בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
10280-05-15
16/06/2015
|
בפני השופט:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקשת:
2015
ישראלי פולה
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 13.4.2015 (השופט יגאל גלם; ב"ל 11497-06-14). בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (סיעוד) מיום 11.11.13 (להלן גם: "הוועדה"), וקבע כי הערעור הוגש באיחור ניכר, בחלוף המועד הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות) התשל"ז- 1977 (להלן גם: "תקנות המועדים").
2.בהחלטתה מושא הערעור דחתה הוועדה את הערר שהגישה המבקשת, וקבעה כי מידת התלות של המבקשת בביצוע פעולות היום יום והצורך בהשגחה, נמוכים מהמידה המזכה בגמלת סיעוד.
3.בפסק הדין עמד בית הדין על כך שבהתאם לתקנות המועדים היה על המבקשת להגיש ערעור על החלטת הוועדה בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה על החלטת הוועדה. בית הדין קבע כי במצב דברים בו המוסד אינו מסכים להארכת מועד להגשת הערעור, ומשלא הוצג על ידי המבקשת כל נימוק המצדיק הגשת הערעור באיחור, דין הערעור להידחות על הסף. מעבר לכך ציין בית הדין האזורי כי עסקינן במבקשת המודעת לזכויותיה ופועלת להגשת תביעות וערעורים שונים לבית הדין כנגד החלטות המוסד.
4. חרף האמור, נדרש בית הדין האזורי בפסק הדין גם לגופו של עניין, וקבע כי עיון בטענות המבקשת, כמו גם בפרוטוקול הוועדה, מעלה כי הוועדה נדרשה כראוי לטענות המבקשת ובדקה אותה באופן מקיף. עוד קבע בית הדין כי החלטת הוועדה מנומקת וברורה, כי הוועדה התייחסה באופן מלא ומפורט לכל טענות המבקשת, וכי קבעה את קביעתה בשים לב ובהתייחס למצבה של המבקשת אותה עת.
5.בבקשתה טוענת המבקשת כי היא עומדת בפני ניתוח, אותו עליה לעבור בהקדם האפשרי, ומסיבה זו היא זקוקה באופן מיידי לקבלת גמלת סיעוד. המבקשת טוענת כי כתוצאה מדחיית בקשותיה הקודמות לקבלת גמלת סיעוד, מצבה הרפואי הוחמר והיא נזקקת לניתוח, נוסף לניתוחים קודמים שעברה. המבקשת מתארת את מצבה הרפואי הקשה לדבריה, ואת אי יכולתה להסתדר ללא סיוע. המבקשת צירפה לבקשתה מסמכים רפואיים שנערכו על ידי רופאים המטפלים בה, ומעידים על בעיות רפואיות שונות, ועל כך שהינה מועמדת לניתוח תיקון בקע בקיר הבטן- בקע שהתפתח בעקבות ניתוחים קודמים לפי האמור באישור הרפואי.
6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית, בהודעה שנשלחה למבקשת בעניין החלטת הוועדה בעניינה ובכלל המסמכים המצויים בתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. על הטעמים לכך אעמוד בדברים שלהלן.
7.בסעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 נקבע כי הוראות סעיף 213 לחוק יחולו לגבי החלטות של הוועדה לעררים לעניין סיעוד. בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות) התשל"ז נקבע כי ערעור על החלטת ועדה לעררים כאמור בסעיף 213 לחוק, יוגש לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 ימים מהיום בו נמסרה החלטת הוועדה למערער. מן המסמכים המצויים בתיק בית הדין האזורי עולה כי ביום 12.11.13 נשלח למבקשת מכתב בו הודע לה על החלטת הוועדה מיום 11.11.13 מושא הבקשה, אשר לו צורף פרוטוקול הוועדה. במכתב צוין כי ניתן לערער על החלטת הוועדה בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה. אולם, את ערעורה לבית הדין האזורי הגישה המבקשת ביום 8.6.14, בחלוף כ-7 חודשים מיום קבלת ההודעה.
8.בבקשתה אין המבקשת חולקת על כך שהגישה את הערעור לבית הדין האזורי באיחור ואף אינה טוענת כי לא קיבלה את המכתב האמור וכי לא ידעה מהו המועד להגשת הערעור. לאמיתו של דבר, אין המבקשת נותנת כל טעם למועד המאוחר בו הגישה את הערעור לבית הדין, ואינה מצביעה על טעם המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור.
הנה כי כן, הערעור לבית הדין האזורי הוגש באיחור רב. בנסיבות אלה לא ניתן למצוא טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שדחה את הערעור על הסף, נוכח האיחור בהגשתו.
9.גם לגופם של דברים לא מצאתי בפסק דינו של בית הדין האזורי טעות משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. בית הדין האזורי התייחס לטענות המבקשת לגופן וקבע כי החלטת הוועדה מנומקת וברורה דיה.
10.סוף דבר.
נוכח כלל האמור, הבקשה למתן רשות נדחית. להסרת ספק יובהר, כפי שציין גם בית הדין האזורי, כי בפני המבקשת, הטוענת להחמרה במצבה, פתוחה הדרך להגשת תביעה חדשה לגמלת סיעוד.
ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ה (16 יוני 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
