עילת תביעה שעניינה יחסי עובד מעביד; המשיבה אינה יודעת אם הייתה היכרות אישית בין המבקש לבין מר חיים קון; המבקש לא צירף כל ראייה להוכחת טענותיו שמספר הטלפון הנטען ככזה השייך לו מצוי בבעלותו, ולא צירף ראייה שמספר הטלפון הנוסף שייך למר חיים קון, ומתן צו יהווה פגיעה בפרטיות של בעלי שני מספרי הטלפון; הבקשה מהווה "מסע דיג"; פסק הדין בבר"ע 41938-03-15 ניתן על יסוד הסכמת הצדדים ואינו מחייב; המבקש יכול לבקש תדפיס שיחות ממכשיר הטלפון שבבעלותו; הבקשה תסבך את בירור התביעה שלא לצורך.