בר"ע 40211-02-16

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופט אורן שגב ונציגי הציבור מר מאיר ברימן וגב' שרה חורש; סע"ש 40058-09-13) מיום 14.2.16, אשר דחתה את בקשת המבקשת לעיכוב ביצועו של פסק הדין מושא הבקשה. לאחר שהתאפשר לצדדים להתייחס לכך, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

   ההליך בבית הדין האזורי

2. ביום 16.7.13 פנתה המשיבה לאחד מסניפי המבקשת בגן יבנה, וביקשה לעבוד בו כקופאית בעקבות מודעת "דרושים" שהייתה תלויה בסניף. יומיים לאחר מכן, בשיחת טלפון שהוקלטה עם הקופאית הראשית בסניף, כשציינה המשיבה כי היא בחודש השישי להריונה, נדחתה מועמדותה בשל הריונה. בית הדין האזורי קיבל את גרסתה האמורה של המשיבה – על בסיס עדותה ותמליל השיחה עם מי שהציגה עצמה כקופאית הראשית - וקבע כי המבקשת הפלתה אותה בקבלתה לעבודה מחמת הריונה, וזאת בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988. בנסיבות אלה, פסק בית הדין למשיבה את מלוא הפיצוי שנתבע בסך 50,000 ₪. תביעה שכנגד שהגישה המבקשת - בעילה של פרסום לשון הרע ושקר מפגיע - נדחתה במלואה. בית הדין קבע בין היתר כי התביעה שכנגד הוגשה במטרה להרתיע את המשיבה ולשמש כמשקל נגד לתובענה העיקרית. לאור התוצאה, חויבה המבקשת בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 18,000 ₪ לטובת המשיבה.

3. המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי, בהחלטתו מיום 14.2.16, דחה את הבקשה. בהחלטתו קבע כי אף שכתב הערעור לא הוצג בפניו ואין הוא יכול לבחון את סיכויי הצלחת הערעור, הוא דוחה את הבקשה על יסוד העובדה שלא הונחה בפניו כל תשתית ראייתית ביחס למצבה הכלכלי של המשיבה היום, המעידה על קושי שעלול להתעורר בהשבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור.

   4.המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"ע 36496-02-16) ובמקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטת בית דין זה (השופטת לאה גליקסמן) מיום 17.2.16 נקבע כי משנדחתה בקשה לעיכוב ביצוע על ידי בית הדין קמא קודם להגשת ערעור, הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה היא בהגשת בקשת רשות ערעור.

   המבקשת פעלה בהתאם והגישה את בקשת רשות הערעור שלפני.