בר"ע 19067-09-16

בבקשה" (להלן – הבקשה הראשונה). בקשה זו נדחתה בהחלטתו של בית דין האזורי מיום 17.5.2015 (החלטת סגן הנשיאה השופט שמואל טננבוים).

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, ובה נפסק לענייננו בפסק דין מיום 21.9.2015 כמפורט להלן:

בפתח הדברים יצוין כי אף שברישא ובסיפא לבקשה מבוקש להורות "על איחוד התיקים וצירוף הנתבעים", הרי שהן ההחלטה מושא הבקשה, והן הבקשה גופה, עוסקות רק בעניין איחוד התיקים, והמבקשת כלל לא טענה לעניין צירוף הנתבעים ולא פירטה מי הם הנתבעים שצירופם מבוקש ומהם הטעמים לבקשה. משכך, בהחלטה זו נדון בבקשה שסבה על החלטת בית הדין האזורי שדחתה את הבקשה לאיחוד תיקים, בלבד.

...

יושם אל לב כי החלטתנו היא כי הדיון יאוחד בנוגע לבירור בסוגית זהות המעסיק ומידת האחריות של המבקשת כלפי המשיבים, בשלב ראשון, כאשר ניתן לצפות כי בשלב ראשוני זה הנסיבות האישיות של המשיבים השונים פחות יבואו לידי ביטוי . ...

כמו כן בית הדין יבחן את שאלת צירוף הנתבעים כמוזכר בסעיף 2 לעיל למען יעילות הדיונים".

(ההדגשה הוספה; להלן – פסק הדין בבר"ע).

ביום 19.5.2016 הגישה המבקשת בקשה לצירוף נתבעים, אליה צורפה כנספח בקשתה הראשונה. הנתבעים אותם ביקשה המבקשת לצרף כנתבעים נוספים הם: מר כליפה כהן – שלטענתה שימש כקבלן משנה שלה לצורך אספקת שירותי ניקיון באגד עמה התקשרה המבקשת בהסכם למתן שירותי ניקיון; מר צחי ליפשיץ – אשר ניהל את שירותי הניקיון באגד וקיבל תלוש שכר בתחילה מאת קבלן המשנה ולאחר מכן מהמבקשת עצמה; מר מאיר אור – אשר שימש לטענתה כקבלן משנה לצורך אספקת שירותי ניקיון ברשת שופרסל עמה התקשרה המבקשת בהסכם למתן שירותי ניקיון; מר שי חבה אשר ניהל את סניף תל אביב של המבקשת, והיה אמון על הפעלת אתריה ופיקוח על קבלני המשנה. (הנתבעים אותם ביקשה המבקשת לצרף כנתבעים להליך יכונו להלן גם "הנתבעים הנוספים").

בהחלטה מושא הבקשה דחה בית הדין האזורי את הבקשה מנימוקים אלה:

1. לבקשה לא צורף כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על טיב ההתקשרות שבין המבקשת לבין קבלני המשנה ואף לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה. אף אם טענות אלה יתבררו כנכונות, הרי שאין בהן כדי להסיר מהמבקשת את אחריותה לזכויותיהם של העובדים.

2. מכל מקום, העסקת העובדים באמצעות קבלני המשנה ממילא עומדת בניגוד להסכמי ההתקשרות של המבקשת עם אגד ועם שופרסל, ולפיכך אין מקום לצרפם כנתבעים בהליך.

3. בהתייחס לטענת המבקשת כי הנתבעים הנוספים הם אלה ששילמו את השכר בפועל ומחזיקים במידע הדרוש לבירור התביעות, הרי שכל אחד מהצדדים רשאי לזמן עדים לפי שיקול דעתו לצורך בירור העובדות הדרושות לבירור המחלוקות. מעבר לכך, מהבקשה ומנספחיה עולה כי המידע והנתונים עשויים להימצא בידי גורמים נוספים אשר היו מעורבים בהעסקת העובדים.