בר"ע 18561-10-16

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת י' אנגלברג שהם; ס"ע 50273-05-15) מיום 26.9.2016, לפיה אושרה בקשת המשיבות להאריך ב – 30 ימים את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמן (להלן – ההחלטה הראשונה) ועל ההחלטה הנוספת, מיום 27.9.2016, הדוחה את בקשת המבקש לשנות את ההחלטה הראשונה (להלן – ההחלטה השניה).

2. המבקש, אזרח אריתראי השוהה בישראל, הגיש נגד המשיבות, ביחד ולחוד, תביעה לתשלומים שונים בגין עבודתו הנטענת בשירותן וסיומה בסכום של 110,318 ₪. 

3. ביום 31.8.2016 הורה בית הדין למשיבות להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 30.9.2016. ביום 26.9.2016 פנו המשיבות לבית הדין בבקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמן, מאחר ואחד העדים המרכזיים של המשיבות נאלץ לטוס לחו"ל פעמיים במהלך אותו חודש. עוד באותו היום ניתנה ההחלטה הראשונה, על גבי פתקית, הקובעת "כמבוקש. לעיוני ביום 1.11.2016".

4. למחרת, 27.9.2016, הוגשה "תגובה מטעם התובע" (להלן – התגובה להחלטה הראשונה), במסגרתה נתבקש בית הדין להתנות את הגשתם של תצהירי עדות ראשית במועד הנדחה, בפסיקת הוצאות לטובת המבקש (התובע). הבקשה נומקה באי צירוף תצהיר ומסמכים לאימות בקשת הארכת המועד ונטען כי ניתן היה להגיש את תצהירי העדים האחרים באותו מועד. בית הדין דחה, בהחלטה השניה שניתנה, בפתקית, ביום הגשת הבקשה, את הבקשה וקבע "חזרתי ועיינתי בהחלטתי מיום 26.9.2016 ולא מצאתי מקום לשנות ממנה. הבקשה נדחית".

5. המבקש חוזר בבקשת רשות הערעור על טענותיו כנגד ההחלטה הראשונה שפורטו בתגובתו לבית הדין האזורי ומבקש, לראשונה, כי ההחלטה הראשונה וההחלטה השניה (להלן – ההחלטות) תבוטלנה וכי הבקשה להארכת מועד תדחה ובקשת הארכת המועד תוגש מחדש תוך תיקון הפגמים. המבקש מוסיף וחוזר על בקשתו העומדת בבסיס התגובה להחלטה הראשונה, כי מתן רשות להגשת התצהירים באיחור תותנה בפסיקת הוצאות.

6. מעיון בבקשת רשות הערעור עולה, כי קצפו של המבקש יצא כלפי החלטה קודמת למחוק את תביעתו עקב אי הגשת תצהירים במועד, תוך שביטול החלטת המחיקה, בהמשך הדברים, הותנה בתשלום הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪.

7. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בהחלטות ובתיק בית הדין האזורי, אינני מוצא מקום להעתר לבקשה והחלטתי לדחותה, אף מבלי להדרש לתגובת המשיבות. להלן אנמק בתמצית החלטתי.