בר-משיח ואח' נ' בר אילן ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובעים (להלן – "המבקשים") למחוק על הסף כתב תביעה שכנגד, שהוגש נגדם מטעם המשיבים.

בבסיס בקשתם של המבקשים עומדת טענתם, כי התובענה שנפתחה על ידם נגד המשיבים, הוגשה על דרך המרצת הפתיחה, ובהליך שכזה אין המשיב רשאי להגיש "כתב תביעה שכנגד".

לעומת טענות המבקשים, טוענים המשיבים, כי יש מקום לדון בכל טענות הצדדים במסגרת אחת, ומכיוון שמדובר בהליך בו יש צורך בשמיעת ראיות, יש מקום להעביר את המרצת הפתיחה לדיון בסדר דין רגיל.

2.כעולה מכתבי הטענות שלפני, הן המבקשים והן המשיבים זכאים להירשם כבעלים של זכויות במקרקעין, במקרקעין המזוהים כחלקה 31 בגוש 11599, והמצויים בדרך חיפה 6 בקרית אתא. נראה הדבר, שבבסיסו של הסכסוך בין הצדדים עומדת תוספת בניה, שנעשתה על ידי המשיבים, ואשר לטענת המבקשים אינה חוקית. בשל תוספת בניה זו, והמחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בקשר אליה, אין הצדדים יכולים להגיע להסכמות הדרושות, לשם רישום המבנה הבנוי במקרקעין כבית משותף. המבקשים מן הצד האחד מתנגדים לבניה שבוצעה על ידי המשיבים, והמשיבים מתנגדים לרישום הבית המשותף כל עוד המבקשים עומדים על התנגדותם לתוספות הבניה שבוצעו על ידם.

בהליך העיקרי, שכאמור הוגש על דרך המרצת הפתיחה, עותרים המבקשים להורות כי הם זכאים להירשם כבעלים של חלקים מסוימים במקרקעין מתוך הזכויות הרשומות כיום על שם הבעלים הרשומים, שאינם צדדים להליכים שלפני. מאידך, בתביעה שכנגד, עותרים המשיבים לחייב את המבקשים לחזור בהם מהתנגדותם לבקשת המשיבים לקבלת היתר בניה, ולחייבם לשלם למשיבים פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם.

אציין, כי המבקשים פנו לרשם המקרקעין בבקשה לרשום את זכויותיהם, אך רשם המקרקעין דרש מהם "להמציא הסכמות מוטבי הערות אזהרה או תצהיר עו"ד שטיפל ברישומי הערות ומצהיר שאין עסקה סותרת". ברור הדבר, שבמצב היחסים בין הצדדים, אין המשיבים מוכנים לתת למבקשים הסכמה כלשהי, ובכך מונעים הם את רישום זכויות המבקשים.

3.לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ולא בלי היסוסים, הנני מחליט לדחות את הבקשה.

ראשית, יש צדק בטענת המבקשים, כי משנפתח ההליך על דרך המרצת הפתיחה, אין המשיבים רשאים להגיש תביעה שכנגד. ואולם, גם אם אקבל בקשת המבקשים ואמחק את התביעה שכנגד, הרי אין דבר שימנע מהמשיבים להגיש את תביעתם כתביעה נפרדת, ולא על דרך התביעה שכנגד. במצב דברים שזכה, ממילא רב הסיכוי, שבית המשפט יידרש לשקול, האם יש מקום לאחד את הדיון בשתי התובענות.

בחינת טענות הצדדים מלמדת, כי מדובר בסכסוך בין בעלים במשותף של מקרקעין, במסגרתו מסכימים הצדדים שיש צורך לרשום את המבנה כבית משותף, אלא שבשלב זה הדבר אינו אפשרי משום שכל אחד מהצדדים מבקש שהרישום ישמר את האינטרסים שלו. כיוון שמדובר בסכסוך שכנים, יש מקום לדון בעת ובעונה אחת בכל טענות הצדדים, ולא לפצל את הסכסוך בין הליכים שונים. אמנם, המרצת הפתיחה נועדה בדרך כלל להביא להכרעה מהירה בזכויות הצדדים, אך יש לזכור, כי הזכויות שהמבקשים מבקשים להגן עליהן בהליך בו פתחו, נרכשו על ידי ישראל בר משיח (המבקש מס' 1) והגב' אסתר בר משיח, עוד בשנת 1989.

המבקשים טוענים, שככל שנמשך הזמן, כך מתחזק החשש, שנושים יטילו עיקולים על זכויות הבעלים הרשום, שמכר להם את זכויותיו. נראה הדבר, שחשש זה אינו ממשי, שכן לזכות המבקשים רשומות הערות אזהרה בספר המקרקעין.

4.על כן, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט כדלקמן:

(א)הנני דוחה את בקשת המבקשים לסלק על הסף את כתב התביעה שכנגד.

(ב)המרצת הפתיחה שהוגשה מטעם המבקשים תתנהל כתובענה בסדר דין רגיל.

(ג)המבקשים יגישו כתב הגנה מפני התביעה שכנגד בתוך 30 ימים.

(ד)התביעה שכנגד תתברר בד בבד עם התובענה שהוגשה מטעם המבקשים, כך שניתן יהיה להכריע בכל הטענות הנטענות על ידי הצדדים.

(ה)אין צו להוצאות, והוצאות הבקשה תהיינה חלק מהוצאות המשפט בהליך העיקרי.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ג, 25 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: