בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
33511-09-14
25/12/2014
|
בפני השופט:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקש:
ברוך קמינר
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי ועל פסק דין משלים של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל נעים דיבנר; בל' 29469-04-14). בפסקי הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.4.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי אין למבקש ליקוי נוירולוגי בשתי הידיים המצדיק קביעת דרגת נכות. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק דין קודם מיום 16.10.13, וכי יש לקבוע לו דרגת נכות בגין הליקוי ממנו הוא סובל בידיו.
2.המבקש נפגע ביום 24.10.96 ופגיעתו "שבר בחוליה 12D בגבו, שבר ביד שמאל" הוכרה כתאונה בעבודה. בעניינו של המבקש התנהלו הליכים שונים, בהם הוחזר עניינו פעם אחר פעם לוועדות הרפואיות, על מנת שישובו ויתנו אליו דעתו. זו הפעם נדרש בית הדין האזורי לשאלה עד כמה מילאה הוועדה אחר הנחייה כפי שניתנה בפסק דין מיום 16.10.13 (בל' 29216-07-13, להלן: פסק הדין המחזיר). בפסק הדין המחזיר נקבע כדלקמן:
"אשר על כן, יוחזר עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר, שתכלול בהרכבה נוירולוג, ואשר לפניה יעמדו ממצאי ה- EMGמ-30.1.13 ומ-8.5.13 (הפרוטוקולים של הועדות הקודמות, לא יעמדו מול עיני הועדה בהרכבה החדש, כאשר ברור כי העניין מוחזר רק לגבי בחינת הנכות בעצבים בידיים, ואחוזי הנכות שנקבעו למערער, באשר לליקויים אחרים, בעינם עומדים, לפי קביעות קודמות).
על הועדה לבדוק את המערער ולהתייחס, במפורט, לכל אחד משלושת העצבים (מדיאני, אולנארי ורדיאלי), תוך ביצוע התאמה בין פגיעה עצבית, ככל שתמצא, לבין פריט הליקוי המתאים, שכן ברשימת סעיפי הליקוי קיימים תתי סעיפים נפרדים, לכל אחד מהעצבים.
על הועדה לפרט, מה הם הממצאים שהיא סבורה שקיימים, על יסוד בדיקתה ועל יסוד ה-בדיקתEMG בנוגע לשאלת קיומה של פגיעה בכל אחד מהעצבים בשתי הידיים, האם הפגיעה באותו עצב, ככל שקיימת, מקנה אחוזי נכות; ואם כן, לאיזה תת סעיף, במסגרת סעיף 31 לרשימת סעיפי הליקוי, מתאימה הפגיעה.
... הועדה תסתמך על ממצאי בדיקות ה-EMG שביצע התובע בתאריכים 30.1.13 ו-8.5.13, ואין צורך בשליחת התובע לבדיקה נוספת, אלא אם כן תהיה הועדה סבורה, שיש טעות או בעיה באחת מהבדיקות, ואזי עליה להסביר, מדוע היא סבורה שיש צורך בבדיקה נוספת."
3.לאור הנחיות פסק הדין המחזיר התכנסה הוועדה בהרכב אחר ביום 11.12.13, וקבעה כדלקמן:
"הועדה לא תדון ביד ימין היות וחד משמעית הנבדק לא נחבל ביד זו וכל נזק ביד זו יחשב כחולני ולא קשור לתאונה הנדונה. סיכום מחלה מבי"ח רמב"ם אורטופדיה ד' מיום 16.10.96 (מועד קבלתו לבית החולים) צויין שהפגיעות היו שבר בחוליה 12D ושבר ברדיוס דיסטלי יד שמאל. לא היה שום אזכור כלשהו על פגיעה ביד ימין.
בבדיקתו היום: 2 הידיים בהשוואה אין דלדול שרירים קרי זרועות אמות וכפות ידיים כולל שרירים אינטראוסים שרירי טנר והיפוטנר ללא כל דלדול עם מסת שרירים שווה ותקינה. אין פסיקולציות, בדיקת כוח דו צדדית וורידית אקסטנסיה של כפות הידיים, פיסוק אצבעות אחיזה אופונינס מדיאנוס ואולינארוס כולם בגדר הנורמה. תחושה בפיזור עצבים מדיאנוס, אולנריס ורדיאליס בגדר הנורמה, ז"א בדיקת 3 העצבים ב-2 הידיים מדיאנוס, אולריס ורדיאליס מוטורית ותחושתית תקינה. ... דו צדדית בשורשי כפות הידיים שלילי, ז"א ללא עדות קלינית ללכידה מדיאנית בשורשי כפות הידיים (ללא עדות קלינית ל-CTS) אין רגישות מעל עצבים אולנריס דו צדדית באזור המרפק. בדיקת EMG מיום 8.5.13 וסיכום ע"י אותו רופא מאותו מכון תסמונת לכידה אולנרי במרפק בצורה קלה משמ'. לא נצפתה עדות חשמלית לפגיעה בעצב הרדיאלי דו צדדי פגיעה בעצב מדיאני משמ' או לפגיעה אקסונלית בעצב אולנרי משמ'. בהשוואה לבדיקה מיום 30.1.13 כעת, לא נצפו סימנים של תסמונת תעלה קרפלית משמ'.
אבחנה: מ/א נפילה מגובה שבר רדיוס דיסטלי משמ' שבר בחוליה 12D.
סיכום ומסקנות: הועדה שוב מציינת כי אינה דנה ביד ימין היות ולא נפגעה בתאונה הנדונה. בכל מקרה אין עדות לפגיעה דו צדדית ביד ימין. בבדיקתו הקלינית כולל 3 העצבים. בקשר ליד שמ' בבדיקתו הקלינית תקינה לחלוטין בפיזור של 3 העצבים מוטורית ותחושתית ובבדיקת ה-EMG העדכנית מ-8.5.13 לא תועדה פגיעה בעצבים מדיאנוס ורדיאליס דווח על לכידה אלונרית במרפק שמ' בצורה קלה שאיננה מזכה באחוזי נכות ואינה קשורה לתאונה הנדונה. השינוי בין שתי הבדיקות לגבי עצב המדיאנוס הינו מינימלי ולא בא לידי ביטוי בבדיקה הקלינית.
לאור כל האמור לעיל הועדה קובעת כי אין נכות נוירולוגית ביד שמאל הקשורה לתאונה הנדונה. הועדה מתכוונת להוריד את אחוזי הנכות שניתנו בגין הפגיעה ביד שמ' ועוצרת את הדיון להודיע על כך לתובע."