בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
30211-08-14
04/11/2014
|
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקש:
ע.ר.
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגן הנשיאה שמואל טננבוים; בל' 41221-08-13). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.7.13 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי אין החמרה במצבו של המבקש. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק דין מחזיר שניתן בעניינו, ולא נימקה את החלטתה לאור המסמכים הרפואיים בתיקו.
2.המבקש, יליד 1961, נפל מסולם ביום 1.4.92, ופגיעתו בגבו הוכרה כתאונה בעבודה. ביום 9.6.13 ניתן פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, לפיו הוחזר עניינו של המבקש לוועדה הרפואית, "על מנת שזו תשקול שנית את שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה, לבין ההחמרה בנכותו של המערער. תשומת לב הוועדה לרשומות רפואיות בשנים 1988-1997 כולל (ד"ר ישראל וידרה). הוועדה תתייחס בהקשר זה גם לחוות דעת ד"ר קנולר, לפיה 'מאז התאונה הנדונה בשנת 1992, המשיך התובע לסבול מכאבי גב עם התקפים לפרקים, בשנת 2005 כבר היה נזק נירולוגי התחלתי...'. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה רפואית ויוכלו לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת" (בל' 49535-01-13).
3.ביום 31.7.13 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש, וקבעה כדלקמן:
"הוועדה עיינה שנית בכל התיק ובמסמכים הרפואיים וכן בחוו"ד פרופ' קנולר.
על פי המסמכים ב 1988 החל לסבול מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין. ב-91 נשלח בהמשך לבדיקת CT שהראתה בלטי דיסק L4 3L, 5L 4L, 5L S1 וצוין שבעיקר ב- 5L – 4L ומועמד לניתוח.
ב 1997 התחיל להתלונן שוב על כאבי גב תחתון עם סיאטיקה מימין, אז צוין על חולשה של EHL ו-TA מימין. כלומר 5 שנים לאחר התאונה הנדונה (יש לציין שבתאונה מ 1992 נעדר מעבודתו 5 ימים) ו-5 שנים לא היו תלונות.
ב 2003 נבדק על ידי דר ישראל וידרה. לפי רישומים כאבי גב תחתון מזה חודשיים, ידוע על פריצת דיסק. נעשה CT ב 18.7.03 היה בלט דיסק ב 2-3L לשמאל עם היצרות פורמינלית לשמאל. רוחב התעלה הספינלית שמור. ב- 4L– 3L בלט דיסק אחורי מרכזי וצדדי היצרות התעלה הספינלית של 8 ס"מ.
עד 2010 אין רישומים. פרופ' מירובסקי 31.5.11 ציין שסובל מכאבי גב מזה 10 חודשים עם זרמים ברגל ימין. לפני שבוע התקף חריף מאד חולשה של כף רגל ימין. דרופוט. CT 7.2.11 מדגים היצרות תעלה 5L– 2L.
MRI 5.6.11 פריצת דיסק 4L– 3L, 5- 4L, 1S – 5L עם לחץ על שורשי 5L – 4L 1S מימין. בעקבות ממצאים אלו נותח ובוצע אנדוסקופי- כריתת דיסק 4L – 3L.
התמונה הקלינית כפי שתוארה כאן שהחלה מ 1988, אח"כ כ-5 שנים אחרי התאונה לא היו תלונות. מדובר במחלה ניוונית של ע"ש עם התקפים ב- 1997, 2003, 2011. מצב זה משקף מצב תחלואתי ללא קשר לתאונה הנדונה. גם הניתוח שבוצע אינו קשור לתאונה הנדונה ואין קשר סיבתי.
הוועדה עיינה שנית בחוו"ד פרופ' קנולר 3.12.12. מאחר והוועדה בדיעה שמצבו כיום אינו קשור לתאונה מ 1992 הוועדה אינה מקבלת את מסקנותיו של פרופ' קנולר. ככל הנראה התאונה גרמה למצב זמני חולף ולכן נתנו ה- 10% הזמניים למשך חודשיים בלבד."
משכך קבעה הוועדה כי אין החמרה במצבו של המבקש.