בר"ע 19905-11-14 אמאל עבאס נגד המרכז הקהילתי יאנוח ג'ת

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (בתיק ס"ע 19246-05-12; השופט אלכס קוגן; החלטה מיום 19.10.14), בה נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול פסק דין שניתן ביום 2.10.14 ולהארכת המועד להגשת תצהירים.

2.המבקשת הגישה ביום 15.5.12 כתב תביעה בו נטען כי היא עבדה במשיב כעובדת אחזקה וניקיון משנת 2000 עד אוגוסט 2007, ועתרה למתן צו עשה – החזרה לעבודה, תשלום שכר שלא שולם, ותשלום פיצויים. הדיון המוקדם הראשון בתובענה התקיים ביום 9.5.13, לאחר מספר בקשות דחיה שהגיש ב"כ המשיב (על פי החלטה מיום 10.3.13). בעקבות הדיון הוגשה בקשה מטעם המבקשת לתיקון כתב התביעה בה היא פירטה את הרכיבים הנתבעים, כימתה אותם, ותיארה באופן ברור את השתלשלות העניינים. כתב התביעה תוקן כמבוקש. התקיים דיון נוסף ביום 26.12.13, אליו לא התייצב ב"כ המשיב, ולכן נקבע המשך דיון ליום 10.7.14. בדיון שהתקיים ביום 10.7.14 עלו מספר סימני שאלה בקשר לתביעה שדרשו בירור, וניתנה החלטה לפיה ב"כ המבקשת יגיש בתוך 30 יום תצהירי עדות ראשית כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים, ונקבע כי "ככל שלא יוגשו התצהירים במועד תימחק התביעה". עוד נקבע התיק לדיון הוכחות ביום 5.11.14.

ביום 2.10.14, משלא הוגשו התצהירים במועד, ניתן פסק דין בו נקבע כך:

"ב"כ התובעת לא פעל כאמור בהחלטה מיום 10.7.14 ועד היום לא הגיש תצהירי עדות ראשית, למרות ששלושים הימים במסגרתם היה עליו להגיש התצהירים, חלפו כבר מזמן. משכך – התביעה נמחקת ובשלב זה ללא צו להוצאות. ככל שתוגש בקשה לביטולו של פסה"ד, או שתוגש התביעה מחדש, אשקול חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה".

3.ביום 5.10.14 הגיש ב"כ המבקשת הודעה לבית הדין האזורי בה מסר כי ייצוג המבקשת בתיק עבר אליו ביום 1.10.14, ועל כן הוא מודיע על החלפת ייצוג ומבקש להאריך את המועד להגשת התצהירים עד ליום 1.11.14 ולדחות את מועד דיון ההוכחות. בבקשה נטען כי ב"כ המבקשת זקוק לזמן על מנת ללמוד את התיק לעומק ולהכין את התצהירים.

בהחלטה בבקשה הופנה ב"כ המבקשת לפסק הדין מיום 2.10.14.

מייד לאחר מכן הוגשה בקשה מטעם ב"כ המבקשת לבטל את פסק הדין, לעדכן את פרטיו כב"כ המבקשת, ולדחות את המועדים להגשת התצהירים.

4.בהחלטה מיום 19.10.14 נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נכתב כי "יש לשים קץ לסחבת הבלתי נסבלת ומשיכת ההליכים האין סופית מצדה של התובעת", ואם המבקשת מעוניינת לחדש את התביעה ולנהל אותה לגופה באפשרותה להגיש את התביעה מחדש.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.בבקשת רשות הערעור נטען כי מחיקת התביעה גורמת למבקשת נזק בלתי הפיך ובלתי מידתי, לא התקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין ולא ניתנה לה התראה מראש לגבי האפשרות כי התביעה תימחק. על פי הטענה, יש הצדקה לקבל את הבקשה לביטול פסק דין ולהאריך את המועד להגשת התצהירים.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובנסיבות העניין סבורני כי נדרשת תגובת הצדדים להסדר הבא: הבקשה לביטול פסק הדין תתקבל והתיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקבע מועדים חדשים להגשת תצהירי העדות הראשית ומועד דיון הוכחות, ושאלת ההוצאות של הבקשה תילקח בחשבון בסופו של ההליך.

לתשומת לב המשיב, שמעיון בתיק עולה שעל פני הדברים הימשכות ההליכים בתיק אינה נעוצה במחדליה של המבקשת בלבד אלא גם במחדליו של המשיב (ב"כ המשיב מופנה בעניין זה להחלטת בית הדין האזורי מיום 10.3.13 ולפרוטוקול מיום 26.12.13).

7.תגובת הצדדים להסדר האמור תוגש בתוך 14 יום מהיום.

8.ככל שלא יסכימו להסדר המוצע, יודיעו הצדדים האם הם מסכימים כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.