בר נ' סוס - סנטר בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בצפת (כב' השופטת רבקה אייזנברג) מיום 20.07.13.

ביום 8.08.12 הגישה המבקשת לבית המשפט לתביעות קטנות בצפת תביעה כספית על סך 17,500 ₪, המהווים, לטענתה, תמורה בגין עבודה שביצעה עבור הנתבעים. הנתבעים לא כפרו בפרטי ההתקשרות כפי שסוכמו בנספח א לכתב התביעה, אולם טענו כי העבודה לא בוצעה ולא הושלמה כדבעי, ומכל מקום סכום התביעה חושב על פי תמורה שאינה עולה בקנה אחד עם המוסכם בין הצדדים.

לאחר ששמע את הצדדים ועיין בטענותיהם קיבל בית המשפט קמא את התביעה באופן חלקי. בית המשפט קיבל את טענות התובעת בכל הנוגע למספר התיקים בהם טיפלה עבור הנתבעים, אולם קבע כי צודקים הנתבעים בטענתם כי העבודה לא הושלמה עד תום. סופו של יום העריך בית המשפט את עלות העבודה שביצעה התובעת על דרך האומדנא, והעמידה על סך של 180 ₪ לכל תיק, ופסק למבקשת סך של 4,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.04.12.

על פסק דין זה הוגשה בקשת הרשות לערער שבפניי.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי שגה בית המשפט קמא עת לא נתן דעתו לעובדה כי העבודה שביצעה המבקשת עבור המשיבים חרגה מעבר למה שסוכם ביניהם במסגרת נספח א הנ"ל. בעבור אותה עבודה נוספת, כך טוענת המבקשת, נדברו הצדדים כי יגיעו לסכום ראוי שיהא מוסכם על שני הצדדים. להסכמה, כאמור, לא הגיעו הצדדים מעולם.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסק הדין הנני דוחה את הבקשה, בגדרה של תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אליהם הגיעה הערכאה הדיונית, לבד ממקרים יוצאים מגדר הרגיל, שהמקרה שלפנינו איננו נמנה עליהם. פסק הדין מושא הבקשה הינו מפורט, מנומק ומאוזן, ולא מצאתי כי נפלה בו כל שגגה המצדיקה מתן רשות ערעור כמבוקש.

נוכח כל האמור הנני דוחה את הבקשה.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ג, 25 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: