בר נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 13.05.11, כאשר ב-15.05.11 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין המשטרה.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך הנ"ל, בשעה 12.12 לערך, בכביש השרות בצומת הכניסה לכיוון חוות רונית, פנה שמאלה לכיוון צפון מבלי לתת זכות קדימה לרכב שהגיע מולו, חסם דרכו, הרכבים התנגשו, ומספר אנשים נפצעו.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

רכבו של המבקש הנו רכב רחב, והוא נהג בכביש משובש ללא סימונים.

בזמן שהמתין לפניה שמאלה, רכב שהגיע מולו סטה לכיוונו ופגע בו בחזית צד שמאל.

ותק נהיגתו רב ביותר, כ- 30 שנה, והוא אינו נהג מסוכן.

פרנסתו ופרנסת משפחתו תלויה ברישיון נהיגתו.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

יש תשתית למסקנה שרכב המבקש חסם נתיב נסיעתו של הרכב המעורב.

למבקש 31 הרשעות קודמות.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

תיק החקירה הוגש לעיוני, מחומר הראיות המצוי בו סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש, בין היתר מצאתי כי:

המבקש מסר בהודעתו מיום 13.05.11, כי הבחין ברכב המעורב רק ברגע הפגיעה (עמ' 2 ש' 36), לשאלה איך לא הבחין ברכב טען כי לא ראה כל רכב, למרות טווח הראיה "100 מטר חופשי". כן טען שהיה בעצירה כמה דקות לפני הפניה (עמ' 2 ש' 46), אולם בהודעתו מיום 15.05.11, שינה גרסתו ומסר כי לא הבחין ברכב המעורב כי יש במקום עיקול – אציין כי בוחן התנועה קבע "יש שדה ראיה 140 מטר מדוד, מהצומת, עד מקום התאונה 400 מטר".

בנו של המבקש, חייל בשרות סדיר שהיה עימו ברכב בזמן האירוע, מסר הודעתו ביום 13.05.11, ומסר שרכב המבקש (אביו) היה בעצירה רק 10 שניות לערך – דהינו, לא כמה דקות כפי שמסר המבקש.

הנהג המעורב אישר כי בכיוונו סימני הקו המקוקו דהויים, הוא היה בנסיעה ישר, הייתה משאית לפני רכב המבקש ומשזו חלפה, זיהה את רכב המבקש פונה שמאלה, מבלי להאט, חוסם את נתיב נסיעתו, הוא ניסה לבלום והייתה התאונה, לאחריה הייתה לו שיחה קצרה עם בנו של המבקש, עד שאביו אסר עליו לדבר.

בחומר הראיות סקיצה, שערך הבוחן ולפיה, לכאורה, רכב המבקש אכן חסם דרכו של הנהג המעורב.