בר"ע 29975-11-16

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה מיום 9.11.2016 (השופטת א' רש; 11000-06-13), לפיה מסמך שנזכר בחקירה נגדית יוצג באמצעות תצהיר של עורך המסמך.

2. המבקשת סיימה בחודש יוני 2013 עבודה רבת שנים וזכויות כעורכת דין בשירות הציבורי, עם פרישתה מעבודה בשורות המשיבה 1 (להלן – המשיבה) בעקבות הגעתה לגיל פרישה. עם סיום עבודתה הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבה, בגדרה נתבקשה הארכת עבודתה בלשכה המשפטית של המשיבה בחיפה ולחלופין מתן חצי דרגת פרישה נוספת בהיותה עובדת מצטיינת. כמו כן נטען, כי המבקשת זכאית לפיצויי בסך 300,000 ₪ בגין עגמת נפש והתנהגות בחוסר תום לב. במהלך ישיבת ההוכחות, שהתנהלה ביום 27.10.2016, הבהירה ב"כ המבקשת, כי לנוכח פרק הזמן שחלף מסיום העבודה "איני עומדת יותר על החזרה לעבודה אבל אני עומדת על עגמת נפש ... ויש את עניין חצי הדרגה".

3. במהלך ישיבת ההוכחות נשאל העד מטעם המשיבה, סמנכ"ל משאבי האנוש של המשיבה במועד פרישת המבקשת לגמלאות, אודות אי הימצאות הערכות של הממונים על המבקשת בתיקה האישי. העד השיב, כי "כשאני עשיתי את הבירור בעניינה של התובעת עם מנהלת הלשכה המשפטית ... היא כתבה לי המסמך אצלי במייל כתבה על תפקודה ועל נחיצותה ועל חיוניותה". העד המשיך ואישר כי "המסמך שימש אותי בהחלטתי" וכי המסמך קיים.

4. בסיום הדיון הצהירה באת כח המשיבה, כי תבדוק את קיומו של המסמך אליו התייחס העד (להלן – המסמך) "וככל שקיים אדאג להגישו לבית הדין בתוך 15 ימים מהיום". ואולם, טרם הצגת המסמך, אשר אותר על ידי המשיבה, הגישה המשיבה בקשה לפיה "הרקע להכנת המסמך הינו מהותי להבנתו" ולפיכך מתבקשת הגשתו באמצעות הממונה על המחלקה המשפטית בלשכה בה עבדה המבקשת, עו"ד קאסם סאוסן (להלן – הממונה), "אשר כתבה מסמך זה, ועדותה חיונית ומהותית להבנתו". חרף עמדת המבקשת שהתנגדה לצירוף תצהיר הממונה, נעתר בית הדין האזורי לבקשה וקבע כי המתכונת המוצעת "מאפשרת איזון בין הזכויות הדיוניות של הצדדים, כך שהנתבע יוכל להתייחס לתוכנו ולנסיבותיו של המסמך ומנגד, הנתבעת תוכל לחקור את עו"ד סאוסן בחקירה נגדית בקשר למסמך ולנסיבות עריכתו" (להלן – ההחלטה).

5. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה, בגדרה אף נתבקש עיכוב ביצוע של ההחלטה. לטענת המבקשת הצגת המסמך באמצעות תצהיר של עורכת המסמך, עומדת בסתירה להחלטה הקודמת שניתנה במועד הדיון ומאפשרת למשיבה "לבצע מקצה שיפורים". המבקשת מוסיפה ומציינת, כי לא ביקשה כלל לחקור את הממונה וכי בקשה להגשת תצהיר לאחר שלב ההוכחות מצריכה נימוקים כבדי משקל, שאינם קיימים משלא הוגש תצהיר התומך בבקשה.

6. לאחר עיון בהחלטה, בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר בתיק, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, אף מבלי להדרש לתגובת המשיבה. להלן אנמק בתמצית החלטתי.

7. הכלל הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית האמונה על ניהול הדיון (י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה (מהדורה חמישית, 2016), פרק 21 עמ' 21; ח' בן נון – ט' חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, התשע"ג-2012) 203) והיא אינה מחליפה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה. לדברים דלעיל משקל מיוחד, עת מדובר בהחלטות דיוניות הכלולות בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן – הצו), אשר אף אם אינו חל ישירות בבתי הדין לעבודה, ניתן לאמץ, בשינויים המחויבים, את עקרונותיו (בר"ע 30064-06-16 סאלם זיאדה – סלמאן מחמד עבד (21.6.2016)). בענייננו, ניתנה, הלכה ולמעשה, החלטה שניתן לסווגה כהחלטה הנפלת לגדרו של הצו בהיותה "בעניין הזמנת עדים" (פריט (5) לצו) או בעניין "אופן הגשת עדויות" (פריט (6) לצו).

8. בין כך ובין כך, בנסיבות העניין – ובהן סוג ההחלטה שהיא החלטה דיונית מובהקת, האיזון שערך בית הדין, עת איפשר למבקשת לחקור את הממונה על תצהירה, והעובדה לפיה טרם ניתן צו לסיכומים - לא ניתן לומר כי "שיקול הדעת היה מופרך במידה כזו המצדיקה התערבות" כדברי הנשיא ס' אדלר (בר"ע 233/99 (ארצי) קמפינסקי – המוסד לביטוח לאומי (1.6.1999)) ואף אם ניתן היה להגיע להחלטה שונה, ולטעמי ההחלטה סבירה ביותר, חל הכלל כי "גם כאשר מתבקשת המסקנה, שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, אין בכך עדיין כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בהליך הדיוני המתואר" (ר"ע 457/83 Ohio Medical Products of Air Reduction Company Inc. נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית ואח', פ"ד לו (4) 309, 312 (1983). מ"מ הנשיא (כתוארו אז) מ' שמגר).