בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
18860-07-14
16/04/2015
|
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקש:
מ.ש.
עו"ד כמיל מוויס
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס; בל' 32930-11-13). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.7.13 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות בשיעור 7.5%, בתחולה מיום 7.12.07. בבקשתו טוען המבקש כי הוא סובל מהגבלה בתנועות עמוד השדרה, ולפיכך היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בגין ליקוי זה.
2.המבקש, עצמאי בתחום עבודות הריתוך, נפל מגובה ביום 6.9.07 ופגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה (להלן: התאונה). ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 30.1.13 כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 5%. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה. ביום 29.7.13 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש ושמעה את נימוקי הערר מפי בא כוחו, ואת תלונותיו על כאבי גב. בסעיף ממצאים ונימוקים קבעה הוועדה כדלקמן:
"נראה כפי גילו. חוגר מחוך אלסטי בגב מותני.
בבדיקה בעמידה ללא מחוך הגב המותני ללא סטייה וללא כיווץ שרירים. מבצע כיפוף לצדדים ולאחור ללא קרינה לרגליים. בכיפוף גב בעמידה קצה אצבעות מגיע עד מרחק 30 ס"מ מהרצפה. בשכיבה אין SLR החזרים הופקו שווים. אין חסר תחושה או חסר מוטורי ברגלים. בסיום הבדיקה מסוגל לשבת כשרגליו ישרות וגבו זקוף.
CT עמוד שדרה מותני מ-23.5.12 שינויים ניווניים בגובה 2L-1L עם בלט דיפוזי. שינויים ניווניים 4L-3L עם בלט דיפוזי. שינויים ניווניים 5L-4L עם בלט דיפוזי. 1S-5L אובחן שבר של גוף חוליה 1L."
הוועדה אבחנה כי המבקש סובל ממצב לאחר שבר חוליה 1L לאחר נפילה מגובה, וסיכמה כדלקמן:
"לאורך כל עמ"ש מותני ישנם שינויים ניווניים מתקדמים עם בלטים דיסקליים. כיום אין הגבלה בתנועות עמ"ש שמצדיקה הענקת נכות. בהתחשב בתוצאות בדיקת הסיטי מצבו טוב, לא נמצא חסר נוירולוגי ברגליים.
לפיכך הועדה דוחה את הערר ומאשרת מסקנות ועדה מדרג I.
הועדה מבקשת להפעיל תקנה 15 במחצית היות ואינו מסוגל לעבוד כפי שעבד לפני הנפילה במיוחד להרמת משאות.
סה"כ נכות צמיתה 7.5% מיום 7.12.07"
אי לכך קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(8)(א), שעניינו "שבר חוליה שהתרפא – בלי תזוזה ניכרת והגבלת תנועות של עמוד השדרה בקרבת חוליה זו". לאחר הפעלת תקנה 15 במחצית העמידה הוועדה את דרגת נכותו היציבה על 7.5%, בתחולה מיום 7.12.07. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.
3.בפסק דינו עמד בית הדין האזורי על טענת המבקש, לפיה הוועדה לא התייחסה לתלונותיו על הגבלה בתנועות ולא ערכה לו בדיקה מקיפה בה נרשמו טווחי תנועות עמוד השדרה המותני. בית הדין קבע, כי המבקש לא הניח לפני הוועדה חוות דעת של מומחה מטעמו, אשר ערך בדיקות אחרות מאלו שערכה הוועדה. לפיכך, טענותיו לעניין טיב הבדיקה או הפרמטרים שנבדקו הינן טענות מתחום הרפואה, בהן אין מקום לדון. בית הדין ציין עוד כי הוועדה התייחסה לבדיקת ה-CT מיום 13.5.12 אשר בה נמצאו שינויים ניווניים ובלטים דיפוזיים, וכמו כן, שבר בחוליה 1L. לאור ממצאיה הבהירה הוועדה את מסקנתה לעניין מצבו הרפואי של המבקש והדגישה שלא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה שלו. נוכח זאת, לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.