בר יוסף ואח' נ' גנאים ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים "משולשת" מיום 30.10.12 בכביש החוף בקרבת הרצליה.

ברכבם של התובעים נהגה גב' מירב בר יוסף (להלן: הנהגת).

מאחוריה היה רכבו של הנתבע 1, מר סאמר גנאים (להלן: סאמר), ומאחוריו - רכבה של הנתבעת 4, גב' לאה פדידה (להלן: לאה).

2.אין מחלוקת כי רכבה של הנהגת נפגע מאחור כאשר האטה עד עצירה בשל כלי רכב שעצרו לפניה.

סאמר טוען כי הוא עצר מאחורי רכבה של הנהגת מבלי לפגוע בו, וכי לאחר מכן הוא נהדף על רכב הנהגת, בשל הפגיעה ברכבו, מאחור, על ידי רכבה של לאה.

אין מחלוקת כי רכבה של לאה התנגש בעוצמה ברכבו של סאמר. לאה העידה כי לא ראתה אם רכבו של סאמר התנגש קודם לכן ברכב הנהגת, אם לאו.

3.הנהגת העידה כי חשה חבטה חזקה מאחור; "בום" חזק מאד", כדבריה, אך אין ביכולתה לומר אם היתה זו "מכה אחת" או יותר, ואינה יודעת מה אירע בין כלי הרכב שהיו מאחוריה.

הנהגת עומתה עם הדיווח מטעם בעלת הרכב (חמותה), למבטחת שלה (המוצג נ/ 2). בדיווח זה נרשם: "נסעתי, היה פקק, האטתי את מהירות הנסיעה עד כדי עצירה מוחלטת, ואז הפאסט (רכבו של סאמר) נכנסה בי מאחור, והיונדאי (רכבה של לאה) נכנסה בפאסט".

הנהגת אישרה כי זה הדיווח שמסרה; ואמנם - אין מחלוקת כי רכבו של סאמר התנגש ברכב הנהגת, ורכבה של לאה התנגש ברכבו של סאמר; אך הנהגת העידה כי היא לא ראתה כיצד אירעו ההתנגשויות הללו: "אני לא ראיתי שהפאסט פגעה בי קודם, ואח"כ היונדאי פגעה בפאסט. בחמש הדקות הראשונות נשארתי בתוך הרכב שלי. חוץ מהפגיעה שהרגשתי, איני יודעת מה קרה בין כלי הרכב שהיו אחרי" (בעמ' 6 לפר').

4.סאמר העיד כי הוא לא פגע ברכבה של הנהגת לפני שנפגע בעצמו מאחור. "הייתי בעצירה מוחלטת בזמן שנפגעתי. אני נהדפתי פעמיים על הרכב שלפני" (בעמ' 5 לפר'). סאמר הדגיש כי שמר מרחק מהרכב שלפניו, ועל כן עצר מאחוריו מבלי לפגוע בו.

5.לאה טוענת כי ג'יפ אפור פגע בה מאחור. בדיווח של לאה לחב' שלמה סיקסט (הנתבעת 3), שהוגש כמוצג נ/ 1, נרשם כי הרכב שפגע ברכבה נמלט מהמקום, כי היא נהדפה אל הרכב שלפניה (רכבו של סאמר), וכי "לחצתי, במקום ללחוץ על הבלם, לחצתי על דוושת הגז ופגעתי בעוצמה ברכב שלפני. הכריות אוויר של הרכב נפתחו".

לאה אישרה דברים אלה בעדותה: "כן. רכב גדול פגע בי מאחור, ג'יפ אפור, וברח. הוא נתן לי מכה חזקה מאד, וכנראה בטעות או מתוך בהלה לחצתי על הגז, ולכן התקדמתי בעוצמה ופגעתי בחוזקה ברכב שלפני. אני נפצעתי ופוניתי לבית חולים" (בעמ' 4 לפר').

לאה עומתה עם טענתו של סאמר כי הוא לא פגע ברכבה של הנהגת, אלא לאחר שנהדף אליו על ידי רכבה של לאה. לאה השיבה: "אני לא שמתי לב ולא זוכרת מה היה בדיוק לפני. המכה שקיבלתי היתה מאד חזקה, הרכב שלי נפגע גם מאחור וגם מלפנים, אובדן מוחלט. הטענה של הנהג סאמר הגיונית, אך אני לא ראיתי. אני טוענת שמי שאשם זה הג'יפ האפור שפגע בי מאחור" (בעמ' 5 לפר').

נציגת חב' הראל (הנתבעת 2, המבטחת של סאמר) עימתה את לאה עם טענה כי בחוות הדעת של השמאי מטעמה (המוצג נ/ 3) אין נזכר כלל נזק בחלק האחורי של רכבה, אלא רק בחלק הקדמי. טענה זו אינה נכונה, כיוון שבחוות דעת השמאי נכתב כי "מדובר במספר מוקדי נזק", ומפורטים הנזקים הן בחזית הרכב והן בחלקו האחורי. הנזק בחזית הרכב הוא אמנם גדול בהרבה מזה שבחלקו האחורי (כ- 35,000 ₪ נזק בחזית, לעומת כ- 9,500 ₪ נזק מאחור), אך וודאי שאין זה נכון שחלקו האחורי של הרכב לא נפגע.

לאה הגישה אף תצלום (נ/ 4) של הנזק בחלק האחורי של רכבה.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ועיינתי במסמכים שהוגשו, מצאתי כי סאמר הוכיח במידה הדרושה את טענתו, כי הוא נעצר מאחורי רכבה של הנהגת מבלי לפגוע בו. עדותו של סאמר אמינה בעיני, והיא נתמכת על ידי עדותה הכנה של לאה, כי היא לחצה בטעות על דוושת הגז, במקום על דוושת הבלם, וכך פגעה בעוצמה ברכבו של סאמר. לאה אף הגדירה כ"הגיונית" את גירסתו של סאמר.

המסקנה היא איפוא כי הנזק לרכב התובעים נגרם על ידי רכבה של לאה.

לאה טוענת כי האשם באירוע כולו הוא על נהג הג'יפ, שפגע בה מאחור ונמלט. נהג זה לא אותר. אני מאמינה ללאה, שרכבה נפגע מאחור, דבר שנתמך אף בחוות דעת השמאי מטעמה (נ/ 3) ובתצלום נ/ 4.

לאה טוענת כי אינה "אשמה" בכך שבנסיבות אלה היא לחצה בטעות על דוושת הגז, אך ככל שמדובר בתביעת הנזיקין של התובעים, לחיצה זו של לאה על דוושת הגז היא שגרמה לנזקם.