בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
10139-09-14
04/11/2014
|
בפני השופט:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקש:
יצחק רסון
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; בל' 7689-11-13). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (פוליו) מיום 21.7.13 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי המבקש לא חלה בפוליו בישראל. בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקש להכיר בו כ"נפגע פוליו", והחזיר את עניינו לוועדה על מנת שזו תשקול שוב ותנמק מתי והיכן חלה המבקש בפוליו. בבקשתו מלין המבקש על החזרת עניינו לוועדה פעם נוספת ומבקש לקבוע כי הוא "נפגע" לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז-2007.
2.לפי המסמכים שבתיק, נולד המבקש בשנת 1947 במצרים, ובחודש ינואר 1950 עלה לישראל. אין מחלוקת כי המבקש חולה במחלת הפוליו. בפסק דינו עמד בית הדין האזורי על שלושה פסקי דין אשר החזירו את עניינו של המבקש לוועדה לדיון בשאלה היכן חלה במחלת הפוליו.
בפסק הדין השני, שהוראותיו רלוונטיות לענייננו, קבע בית הדין האזורי כדלקמן:
"10. ...
על רקע הנחות היסוד הרפואיות הנזכרות לעיל, נדרשת הועדה לבחון לא רק את נתוניו של התובע העומד בפניה אלא גם את הנתונים הרפואיים הכלליים לרבות נתונים אפידמיולוגים באשר למוקדי התפרצות המחלה בארץ, הגורמים להתפשטות הנגיף, היקף המחלה במועדים הרלבנטיים, תרומתם של גורמים סביבתיים להתפרצות המחלה וכן נתונים רפואיים אינדיבידואליים הקשורים לתובע העומד בפניה כגון גיל עלייתו מידע אפידמיולוגי הקשור להתפרצות המחלה בארץ מוצאו (ככל שקיימים כאלה), תנאי המחייה של המערער בישראל בתקופה הרלבנטית וכן נתונים רפואיים רלבנטיים נוספים להבנת הועדה. על יסוד מכלול הנתונים הללו נדרשת הועדה להגיע למסקנה רפואית באשר לסבירות שמחלת הפוליו התפרצה לראשונה בישראל ולא – מחוצה לה.
11.לאור דברי לעיל כל שנותר לקבוע הוא על מי מוטל הנטל להציג בפני הועדה נתונים רפואיים רלבנטיים על מנת שתוכל להפעיל נכונה את שיקול דעתה.
בהקשר זה נזכיר כי כידוע, שאלה זו בעניין נטלי הראייה נגזרת משורה של שיקולי מדיניות ובכלל אלה: ממהות הזכות בה מדובר, זהות הצדדים והמתעמתים וכן, הנחות ביחס לגורם החולש או אמור להיות נגיש למידע ולנתונים הרלבנטיים להוכחת התביעה.
במקרה דנן בשים לב לכך שמדובר בזכות סוציאלית שמקורה בחובה מוסרית שנטלה על עצמה המדינה כלפי מי שחלו בתחומה וכן, בשים לב לכך שהמידע הרפואי אודות המחלה דרכי גרימתה ואופן התפתחותה לרבות המידע האפידמיולוגי הכללי - נגיש יותר לחברי הועדה – אנשי מקצוע בתחום הרפואה – הרי שמן הראוי לקבוע כי הנטל להצגת מידע זה רובץ לפתחה של הועדה.
לעומת זאת, הנטל להציג כל מסמך רפואי ספציפי הנוגע להיסטוריה הרפואית של המערער ולתיעוד של מועד הופעת מחלתו – מוטל עליו. כאשר לטעמי אין להפריז במשמעות של אי הצגת מסמכים מטעמו בשים לב למעשה ידיהם של שיני הזמן אשר יתכן ונגסו במסמכים הרלבנטים עד כי לא הותירו מהם דבר" (בל' 53327-02-11 מיום 29.1.12, להלן: פסק הדין השני).
נוכח קביעות הוועדה שהתכנסה בעקבות פסק הדין השני הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי. על יסוד הסכמת הצדדים הורה בית הדין להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה בהרכב חדש, שתדון בעניינו של המבקש "בהתייחס לפסק הדין בתיק בל 53327-02-11 מיום 29/1/12 [פסק הדין השני, ר.ר.]. הועדה מתבקשת להתייחס למסמך רפואי המצוי בתיק של המערער מיום 8/2/09 של ד"ר כחיל עוני שלפיו 'על סמך התיק הרפואי הנ"ל לקה במחלת פוליומיאליטיס בשנת 1951 כאשר היה בגיל 4 שנים' ולעובדה שהמערער עלה לארץ בינואר 1950" (בל' 18492-05-12, להלן: פסק הדין השלישי).
ביום 21.7.13 התכנסה הוועדה בעקבות פסק הדין השלישי וקבעה כדלקמן:
"בבדיקה נוירולוגית רגל שמאל קצרה יותר.
... בבדיקה אורטופדית ...