בר נ' חברה לביטוח בעמ

פסק דין

לפניי תביעה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 בגין נזקי גוף שאירעו לתובע, בתאונת דרכים מיום 22.4.10.

ואלה טענות התובע

ממקום התאונה פונה התובע באמבולנס לבית חולים העמק בעפולה שם אובחן כסובל מפגיעות בחזה, בצוואר ובפנים, וכן כסובל משבר בעצם הקלויקולה.

התובע אושפז בבית חולים עד ליום 25.4.10. ידו הושמה בסד כדי לאפשר איחוי השבר.

לאחר שחרורו מבית החולים, שהה באי כושר עבודה מוחלט במשך 3 חודשים.

מאז אירוע התאונה, סובל התובע מכאבים והגבלות בתנועות היד והכתף, נזקק לטיפולי פיזיותרפיה ונמצא במעקב וטיפול אורתופדי.

לאחר תקופת אי הכושר, חזר לעבודה חלקית בהתאם למצבו הרפואי.

התובע עותר לפסיקת פיצוי בגין כאב וסבל, בגין הפסדי השתכרות ובגין הוצאות ועזרת צד ג'.

ואלה טענות הנתבעת

הנתבעת הכחישה את נזקי התובע הנטענים ועתרה שלא לפסוק את הפיצוי המבוקש על ידו.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בדבר התאונה ואין מחלוקת בדבר חובת הפיצוי. המחלוקת הינה על גובה הפיצוי בלבד. בעניין זה אפסוק להלן.

כאב וסבל –

כאמור, עקב התאונה נגרם לתובע שבר בקלויקולה. כמו כן, נגרמה לו חבלה באף ובלחי שמאל והוא סבל מכאבים בהנעת הצוואר קדימה ואחורה.

התובע אושפז במחלקה אורתופדית לצורך השגחה, טופל באופן שמרני ללא התפתחות כירורגית ושוחרר להמשך מעקב רופא מטפל ביום 25.4.10 (ראה סיכום מחלה שצורף לתצהיר).

ביום 27.4.10, הופנה לאורתופד בשל רגישות ניכרת באזור השבר ובהמשך הופנה לטיפולי פיזיותרפיה לצורך הגדלת טווח תנועות הכתף.

בדיקה אורתופדית מיום 27.2.11 העלתה כי עדיין קיימת רגישות מעל עצם הבריח מצד שמאל, בליטה גרמית ותנועות אבדוקציה משמאל מלוות בכאב.

בגין כאב וסבל אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 17,000 ₪ (נכון להיום).

אשר לאובדן השתכרות -