בר"ע 23206-07-15

השופט אילן איטח

1. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על תשע החלטות מבין ההחלטות שניתנו על ידי בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן; סע"ש 8998-07-12) במהלך חקירתו הנגדית של המשיב בישיבת ההוכחות מיום 28.6.15.

2. בהחלטתי מיום 14.7.15 נדחתה הבקשה ביחס להחלטות מס' 1, 2, 3, 4, 8 ו-9, וכן ביחס לחלקה הראשון של החלטה מס' 5, מהטעמים שפורטו שם. באותה החלטה התבקשה תגובת הצדדים להצעות בית דין ביחס לחלקה השני של החלטה מס' 5 וביחס להחלטות מס' 6 ו-7. המשיב התנגד להצעות בית הדין. חרף זאת השאיר המשיב לשיקול דעתו של בית הדין את ההצעות ביחס להחלטות 5 ו-6.

3. המשיב הסכים לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור, וזאת בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. המבקש לא התייחס לאפשרות זו, על אף שהתבקש לעשות כן. לאור הסכמת המשיב ומששוכנענו כי לא תפגע זכותו של מי מהצדדים החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור, וזאת לגבי חלקה השני של החלטה מס' 5 וכן לגבי החלטות מס' 6 ו-7.

4. טרם שניכנס לגופם של דברים נציין כי החלטנו ליתן רשות ערעור על ההחלטות הדיוניות האמורות, שניתנו במהלך חקירתו הנגדית של המשיב, משהגענו לכלל מסקנה כי בהחלטות אלה נפלו טעויות שאי תיקונן באופן מיידי עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות המבקש ולגרום להמשך ניהול ההליך בצורה שגויה.

   החלטה מס' 6

5. בסעיף 3א להחלטה מיום 14.7.15 נכתב כך ביחס להחלטה מס' 6:

   "1)בעמוד 18 לפרוטוקול שורות 22-21 נשאל המשיב והשיב כך:

   'ש. אני אומר לך שאתה תיכננת את העזיבה כדי לפתוח עסק מתחרה?

   ת. זה לא נכון, אף פעם לא חשבתי על זה ולא הייתי בכיוון הזה.'

   2)בית הדין האזורי לא איפשר לבא כוח המבקש להמשיך ולשאול בנושא זה מן הטעם של 'הרחבת חזית'. וכך נימק בית הדין האזורי את החלטתו:

   '1.מעיון בכתב ההגנה עולה כי טענת ההגנה לעניין התביעה לפיצויי פיטורים כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים וזאת בשל סעיפים 17 ו-18 לחוק פיצויי פיטורים, קרי מאחר והתובע הפר משמעת באופן חמור יש מקום לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים.